שתף

ראיון עם צוענייה צבעונית בפעולה/ רונלי פלד

17.01.11

הסיפור של שרון הוא סיפורה של אישה שהלכה ומצאה דרך להתעצם ולהעצים את הנשים שאיתה. כמו במעגלים עתיקים של ריפוי, בתפאורה של חנויות בגדים שזורי מוביילים של פעמונים, מראות מושקעות עם פסיפסי אבנים, מנדלות וצבעי שמיים.

את שרון בר לב הכרתי כבעלת ומעצבת קו האופנה ריינבואו ג'יפסי פגשתי באישה עם חיות אמיתית ויכולת להעצים את הנשיות של העומדות מולה בהמון הקשבה ותשומת לב, מתוך ראייה אמיתית של אישה בעידן החדש. אישה משוחררת יותר ואמיתית יותר עם עצמה ועם סביבתה.

 

הכל התחיל בעקבות רצח רבין
"הסיפור שלי מתחיל כשהשתחררתי מהצבא, ועבדתי אצל צלם בתור מאפרת, עשיתי סטיילינג ללקוחות. הוא הזמין אותי לנסוע איתו למפגש ה'ריינבואו גטרינג' הראשון שלי, שעוד לא ממש הכרתי. באותה תקופה הסתובבתי עם עקבים, עם איפור, וחשבתי שזו מסיבה רגילה. הגעתי למקום, ונדהמתי - ראיתי נשים עירומות, מסתובבות חופשי ובבטחון. התרגשתי מאוד, והבנתי ש'הגעתי הביתה'. זרקתי את העקבים, מחקתי את האיפור, ונשארתי שם שלושה שבועות.

במפגש עצמו הציע לי בחור לנסוע איתו לעבוד בגרמניה, בבאסטות, ולהרוויח כסף בעולם הגדול. סירבתי לו במחשבה שזה תלוש מהמציאות שלי. כשחזרתי, קמתי בבוקר וראיתי את אימי בוכה. שאלתי אותה לפשר הסיבה, 'בלילה רבין נרצח' היא ענתה. התקשרתי אל הבחור ושאלתי אותו 'מתי נוסעים?'. " 

אמרו 'לא יצא ממנה שום דבר'
לשם הסדר הטוב, אפשר לציין שלשרון אין בגרות ואפילו לא 12 שנות לימוד. היא הייתה מאלו שאמרו עליה 'לא יצא ממנה שום דבר'.
"בכריסמס בגרמניה, היו לי 100 דולר בכיס, שאיתם הגעתי ליפן. אני לא מאחלת לאף אחד חוויה כזו. הגעתי לשם בשש בבוקר, והכל היה סגור. אחרי שעות של שוטטות ובכי, הגעתי לתחנת הרכבת, ואז התחיל המסע... שש שנים טיילתי ועבדתי ביפן בין לבין הנסיעה לארצות השונות".


"נסעתי בעקבות מפגשי הריינבואו, כשהיה מילניום בהודו, ולאחר מכן תכננתי לנסוע לאוסטרליה. החלטתי כבר לבוא לשם עם בגדים מהודו, ולמכור כדי להתפרנס. לשם כך נכנסתי לחייט בפושקר, קניתי המון סארים וציירתי לו ציור פשוט של ילדה. כך עשיתי חמישים חצאיות, מאה שמלות, והטסתי הכל לאוסטרליה לחברה שגרה שם".

 

"לא קבלתי ויזה לאוסטרליה, וחברתי מכרה קצת ושלחה לי לארץ את השאר ואת הכסף. חזרתי לארץ אחרי כמה שנים, בחודש שביעי להריון אחרי שחייתי בקומונה של הריינבואו באיטליה חצי שנה והסיפור התחיל פה בארץ.

ממי קיבלת את הכינוי רינבואו ג'יפסי?
"מז'אן קלוד, לוליין באום קרישאוואר בהודו. הייתי עם ראסטות עם פעמוני, צדפים, חוטים שזורים, לבושה בבגדים בצבעים, והייתי צבעונית ומקושטת. הוא הפנה אלי את מטה הקסם שלו וקרא לי רינבואו ג'יפסי...וכך הוא נדבק אלי. לימים כשפתחתי את המייל הראשון שלי דבקתי בשם, ומפה ועד לשם התווית הדרך הייתה קצרה".

מה השתנה כשניסית את מזלך בארץ?
"כשהגעתי לארץ, פתחתי באסטה במדרחוב בכפר סבא מהבגדים שהבאתי מאוסטרליה. הייתי בעצמי האטרקציה שמכרה את הבגדים- קעקועים, צ'ולי ראג'סטאני חושף בטן. הייתי כמו חייזר אז ברחוב, ומשכתי הרבה תשומת לב".

