שתף

מה כואב לך? / רות לונה לב

13.12.10

מה כואב לך? מה בלתי אפשרי?
מה גורם לך להיעלם לתוך פינה חשוכה בתוכך?
מה מכעיס אותך כל כך עד שאת מוכנה להחריב הכל?
מה גורם לך להאטם? איפה את מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת לרגלייך?
איפה אתה מתרחק מעצמך וממי שאתה אוהב?
איפה הקול שלך נאטם? איפה הלב נסגר?
מה גורם לך להיחנק מבכי? מי הכאיב לך?

לרוב, רובנו מעדיפים שלא לענות ולהתעמק בשאלות אלה.
כשעולה בתוך רוב האנשים שאני פוגשת כאב, יש רצון שהוא יעבור כבר.
הכאב הוא מעין מטרד שמחבל בחיינו וצריך ללמוד להתעלות מעליו. האומנם?
אם כך, מדוע יש כל-כך הרבה ממנו? האם בגלל שלא עשינו מספיק מדיטציה? האם בגלל שאנחנו לא אוהבים מספיק? האם בגלל שאנחנו מכורים לדרמה? האם בגלל שמשהו לא בסדר בנו?
כל-כך הרבה יוגה, מדיטציה, תקשורים, סדנאות התפתחות ומודעות, טיפולים למיניהם,פסיכולוגיה, קוראת בקפה, בקלפים, אסטרולוגיה...כל-כך הרבה מסעות בעולם, מסעות בתוכנו ועדיין כואב. כל-כך הרבה אנשים שהולכים לטיפול או לסדנאת סופ"ש , מצליחים לחוות "שימחה ואהבה ללא תנאי" ולאחר חוזרים הביתה ונופלים בפער. וכששוב הוא עולה , איתו באה תחושת יאוש וחוסר הבנה- למה שוב זה חוזר, הרי כבר נגעתי ועשיתי כל-כך הרבה ועדיין אותם מקומות פגועים ופוגעים ממשיכים להתקיים בחיי, עם משפחתי וחבריי.

יש המון דרכים להתבונן על הכאב ואפילו לחוות אותו מבלי לעשות אפילו צעד קטן שמאפשר ריפוי אמיתי.

למה כל-כך כואב?
כאב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הביטו בתינוק שרק נולד. הביטו בילדים קטנטנים. אצלם זה נורא פשוט. כשכואב אומרים "איה", בוכים, צועקים ואם רק יש ידיים אוהבות שמחבקות את הילד, מהר מאוד הכאב חולף והילד עובר הלאה לדבר הבא.
כאב הוא לא רע או טוב, הוא פשוט משהו שקיים, ממש כמו שימחה ואהבה. הוא חלק בלתי נפרד מהאנושיות שלנו. הוא חלק בלתי נפרד מהצמיחה ומהלימוד שלנו את עצמנו ואת העולם. הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
אז למה אנחנו נתקעים?
הסיבה לתקיעות היא שלרובנו לא היו את הידיים האוהבות שיחבקו אותנו כשכאב.
רובנו( ואני אומרת רובנו רק לשם הנימוס) ננטשנו לבד כשכאב לנו. לא היה שם מי שבאמת יהיה איתנו כשכואב או כשאנחנו כועסים. לא היה מי שיחבק אותנו ויאהב אותנו כמו שאנחנו מבלי לרצות לשנות שום דבר, מבלי להפסיק את מה שהרגשנו.
אני זוכרת את עצמי כילדה. חוויתי המון כאב. רציתי למות. זה לא היה כי צעקו וגם לא בגלל המריבות או ממאורעות קשים שקרו, הכאב היה בגלל שבתוך כל זה שנשארתי לבד.
הילדה הקטנה והבודדה הזאת שהייתי ניהלה הרבה מחיי. כל רצונה היה לקבל הכרה, לא להיות לבד יותר.
ולצד הרצון הזה, עשיתי כל שביכולתי כדי לא להיות עוד חשופה כמו שהייתי בילדותי, לא לחוות שוב את הפגיעות הבלתי נסבלת הזאת. לשם כך הסתרתי הרבה מהכאב. עקפתי אותו בדרכים מתוחכמות. הייתי מאוד "רוחנית" ו"מודעת" עד שנפער פער גדול מידי בחיי. הפער הזה הציף הרבה קושי וכאב עד שלא יכולתי להתעלם ממנו יותר.

וכך מגיע ריפוי...
בדיוק המקום שיצר את תחושת הכאב, אותו מקום בו ננטשנו לבדנו הוא המקום המאפשר ריפוי מלא ואמיתי.
איך?
כאב קורא לנו לעצור, להיות נוכחים. הוא קורא לנו לתוך ליבנו, מבקש מאיתנו להיות איתו, להיות עם המקום החשוף והפגוע ולא למהר, רגע להאט את הקצב.
כאב נולד מתוך הלבד, מתוך שהיינו לבדנו בחשיכה. מתוך שסגרנו את הדלת לאפשרות
שיהיו איתנו יחד באמת, עם כל מי שאנחנו.
ריפוי נולד מתוך היחד, מתוך הסכמה לפתוח את הדלת לעוד אדם ולאפשר לו לשהות איתך ביחד בתוך החשיכה.

עבורי, ריפוי עמוק ואמיתי שמאפשר צמיחה מתרחש במפגש אינטימי וחשוף בין שני בני אדם. ככל שהשנים עוברות אני מגלה יותר ויותר את ההסכמה לשהות עם כאב שלי ושל אחרים ומגלה את האהבה והקרבה שנולדים מתוך כך ויוצרים ריפוי. הריפוי הגדול ביותר שקיבלתי בחיי היה בכך ששהו ביחד איתי בתוך הכאב העצום שחוויתי, בלי לשפוט, בלי לשנות, היו איתי כמו שאני, עם כל הכיעור שבי, עם כל היופי, באהבה אינסופית. מתוך כך התאפשר לי ליצור שינוי אמיתי בחיי ולאט לאט לגלות את מה שמניע אותי, את מה שנותן את הטעם לחיי, את מה שמאפשר לי לצמוח להיות כל מי שאני באמת ולתת אותי בנדיבות למי שאני בוחרת ולמי שמבקש את עזרתי.

מלהיות אויב, הפך הכאב להיות פתח, הזדמנות להתקרב, לצמוח, לשנות, להשתנות.
מתוך ההסכמה לשהות ביחד בתוכו גיליתי ואני עדיין מגלה ומשתאה בכל פעם מחדש שהכאב הוא שער לליבי, שער לאהבה האינסופית שבי וכשאני עוברת בשער זה ניסים מתחוללים והבלתי אפשרי הופך לאפשרי.
 
שם הכותב: רות לונה לב
אודות הכותב: רות לונה לב- מלווה אנשים במעברי החיים, בתהליכי צמיחה ושינוי. מתמחה בליווי הריון, לידה והנקה. מלוות צמיחה (שי אור) , מדריכת הכנה ללידה והנקה ICEC, דולה - מלווה בלידה , רכזת להכשרת דולות ICEC, הילרית ומטפלת במגע , מנחת מעגלי נשים ומסעות נשים לטבע . ואני אמא, המון אמא, לשני ילדיי האהובים- זוהר לב ואלייה אור. במסעי בחיים נופלת, קמה, מתקרבת, מתמסרת, ממשיכה, צומחת וגדלה, מסכימה לנס שבשינוי, בוחרת עוד ועוד להרגיש, עוד ועוד לחיות. קופצת באומץ אל הלא נודע ונפעמת בכל פעם מחדש.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©