שתף

Happy new year / ענת מסינג

01.04.09

באחד הבקרים של השבוע שעבר חיכיתי לתלמידותי החדשות במרכז נומיינד החדש בתל אביב (תלמידות!!! איפה אתן? נשים בהריון, נשים אחרי לידה עם התינוקות, נשים בכלל, במעגלי החיים השונים). המרכז, למי שטרם בא לבקר, יפה ומלבב, מרווח אך אינטימי, מזמין מאוד להישאר בו. ישבתי על הגג, וממרומי הקומה השביעית השקפתי לעבר המבנים ההרוסים של מה שהיה פעם השוק הסיטונאי ברחוב חשמונאים, ובעיקר התבוננתי בחניון הענק הפרוש למרגלות הבניין. המכוניות ניצבות שם בסדר מופתי, זו אחר זו, כאילו יד נעלמה מיקמה אותן שם, בדיוק במקום הנכון. היה במראה הזה משהו מכשף. 

נהנתי לקרוא השבוע מאמר של כריסטינה פלדמן, מורה למדיטציה, שהתפרסם ביוגה ז'ורנל. לקראת השנה החדשה קבלה פלדמן החלטה להרפות מן החיפזון בו היא שרוייה, ובו בזמן גלתה כי החיפזון אינו נובע בהכרח מקצב החיים ומן הנטיה שלה להקדם במהירות, אלא ידווקא נובע מן המתח שמתעורר בשעה שהיא רוצה כבר להיות במקום אחר. ברגע שחדלה להתמקד ביעד הבא, המודעות שלה, לגבי הרגעים הנפלאים שהחמיצה בהווה, עלתה - חומה של השמש על עור הפנים, מגע כפות הרגליים על האדמה, ציוץ הציפורים על עץ סמוך. כל כך הרבה דברים שהחמיצה בעבר תופסים עכשיו את תשומת ליבה.

כאשר אני חושבת על התחושות הפשוטות עליהן מדברת פלדמן אני מגלה שילדים חיים ככה, הם חיים את ההווה. את הרגע. מי אם לא הם מקשיבים לציוץ הציפורים, עוקבים אחר מעוף התור ומנופפים בידיהם, מקווים להתרומם, ולו לרגע קט מעל פני האדמה. הם עוצרים ליד כל עץ ופרח רענן או אבן, או עלה בשלכת, או סתם ענף יבש קטן. הדרך שלי אל גן הילדים נמשכת, בהליכה מהירה מאוד, עשר דקות. הדרך, חזרה, אותה דרך ממש, הפעם בחברת הבנות יכולה להתארך כדי שעה ואפילו שעה ומחצה. הפער הזה נובע כמובן מנקודת המוצא ומן ההתכוונות. בעשרה לארבע הדבר היחידי שמניע אותי זה העתיד, להגיע בזמן לגן, לא לאחר, שהילדות לא תצטרכנה לחכות לי. בארבע אני משנה את צורת המחשבה ונותנת להן להוביל, באדיבותן של הבנות הדרך הופכת מאמצעי למטרה.

בזכות תפיסת ההווה הנפלאה הזאת של הילדים, הפכתי היום עוד דרך למטרה. פעם בשבועיים שלושה אני לוקחת את אחת הבנות לחצי יום כייף ,שהוא רק שלה ושלי. היום, הוצאתי את טיאן בת השנתיים בעשר בבוקר מן הגן, ואחרי בדיקת התפתחות משעממת בטיפת חלב וחיסון שחיבל אך לרגע ביום הכייף נסענו לתחנת הרכבת. שאלתי את הקופאית: "מתי יוצאת הרכבת לכפר סבא?" והיא ענתה: "בעוד שעה", ו"לבאר יעקב?" "בעוד מחצית השעה?" "איזו רכבת יוצאת עכשיו?" שאלתי, "לאן את צריכה להגיע?" שאלה אותי בחוסר סבלנות, "לא חשוב לי לאן" אמרתי "אני רק רוצה לצאת עכשיו". למרות שראתה את עיניה הפעורות של בתי, למרות שהסברתי לה כי היום, רק היום, הדרך היא המטרה, התקשתה הקופאית להבין אותי. בסוף נסענו לבית יהושע, הסתובבנו קצת בתחנה ועלינו על הרכבת חזרה. בתחנת הרכבת בתל אביב ישבנו על ספסל ואכלנו גלידה. טיאן, נרדמה באוטו, בדרך חזרה הביתה.

בניסיון לג'נגל בין הדרישות של המשפחה, העבודה, החברים וגם הצרכים של הגוף והנפש שלנו אומרת פלדמן, מסתבר כי את הקשר של האדם עם ההווה מחליף לא פעם העיסוק הכפייתי בעתיד. אני מרגישה את זה על כל צעד ושעל. משימות היומיום השגרתיות מתארגנות, כאילו מעצמן, ברשימה ותפקידי לבצע ולמחוק עוד משימה מן הרשימה. קניות, סידורים, עבודה, כביסות, בישול, ארוחות מסודרות, מקלחות, מתי יהיה כבר שמונה בערב שנדע כי עוד יום הגיע אל סיומו. "את לא יכולה להילחם בכל החזיתות" אומר לי אביב, חבר שלי, "תבני לך סדר עדיפויות, על מה את מתעקשת עם הבנות ועל מה לא. עדיף להרכיב עוד פאזל ביחד, או לשחק בלגו, או לספור עד עשר במקום להתעקש בקנאות על מקלחת כל יום". וואלה, אמרתי לעצמי, פעם בכמה ימים אני נותנת לאיזה מקלחת להתפספס בלי יותר מדי ייסורי מצפון.

אביב, ממרומי גילו, קרוב יותר מרוב המבוגרים שאני מכירה למימוש חלקים נבחרים ממשנתה של פלדמן. הוא אמנם לא יתחבר להאטה לה היא מטיפה אבל הוא בהחלט חי את הרגע כאשר לא פעם הוא דואג לייצר לעצמו רגעים דרמטיים, מרגשים, מלאי עוצמה. "אני לא מחכה לעתיד" הוא אמר לי פעם, "אני חי את הרגע, ונהנה, ומגשים כמעט כל מה שאני רוצה". עכשיו הוא בטיול בפטגוניה, סיים את הטרק של הטורס דל פיינה ועושה דרכו לברילוצ'ה, בכוונה לטפס על פסגה אחת מושלגת או שתיים, ככה, קצת כמו ילד, באמצע החיים. 

לקראת השנה האזרחית החדשה, אפשר להרהר שוב ברעיון הזה, שחוק אך בלתי ממומש, של לחיות את ההווה בתשומת לב, בהנאה, בשמחה ולקצץ קצת בציפיות מן העתיד. שיבואו עליכם 356 ימים טובים.

ענת מסינג, בעלת סטודיו צלול, רח' רש"י 44 א', ת"א, ושיכון וותיקים, ר"ג. מלמדת יוגה ומספקת שירותי כתיבה. 
[email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©