שתף

המלחמה על הבית / עדי אלפנט

19.06.11

כולם מדברים על קוטג', אף אחד לא מדבר על למה קוטג'. קוטג' הוא טעם של בית, של ילדות, טעם הטריות. יש שמעידים על עצמם כמכורים לקוטג', וכשהם פותחים גביע חדש- אין סיכוי שישאירו ממנו גבשוש אחד קטן בקופסה. אולי זה יכול להסביר את התגובות הרגשיות החזקות של הציבור לנוכח עליות המחירים של מוצרי החלב, בפרט של הקוטג'.
אז נכון שזה מרגיז, נכון שזו מלחמה צודקת, השאלה היא האם זו המלחמה הנכונה. האם באמת קוטג' הוא כזאת הצלחה בריאותית, מבחינת חלבון וסידן, ששווה להילחם עליה?

אני תזונאית מהזן הספקן. אני לא 'קונה ' כל מה שהתעשיה רוצה שאני אאמין בו. בזכות הידע שצברתי אני אוהבת לדון, ולגעת בשורש הדברים, גם אם אין בסופם תשובה חד משמעית הרי שהיא הנכונה ביותר, כי היא השקופה ביותר.
לזכותו של הקוטג' יאמר שהוא אכן טעים מאוד, קל, לא שמן, מכיל חלבון מלא, לא מעובד מאוד (יחסית לגבינות אחרות בשוק שפיסקת המרכיבים שלהם מתארכת כאורך הגלות באותיות ובמספרים לא מזוהים על רובנו, אלא נגמרת בשלושה מרכיבים פשוטים: חלב, מלח, סידן).

אני רוצה להתעכב על 3 מרכיבים מדאיגים בקוטג' מבחינתי, והם החלבון, הנתרן והסידן.
כולנו שומעים כל הזמן כמה חשוב החלבון בתזונתנו, חשיבותו לגדילה, לבניית השרירים, לתפקוד מערכת החיסון, לבניית התאים, לעצמות ולשיניים. וכל זה נכון, רק שהויכוח לגבי הכמות המומלצת ליום קיים. בהנחייה גורפת, ההמלצה היא 10-15% חלבון ליום מכלל התזונה היומית.
בתזונה מערבית, לא צמחונית, רובנו עוברים את רף ההמלצה, כך שבעצם הבהלה לחלבון לא באמת קיימת, והיא אולי משתמרת בנו באופן פסיכולוגי בגלל דורות קודמים שחוו תקופות צנע, אך להזכירכם- לא עוד. אגב, גם על אחוזי ההמלצה הזאת (15%) יש לא מעטים שיתריסו נגד בטענה שכמות זו היא רבה מידי עבורנו וטומנת בחובה סכנות למחלות כרוניות רבות כתוצאה מעודף חלבון בתזונה.

לגבי הסידן:
אני זוכרת את עצמי כילדה מסתכלת בערכים שעל הקוטג' (כן. כנראה שיועדתי לעסוק במקצוע)- בקוטג' של ילדותי לא היה סידן. תהליך הכנת הקוטג' מוציא ממנו את הסידן הטבעי שלו, ולכן בקוטג' של ימינו מוסיפים סידן (E-341) שזמינותו וספיגתו בגוף מוטלת בספק. לא זאת בלבד, אלא שיש טענות שמצביעות על כך שתוספי סידן שהטמעתם בגוף איננה יעילה, יש בידם להזיק לגוף ע"י כך שהם שוקעים ברקמות הרכות של הגוף, ועשויים אף לגרום לאבנים בכליות.
אחד המחקרים המעניינים בנושא סידן ומסת העצם הפנה את זרקור החשיבות מהמזונות בהם תכולת הסידן גבוהה אל המרכיבים הנוספים שבמזון ובתפריט היומי שמעודדים או מפריעים לספיגתו. למשל: חלבון בכמות קטנה מעודד ספיגת סידן, אך בכמות גדולה- מפחית ספיגתו. כך גם לגבי זרחן. ברזל ומגנזיום מתחרים עם הסידן על מקומם וקליטתם בגוף (אם כי מגנזיום בכמות קטנה תומך בספיגתו). ירקות ופירות תומכים בחיזוק מסת העצם אבל עודף סיבים (הנמצאים בפירות וירקות) עלול לפגוע בקליטת הסידן בגוף. נוכחות שומן חשובה לספיגת הסידן כי היא מבטיחה את ספיגת ויטמין D שמסייע לקליטת הסידן בגוף.

