שתף

להרגיש או לאכול? זאת השאלה / נגה שמש

30.12.18

לפני כמה שנים השתתפתי בסדנת ה Primal-feelings בפונה שבהודו, סדנא אינטנסיבית, שנוגעת במקומות עמוקים למדי בילדות שלנו ובהשלכה שלה על החיים הבוגרים שלנו. סדנא, ששינתה את חיי האישיים ולהפתעתי גם את חיי המקצועיים.

אני זוכרת כמו היום את היום הראשון בסדנא, יותר משלושים איש, מכל רחבי העולם, יושבים בדממה מוחלטת, מאזינים להנחיות וכותבים אותן מילה במילה: להמנע מעישון, להמנע מצריכת חומרים פסיכואקטיבים, להמנע מאלכוהול, להמנע מכל יצירת קשר מחוץ לחדר הקבוצה, להמנע מסקס, להמנע מסוכר ולהמנע מקפאין.


וכך, בפחות מעשר דקות של הנחיות- לקחו לנו את כל ההתמכרויות!
סתמו את כל נתיבי הבריחה. גם הקלים וגם הקשים. הפכו את הנגיעה ברגשות לבלתי נמנעת. הנחתי שזה לא יהיה פשוט, אבל היה הרבה יותר לא פשוט ממה שחשבתי. אכלנו קל, נמנענו מהסחות דעת מכל סוג שהוא והרגשות לא אחרו לבוא. בעוצמה אדירה. ובתוך כל הסחרחרה הזו, הבנתי לראשונה כמה זה חזק. כמה אנחנו מכורים להסחות הדעת שלנו, כמה אסטרטגיות המנעות פיתחנו עם השנים. כמה דרכים עוקפות סללנו ואיך אנחנו מוצאים להן צידוקים היום, בלי שבכלל נזכור את המקור שלהן ואת מטרתן הראשונית.

הפנים של אותה מנחה זכורות לי היטב, כשבתוך כל הקשיחות הזו, ביצבץ הרוך, והיא ביקשה עוד דבר אחד. היא ביקשה לאכול קל. "Eat lightly " היא אמרה ומייד הסבירה- הרגשות יושבים בבטן, אנחנו רוצים לאפשר להם להיות, אם במהלך הסדנא הזו, נעמיס על עצמנו אוכל בכמויות גדולות, זה ידחוס פנימה חזרה את הרגשות המבקשים לעלות.

באותו הרגע נחתה עלי ההבנה בעוצמה רבה- את זה לא לימדו אותי באוניברסיטה!!! אבל פתאום זה היה כל כך ברור... בגלל זה אנחנו אוכלים יותר מדי. עד היום אני יכולה להצביע על השבוע הזה ועל המשפט הספציפי הזה כעל נקודת המפנה המקצועית שלי, שם הבנתי על גופי, את הקשר הישיר בין אכילה לרגשות, בין אכילה לאהבה, בין אכילה לשנאה עצמית, ובעצם.... בין גוף לנפש. שם הבנתי שאחת ממערכות היחסים החשובות ביותר שיש לי בחיים היא עם אוכל. עם אכילה ועם הגוף שלי. אין צורך לחפש רחוק, זה פה וזה מבקש ריפוי.

ההבנה הזו התרחשה אחרי כמעט 7 שנים שעבדתי עם אנשים שרצו לרדת במשקל, להיות בריאים יותר. בדרך כלל הם הגיעו ויצאו מנקודת הנחה שהם מוכנים לעשות הכל, אבל הכל בשביל לרדת במשקל. ואני האמנתי. בשבוע הזה הבנתי, שיש דבר אחד שהכי קשה לנו לעשות, גם כשאנחנו חושבים שאנחנו מוכנים לעשות הכל! וזה להסכים להרגיש את מה שעולה באמת. הבנתי שיש לנו המון התמכרויות, ושהשימוש באוכל היא ההתמכרות המתעתעת ביותר.


אוכל הוא חוקי, לגיטימי, המחיר שלו הגיוני. לא יעצרו אותנו על מנת שווארמה ולא יקנסו אותנו על אכילה במהירות מופרזת. חשוב להבין את התפקיד שלו בחיים שלנו, להיות מודעים לסיבות שלנו לאכילה. ירידה במשקל לא תחזיק מעמד אם רק נספור קלוריות או נעבור ללחם קל, אפילו אם נמצא שיטה מדהימה, שמציעה להמנע מחצי מהמזונות בשם התזונה הנכונה או הדיאטה. ירידה במשקל והגעה למשקל גוף תקין, גוף בריא ונינוח, היא הרבה מעבר, היא ההבנה מה זה אוכל בשבילי, וההכרה האמיתית שאם לא היה לו תפקיד כל כך משמעותי, לא הייתה לנו בעיה איתו. רק תשאלו את עצמכם: "מה זה אוכל בשבילי?" התשובות לשאלה הזו ישפכו אור על מערכת היחסים הארוכה ביותר שתהיה לכם בחיים..

שם הכותב: נגה שמש
אודות הכותב: דיאטנית קלינית ומנחת סדנאות הרזיה
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©