שתף

מחזות זמר וכיאורגרפיה / רוני פרידמן

02.04.09

רוני פרידמן מספרת על כיוריאוגרפיה ומחזות זמר.


בפעם הראשונה שנכנסתי בחיי לסטודיו למחול הייתי בת 3. הלכתי עם אחותי הגדולה לשיעורי בלט ישבתי בצד וראיתי את הבנות עושות פלייה ורלווה ורציתי גם... וכשחזרנו הביתה תיקנתי את התנועות של אחותי שנותרה נפעמת והודיעה להורים שלי שהילדה צריכה לרקוד!

מאז אני רוקדת במסגרות שונות בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי כמורה וכוריאוגרפית נתקלתי בהרבה אנשים שאמרו לי שהחלום שלהם הוא לרקוד אבל הם לא יודעים איך... מהיכרותי עם המחול האפריקאי ומאמונה עמוקה, אני עונה להם שהמחול הוא דרך תקשורת והבעה בסיסית שטבועה בכל אחד מאיתנו. כל אחד מאיתנו יודע, יכול וצריך לרקוד. הסיבה לכך שמעטים הם האנשים הרוקדים סביבנו טבועה במחסומים ובמוסכמות חברתיות ולא בחוסר יכולת.

ריקודי מחזות זמר
ריקודי מחזות זמר הוא סגנון שפותח בארה"ב במאה העשרים. זה סגנון שנחשב לסגנון חדש והוא קיים רק במאה האחרונה. הוא כולל בתוכו את כל סגנונות המחול הקיימים כמו בלט מחול קלאסי, סטפס וג'אז.


כיום כשמלמדים שיעור ריקודי מחזות זמר, מתמקדים בתקופות שונות או בסגנונות של כוריאוגרפים מובילים בתחום.


תפקיד המחול בז'אנר המחזמר הוא לתמוך במופע ולהעשיר אותו, בהיותו חלק מהשילוב של דרמה (משחק), מוזיקה (שירה) ותנועה (מחול). התפתחות התחום של ריקודי מחזות זמר מושפעת מאוד מההתפתחות ההיסטורית של מחזות הזמר בעולם, הסגנונות השונים שהשפיעו על כל תקופה ואף האירועים החברתיים והפוליטיים שהשפיעו על ארה"ב בתקופות השונות.

הריקוד כחלק מהמחזמר החל בהופעות ה"בורלסק" הראשונות (1894-1930). ה"בורלסק" היה סוג של בידור פופולארי וכלל מופעים אדירים בהם הציגו עד 600 משתתפים. שהציגו מופע אקסטרווגנטי, הדומה לקרקס ויצרו מבני כוריאוגרפיה מרהיבים על הבמה (בדומה ל"מכביה" או למופע פתיחת האולימפיאדה) .


אחת ההופעות הראשונות שהכילה בתוכה מחול היתה "השאיפות של קורדליה"- Cordelia's Aspirations (1883) שנכתבה ע"י האריגן והארט. קטעי המחול במופע לא היו קשורים לתוכן המופע ורק הופיעו כהפסקות מחול במהלך האירוע.


הראשונים שהציגו ריקודים שקשורים ומשמשים חלק מהעלילת המחזמר היו גילברט וסאליבן (שיצרו גם את היסודות למה שאנו מכירים כיום כמחזמר המודרני) במחזמרים המצליחים פרי עטם "H.M.S Pinafora" (1878) ו- "Pirates of Penzance" נראו ריקודים שהיוו חלק אינטגרלי מהמופע, אך עדיין שימשו בעיקר כאלמנט בידורי, יצירת תמונות יפות על הבמה ותמיכה ויזואלית למוזיקה, מבלי לתרום או להשפיע על העלילה.

עם תחילתם של הסרטים המדברים בקולנוע (1928) נעשו בהוליווד הפקות גרנדיוזיות שכללו מאות רקדנים שליוו כוכב אחד, בסצינות מרהיבות של מפלי מים ותפאורות ענקיות.

אגנס דה מיל דה מיל שהחלה את דרכה כרקדנית של הכוריאוגרף הבריטי אנטוני טודור ויצרה יצירות עצמאיות ללהקת ה"בלט רוס דה מונטה קרלו" הייתה הכוריאוגרפית למחזמר "אוקלהומה".


במחזמר "אוקלהומה" יצרה דה מיל קטעי מחול שמעבר להיותם קשורים לעלילה של המחזמר גם חוזים את המשך העלילה, מציגים את רגשותיהם ומסבירים את מורכבותם של הדמויות במחזמר ואת מערכות היחסים בניהם. בקטעי מחול המשלבים בלט קלאסי עם "קלוגינג" (סוג של סטפס שמכורו במערב ארה"ב) הקפיצה דה מיל את מעמד הריקוד במחזמר מבידור שטחי למרכיב בעל חשיבות ותפקיד מרכזי בקידום העלילה במחזמר.