"הבגדים נמכרו בטירוף, ואז אזלו. בהמשך, פתחתי גם באסטה בשנטיפי, פסטיבל רוח. בן זוגי הציע שנתחיל לתפור לבד את הבגדים.
נסענו לתאילנד, קנינו בגדים מוכנים ומעט פריטים שמהם הכנתי רק רבע בעיצובים שלי. התחלתי למכור בפסטיבלים- בומבלה, בראשית ועוד. הבגדים שלי נמכרו הכי טוב מכולם. בנסיעה הבאה, כבר קנינו רק בגדים בעיצוב שלי".


נשים שמגיעות מכל הארץ
"מעבר לזה, כל הבית שלנו השתתף. ערכנו מכירות חצר אחת לחודש באוהל ענק, מזמינים נשים מכל הארץ להגיע. הייתי אוספת טלפונים ועושה טלמרקטינג אישי ומזמינה לערבים האלו. זה היה הפנינג מטורף, היו מגיעות נשים מכל הארץ וזה עבד מדהים.
הן היו מגיעות עם הבעלים והילדים. אני עבדתי בטירוף לבד, ואחר כך התחלתי להביא סט שלם של עובדות.
באותה תקופה עשו עלי כתבונת ב'לאישה', וצילמו אותי, מה שהוסיף הרבה לקוחות.

מאחת יוצא שמונה
בהמשך הזמן, התחילה הבקשה להקים חנות. פתחתי חנות בכפר סבא. בבית היתה הקולקציה החדשה והיפה, ובחצר היה אוהל עם המבצעים וכל השאר. כל אישה יכלה לבחור ולמצוא מה שרצתה, בהתאם לכיסה ורצונה. את החנות השנייה פתחתי עם ההריון השני, היום יש לי שמונה חנויות בארץ.


באשר לבגדים עצמם...
"הבגד שלי יתאים לאישה ולא הפוך. אני עושה ערבי סטיילינג ללקוחות, שבהן מדברים (יש איתי אשת מקצוע לשם כך), על איזה צבע ללבוש, מתי, מהי המהות של כל צבע והשפעתו הרגשית, פיזית או מנטלית. הערב נותן כלי מתוך בחירה מודעת לבחור צבע מתאים לפגישת עסקים, לדייט ראשון, דייט עם הבעל, ראיון עבודה ועוד. כאן נכנסים גם צבעי הבגדים לפי צבעי הצ'אקרות. אני משתמשת בכל בגד ככה, כי לכל צבע יש תדר שמשפיע על הגוף פנימה, וגם על הסביבה.
אם אישה תגיע עם אדום לדייט ראשון, זה ייגמר רק בדרך אחת... למשל.

"אני מעבירה באמצעות הבגד את המעבר, כשאני עושה בגד, אני חושבת על האישה, ופחות מסתכלת ומתעניינת בעולם האופנה. אין לי צבע של שנה מסוימת, או עונה מסוימת, כל יום אנחנו צבע אחר.
אני עושה בגד כדי לעשות אישה נשית, שתרגיש טוב עם עצמה. וככה אני מרגישה ביחס לעצמי."

מרפאה בנוסף?
גם בשנים במזרח וגם בארץ, למדתי רפואה משלימה, והכל מבוטא בסיסמאות ובמדבקות שאני מפזרת בחנות ומחוצה לה.
בזמן הקמת החנות הראשונה למדתי הנחיית מעגלים הוליסטית של אלון שפריר, ורק אז ראיתי כמה אנחנו פגועות בכל הנוגע לדימוי הגוף שלנו, והבנתי שבעצם בכל המימוש הזה של העסק, רציתי לעבוד עם נשים. בהמשך, למדתי מעגלי נשים ומעגלי הקשבה.
אני פריקית של טיפולים וסדנאות, מכורה, לפחות פעמיים בחודש אני בטיפול או בסדנא. בדרך כלל מטופלת אצל נשים ומטפלת בנשים. כיום, אני מטפלת בתטא הילינג, שילוב עם תקשור ושיחזור גלגולים.

"בשנים הראשונות של רינבואו ג'יפסי, הייתי נוסעת כל פעם לחנות אחרת ועושה לבנות העובדות בחנות מעגל נשים כדי לחבר אותן אחת לשניה. כיום, פחות מוצאת את הזמן לכך, אבל הבנתי שאם אינך יכולה לעשות ריפוי של אחד על אחד, את עושה ריפוי המוני. ככה אני בוחרת את הבנות ברשת".

שם הכותב: רונלי פלד
אודות הכותב: נטורופתית ורואה משקפת
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©