שתף

ריקוד הודי קלאסי - מבוא / מאילה

03.04.11

בהודו ישנם סיגנונות ריקוד רבים, עשרות סגנונות של ריקודי עמים, ריקוד הבוליווד הפופולארי ושמונה סגנונות ריקוד קלאסי. אנו נתרכז בריקוד הקלאסי של הודו.

בארץ הריקוד הקלאסי עדיין לא מקבל מקום חיוני בעולם הריקוד, אך באירופה ובאמריקה הריקוד פרץ את גבולות הריקוד לקהילה ההודית בלבד והפך למיינסטרים. את הריקוד ההודי הקלאסי אפשר למצוא אפילו כחלק מתואר אונברסיטאי בריקוד.

הפריצה לעולם הריקוד העולמי הינה בזכות כמה יוצרים מוכשרים שמדחף היצירה שבהם ומהשילוב של היותם ממשפחות דרום אסיאתיות שגדלים במערב, הצליחו ליצור שילוב של ריקוד הודי קלאסי וריקוד מודרני מערבי. כמו רקדן הקאטק אקרם קהן ורקדנית (כיום כראוגרפית בלבד) הבהרטנטיים שובנה ג'יאסינג, הריקוד ההודי הקלאסי שבה את הקהל המערבי- הוא מכיל בתוכו מגוון רב של שפת תנועה חדשה לגוף המערבי אך עתיקה ומלאת עומק ותוכן.
הריקוד ההודי קלאסי דורש מהרקדן/ית שנים של לימוד ואימון. הריקודים כולם בעלי מקצבים מאוד מורכבים ולכול סגנונות הריקוד הקלאסי יש את הטכניקה היחודית לספר סיפורים ע'י מימיקת פנים ומנחי כף יד (מודרות). 


מרבית הרקדנים ילמדו בשיטה הוליסטית אשר כוללת גם לימודי שירה ותיפוף. כל סגנונות הריקוד הקלאסיים מכילים בתוכם שני חלקים: 
נריטה הוא החלק האבסטרקטי שבריקוד הדורש יכולת קיצבית אדירה בשילוב עם תנועות גוף חינניות ותיפופי רגליים מהפנטים. זהו החלק ההבעתי / עלילתי, מספר סיפור או שיר על ידי שימוש בפנטומימה, תנועות פנים, מנחי כף יד (מודרות) ותנוחות גוף סימבוליות.
הסגנונות הקלאסים מחולקים לפי אזורים גאוגרפים. הבה נבקר בחלקי הודו השונים ונכיר את 8 סיגנונות הריקוד ההודי הקלאסי.

בדרום הודו ארבעה סגנונות ריקוד:

בהרטנטיים Bharatanatyam: במקורו מטאמיל נאדו אך כיום אפשר למצוא אותו בכל חבל הארץ הדרומי של הודו. ריקודם של הדוואדסיות (משרתות האלים), בנות ש'התחתנו' עם אל המקדש והיו מחונכות באומניות השירה, הנגינה והריקוד.
כשהבריטים כבשו את הודו וראו שמעמד זה נוצל לרעה (מבחינה מינית) הם הוציאו את מעמד הדוואדסיות מחוץ לחוק. עם עצמאות הודו והרצון להאדיר את מורשת המדינה, הריקוד חודש והוחייה וכיום הוא אחד מהסגנונות הפופולרים בריקוד ההודי הקלאסי.

קאטקלי Kathakali- מקורו במדינת קרלה שבדרום הודו. הוא הריקוד הדרמטי ביותר מבין הריקודים הקלאסיים של הודו. הריקוד מספר את סיפורי האפוס ההודים של האל רמה וקרישנה בעזרת טכניקת ריקוד מאוד קשה, שירה, תיפוף ותילבושות ומייק אפ יחודיים לסגנון זה.
אורך הופעת קאטקלי הוא מינימום שעתיים ואורך עד לשמונה שעות.

מוהיניאטם Mohiniyattam- ריקוד הנירקד ע'י נשים בלבד. הפרוש המילולי שלו: "ריקוד הנשים המקסימות" ובמקורו בקרלה שבדרום הודו.  מבחינה טכנית הוא מורכב מטכניקת הבהרטנטיים והקאטקלי עם תוספת של רכות ועיגוליות של תנועות. גיבורי ריקודי המוהיניאטם הם בדרך כלל וישנו וקרישנה. התלבושת של רקדניות המוהיניאטם תמיד יהיה בצבע לבן.