כוריאוגרף נוסף שהפך את ריקודי מחזות הזמר למה שהם היום הוא ג'רום רובינס.


שהניב את אחד מגדולי מחזות הזמר בכל הזמנים- סיפור הפרברים "West Side Story" (1957).


רובינס משלב בלט קלאסי עם השפעות של ג'אז ברמה טכנית גבוהה מאוד, ומוסיף לכך את ההשפעות האטניות של המחזמר הספציפי: ריקודים לטיניים בסיפור הפרברים, פולקלור יהודי ב"כנר על הגג" וריקודים אוריינטליים ב"המלך ואני" (1951) .


סיפור הפרברים הפך ליצירת מופת המתגאה בקטעי ריקוד משובחים שמקדמים את העלילה ומאפיינים את הדמויות השונות במחזמר. הפתיחה של סיפור הפרברים בה משחקות כנופיות הרחוב כדורסל תוך כדי ריקוד היא אחד מקטעי הריקוד המרשימים ביותר שנראו עד היום על במה ובקולנוע. רובינס הוא גם אחד הכוריאוגרפים שפתחו באופנה של הרחבת תחום פעילותו של הכוריאוגרף תוך כדי לקיחת אחריות גם על תפקיד הבמאי במחזמר. השילוב של במאי-כוריאוגרף יצר אחדות מדהימה בין הריקודים וקטעי המשחק במחזמר המתמזגים זה בזה ויוצרים סגנון אחיד ומגובש שמלווה את המחזמר מתחילתו ועד סופו.

בסוף שנות ה-60 הוצג סגנון חדש בעבודותיו של הכוריאוגרף-במאי מייקל בנט.


בנט הכניס את הג'אז המודרני לבמת המחזמר והוסיף השפעות של דיסקו, ריקודי מועדונים וריקודים סלוניים (Ballroom Dance ). הריקודים שלו שילבו הרבה מיקומי במה מיוחדים (Staging and Spacing ) וגרמו לריקוד להתמזג בתוך המשחק והעלילה.
יצירת המופת שלו "שורת המקהלה" (1976) שינתה את מיקומו של קורוס הרקדנים, בכך שהפכה אותם למרכז ההצגה ולא רק לרקדני ליווי. כל המחזמר עוסק ברקדני הקורוס בחלומותיהם ובשאיפותיהם. ההצגה הפכה את העיסוק בריקוד במחזות זמר למקצוע נחשק ונחשב בעייני הקהל שנהר לראות את ההצגה בהמוניו.

לסיום יש להזכיר את המחזמר "Cats", שמורכב כולו מקטעי ריקוד ומראה את הריקוד במחזות הזמר במיטבו. הכוריאוגרפיה המדהימה של גיליאן לאין מבוססת על הפיכת תנועות הגוף הבסיסיות של חתולים לקטעי מחול הדורשים טכניקת בלט גבוהה מאוד ומשלבים בתוכם גם מחול מודרני וג'אז ברמה גבוהה. יותר מהיותו מחזמר, Cats הוא בעצם מופע מחול מרהיב שמצדיע ליכולותיהם של רקדניו.


מעניין לציין ששתי ההצגות שמחזיקות בשיא "ההצגה שרצה את הזמן הארוך ביותר בברודווי" –"שורת המקהלה" ו"Cats" הן שתיהן הצגות המבוססות בעיקרן על ריקוד.

את סטודיו נעים הקמתי לפני כשנתיים והצבתי לי למטרה לפתוח מקום שיאפשר לאנשים בוגרים (צבא ומעלה) להשיל מעליהם את מעטה הביישנות ולהעיז לרקוד. אז אם יש בפניכם את הבחירה בין סתם לשבת או לרקוד, אני מקווה שתרקדו....

רוני פרידמן- עובדת ככוריאוגרפית של מחזות זמר ב-15 השנים האחרונות. החלה את דרכה ככוריאוגרפית של להקת "השכנים של צ'יץ" במחזמר "דוד". שימשה ככוריאוגרפית בהפקות: "כדור פיצוץ" (1996),"הלב" (1998), "המלך ארתור" (2001), "פיטר פן" (2004) "נסיך האגדות" (2005) ועוד. עובדת בקביעות עם הבמאי ירון כפכפי. בעלת תואר ראשון בתיאטרון עם התמחות בריקודי מחזות זמר (Wagner college- New York) בזמן שהותה בניו-יורק היתה רוני הבמאית-כוריאוגרפית של K.O.S (להקת הנוער הייצוגית של עיריית ניו-יורק) ועבדה כעוזרת כוריאוגרפית בהפקות גדולות של "שורת המקהלה" ו"יוסף וכותנת הפסים המשגעת". ממקימי "סטודיו 46- Creative Space" (2005). ומקימה אנסמבל שעתיד להעלות יצירה מקורית של באביב 2007 . מייסדת של "סטודיו נעים. www.naim.org.il

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©