לגבי הנתרן:
נתרן, באופן אבסולוטי פוגע בקליטת הסידן בגוף, כי הוא מפריש אותו בשתן. נתרן מקושר גם למחלות יתר לחץ דם וכליות, והוא נמצא כמעט בכל, כך שההמלצה לגביו היא רק הגבלה (2400 מ"ג ליום), כלומר, נוכחותו בקוטג' לא מהווה יתרון.

המרכיבים הנ"ל שמניתי הם רק חלק מהמרכיבים המשפיעים. מה שאני מנסה לומר הוא שקשה מאוד לדעת מהם המינונים המדויקים המומלצים למקסימום ספיגה וניצול של סידן ממזון זה או אחר. זה עניין של יחסי גומלין מאוד משתנים ותלותיים זה בזה. לכן, אי אפשר לומר שאכילת קוטג' עם כך וכך סידן אכן תספק לי את הכמות הרשומה. זה פשוט לא עובד ככה. לא בטבע כמו לא בחיים בשום דבר.

בשורה התחתונה, קוטג' זו גבינה עם אחוז חלבון יחסית גבוה, עתירה בנתרן, עם סידן שאין תשובה חד משמעית לגבי איכותו ויכולת קליטתו בגוף. קוטג', כחלק מתזונה יומית מאוזנת עשירה בפירות וירקות (שעשירים בויטמין C שמעודד את ספיגת הסידן) יתכן והסידן ייקלט טוב יותר. אבל יתכן גם שלא, במיוחד אם תסיימו את הארוחה עם כוס קפה שחור.

הצלחתי לבלבל אתכם?
יופי. לעולם תטילו ספק במידע שמועבר אליכם לגבי בריאותו של מוצר אחד ספציפי, בגלל רכיב או שניים המככבים בו. עולמו של הקוטג' מורכב הרבה יותר ממה שנראה, בדיוק כמו החיים שלכם או שלי, או של הפרה העייפה מתנובתה.

ברוח אופטימית זאת אשמח לשתף אתכם במתכון לתחליף גבינה, עשוי שקדים קלופים, עשיר במגנזיום ובסידן (טבעי !!), קל לעיכול (בזכות השריית השקדים שמפרקת את שרשראות השומן והעמילן שבשקד) קל להכנה , ללא תוספים וללא חומרי שימור ושאר מזיקיישן. ובעיקר.. טעים טעים. שתי אזהרות: לא דיאטטי (לא 5%) וכן ממכר

מתכון לגבינת שקדים

המרכיבים:
1 כוס שקדים לא קלויים
1/4-1/2 כוס מים
1/4 כפית מלח ים/מלח הימלאיה
חופן קטן של שמיר
1/2 כפית אבקת שום חלקה

ההכנה:
1. משרים את השקדים במים רתוחים (כן, שרתחו בקומקום) למשך 5 דקות. שופכים.
2. קולפים בקלות (בגלל ההשרייה במים הרותחים) את כל השקדים. אל תיבהלו, זה לוקח מקסימום 5 דקות.
3. משרים ל8-12 שעות (בד"כ ללילה).
4. בבלנדר: שמים 1/4 כוס מים ומכניסים את השקדים. מערבבים טוב. כדאי לעבוד עם ספטולה תוך כדי פעולהכדי להעביר את העיסה שנדבקת לדפנות הכלי פנימה לכיוון הלהב. זהירות! לא לגעת עם הספטולה בלהב. התנועה אמורה להיות החלקה בצמוד למיכל של העיסה כלפי מטה. אם צריך מוסיפים עוד קצת מים ומערבבים עד לקבלת מרקם חלק וגבינתי. מוסיפים שאר מרכיבים, טועמים תיבול ומתקנים. נשמר במקרר כ4-5 ימים.

בתיאבון, ולבריאות, עדי.

שם הכותב: עדי אלפנט
אודות הכותב: תזונאית קלינית (BSc) וטבעית. בוגרת Living Light, קליפורניה, בית הספר לשפים הטוב ביותר בעולם בהכנת מזון גורמה בשיטת Raw Food. בעלת קליניקה פרטית לייעוצי דיאטה תזונה ובריאות. מנחה סדנאות RAW FOOD ובישול בריא לקבוצות וליחידים.
אימייל: [email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©