קודצ'יפורי Kuchipudi – מקורו מכפר קטן באנדרה פרדש ובימים אלו הוא פופולארי בכל דרום הודו. ברהמנים (כוהני דת) היו רוקדים ריקוד- דרמה זה, אך כיום גברים ונשים רוקדים אותו. יש בו הרבה מין המשותף לבהרטנטיים אך מלבד טכניקה שונה וריקודים שונים, יחודו הוא ריקוד על צלחת עשויה מפליז, בידיים הרקדן/ית מחזיקים דייה (נר שמן) ועל ראש/ה כד מים קטן.

במזרח הודו ישנם שלושה סוגי ריקוד קלאסיים:

אודיסי Odissi – הפופולרי מבין ריקודי מזרח הודו. מקורו במדינת אוריסה והוא נחשב לעתיק מבין כל הריקודים ההודים ממצאים ארכיאולוגים. השוני הבולט שלו מכל הריקודים האחרים זה כיפוף/שבירת הגוף בשלושה מקומות (טריבנגי), כאשר הראש, החזה והעגן זזים באופן ניפרד אחד מהשני. גם ריקוד זה נאסר ע'י הבריטים (מאותה סיבה) וזכה להחייאה עם עצמאותה של הודו.

מניפורי Manipuri- מקורו במדינת מניפור שבצפון מזרח הודו, על גבול בורמה. ריקוד זה לגמרי יחודי בסגנונו והתמה הראשית שלו זה הראסלילה של ראדה וקרישנה. סגנון הריקוד הוא מאוד מעגלי וזהו הסגנון היחיד שהרקדן/ית לא עונדים על קרסולייהם פעמונים והם לעולם לא רוקעים עם כף הרגל בחוזק.

סאטרייה Sattriya - סאטרייה בא משמם של המינזרים שבמדינת אסאם שבמזרח הודו. הוא אחד הריקודים היחידים שלא נכחד בתקופת שילטון הבריטים (נישמר במנזרים) ורק בשנת 2000 הוכר כאחד מהריקודים הקלאסיים של הודו.
הריקוד נרקד ע'י הנזירים כחלק מהטקסים היומיומיים שלהם וכמו ריקודים קלאסיים אחרים של הודו, כריקוד שמספר סיפורים מתולוגיים הודיים. את ריקוד הסיפורים המיתולוגיים נשים וגברים רוקדים על במות תאטראות.

הריקוד הקלאסי של צפון הודו:
קאטק Kathak -
הקאטקה היו משפחות ברהמין, דבקים של האל קרישנה, שהיו ידועות כמספרי סיפורים. הרקדן/שחקן היה מדקלם, שר, מתופף ורוקד מאפיזודות מן האפוסים הדתיים. קאטק עמד בפני שינוי כאשר שושלות מוסלמיות ממרכז אסיה פלשו לצפון הודו במאה ה14, וחלק מרכזי מהרפרטואר היה שימת דגש על יופי מופשט של תנועה ומגוון שלם חדש של מקצבים. קצב נהיה למרכיב חיוני ופעמוני הקרסול ותופי הטבלה קיבלו ביטוי חזק יותר. תלבושת הקאטק הינה חצאית/שמלה עם קלוש שמחזקת את ריבוי הפירואטים שבסגנון זה.

שם הכותב: מאילה
אודות הכותב: מאילה היא ילידת הארץ אשר עברה להתגורר בלונדון, אנגליה בשנת 1993 על מנת להתמקד ולהתמקצע בתחום הריקוד ההודי הקאסי. את היתמתחותה באנגליה רכשה מאילה במכון לאומנות ותרבות הודו בלונדון מהגב' שושמיטה גוש. במקביל, הופיעה מאילה כרקדנית במספר להקות ריקוד מחול הודי בלונדון וכסולנית. בשנת 1999 התחילה מאילה ללמד קאטק ובשנת 2004 פתחה את הסטודיו הראשון למחול הודי בזאגרב, קרואטיה. ב2009 סיימה את עבודתה כמורה לקאטק באונברסיטת גילפורד, אנגליה בחוג למחול, והחליטה לשוב לארץ הולדתה. חלומה ומאמציה פונים ליסוד הסטודיו הראשון למחול הודי בישראל.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©