שתף

חומת ברלין של מצרים והמהפכה הנשית / דבורה בר-אילן

09.07.11

אני הולכת לאורך החוף. מהזולה לטרבין. הכל מדהים, שקט, חשבתי שאם כבר ככה אולי אפשר לעשות כאן טיול חופים. דהב - אילת או נואיבה – אילת. ההרגשה המופלאה ששום שוטר לא מטריד פשוט משכרת. רק עכשיו אני מבינה כמה זה היה מטריד- פחדם של הבדואים ממשטרה וממעצר.

נזכרתי בסיפור מדהים שהיה לפני שנה, בסדנה האחרונה בסיני: בסנטה קטרינה עצר את המדריך שלנו שוטר. המדריך כל כך נבהל, שמייד עשה סיבוב פרסה ולקח אותי לביה”ח לבדיקה. יעני - נסענו לביה”ח. מטורף. בבית חולים בדק אותי רופא מצרי, כביכול מאוד סימפאטי, ועל בדיקתו הכלומניקית ביקש 100 דולר. רק בואו של פאראדג’, הבדואי האחרון שלא מפחד מהמשטרה, הצליח להפסיק את הטימטום. הוא פשוט ביקש מהרופא קבלה, שכמובן לא היתה לו.
רמת הפחד ואינסוף הכסף שהשוטרים גבו פשוט ניהלה מדינת משטרה. כל תנועה לא נכונה נחשבה לתרוץ טוב מספיק כדי לקנוס את הבדואי. כל רגע יכול היה לבוא שוטר ולעצור אותנו. זו היתה מדיניות הפחדה.

שיחה נשית
הגעתי לטרבין והתיישבתי באחת הטברנות ומולי יושבת צעירה ערבייה מצרית מכוסה בחיג’אב. נכנסתי למים והנה היא באה, הורידה את בגדיה וכל כיסוייה ונכנסה למים עם בגד ים. הלכתי לדבר איתה. ניהל שמה. יפה, מצריה קלאסית. עובדת בקהיר בטכנולוגיה. התחלתי לראיין אותה וזה היה מדהים - האושר בעיניים. ניצוץ.
“איך שם בקהיר?”
“נפלא. פשוט נפלא. אנחנו הולכים זקופי קומה, המשטרה לא מתפקדת, תודה לאל. רק הצבא. לא עוצרים. לא מבלבלים את המוח. נשים לוקחות חלק פעיל בשינוי ועומדות לתפוס חלק פעיל בשינוי”.
היא באה הנה עם חבורה של נשים אירופאיות ואמריקאיות. חלקן עושות תואר שני בפוליטיקה. כולן מדברות ערבית.
“השנה הזו”, היא אומרת “ הולכת להיות מאוד משמעותית במצריים. אומרים שהכלכלה בנסיגה ושאין כסף. אבל אם כל הזמן גנבו את המצרים אז כנראה שיש מאיפה. היה מה לגנוב. יש כסף ורק צריך שיגיע אל האנשים”.
האופטימיות, החופש, החופש להיכנס למים.
“את רוצה לטייל בעולם?”
“בטח. אני אוספת כסף בשביל זה.”
“מה עם משפחה, ילדים?”
“אם מישהו יאהב אותי הוא יצטרך קודם כל לבוא איתי לטייל בעולם”.

סיפרתי לה שבעצם המהפכה הזו היא מהפכה של הרצון החופשי והיא בעצם מהפכה נשית. סיפרתי לה על החיבור הנכון לרצון ועל הקשר בין רצון חופשי לנשיות. לא היה לה מושג על נשיות המהפכה אבל היא שמחה לשמוע על כך.
יש הרגשה שהאירופאים מגיעים למצריים להשתתף, להתעניין, לתמוך בשינוי. נראה כי הקשר של המצרים הצעירים בעולם וההבנה ששחיתות זו לא הדרך לנהל מדינה – זו הבנה מנצחת.
“דיברנו על זה כל הזמן, הבנו שזה לא יכול להמשיך ככה. אבל חשבנו שזה לא בר שינוי", אומרת ניהל.

"תשמרו על גן העדן שלכם"

הידד לכל היוצאים לעורר חופש. לכל תומכי החופש. איזה תענוג. וכל זה אחרי הסרטון של האישה הסורית המברכת את גן העדן האמריקאי. סרטון בו היא מברכת את העובדה שאישה יכולה פשוט לצאת החוצה לשתות כוס קפה מבלי שיעקבו אחריה. בו היא יכולה לדבר עם גבר בחדר מדרגות בלי שיגידו שהיא זונה. "תשמרו על גן העדן שלכם", היא אומרת לאמריקאים, "זה לא מובן מאליו. זה בהחלט יכול להעלם". אישה זו פשוט שמה את מוחמד על ספסל הנאשמים ללא בושה.
אני מזמינה את כולם לתמוך בה ובשכמותה ולהתפלל שלא יותר דמה ותוכל להמשיך לחיות בגן העדן החדש שמצאה לה.

קהיר - ברלין
אכלתי ארוחת הבוקר עם ניהל וארבע חברותיה האירופאיות – אמריקאיות. היה קשה לראות את מידת החנופה שלהם אל המצרים ואל הערבים, ובמקום להבין שזו מהפכה מוצדקת נגד רודנות ורודנות גברית, הן היו מלאות בחנופה ושקר כלפי הגברים המצריים וזה כבר היה עצוב. עצוב שהזרים, במקום שיהיו דוברי האמת המרכזיים, משנים את עמדתם כדי לא להישמע מתנגדי ערב. ישבו שם ארבע נשים והכחישו את מה שאמרה העיתונאית האמריקאית שעברה אונס המוני בכיכר תחריר. הם בזו לה כמו שבזים גברים לקורבן אונס. זה כבר היה עצוב ולא נעים. כאילו אומר – "אם אני בא לקהיר כזר, הרי שאני חייב להראות כמה אני אוהב את התרבות ואת המנטליות. גם אם בעצם אין מצב שככה יראו חיי באמת".

מהשיחה עם ניהל ועוד כמה מצרים ובדואים שפגשתי, יצאתי בהרגשה שהם חווים חוויה של נפילת חומת ברלין. ושאנו כאן, שכניהם, לא קולטים את זה. לא שולחים מסרים של תמיכה ולא מבינים שהמהפכה הזו, לא רק שהיא לא נגדנו, אלא שהיא תביא לשלום במזרח התיכון.
המדיניות הישראלית נגד כל דבר שמתחולל בארצות ערב מביכה ואין שום סיבה שנסכים לה. היא דומה מאוד למשטר פחד מובראק במצריים.
אני מזמינה אותנו להתחיל לתמוך באופן אקטיבי בשלום. להסכים לראות שמעבר לגבול חיים בני אדם, שגם להם יש רצונות ומאווים. וגם הם רוצים חופש.

ונסיים במנטרה “מזרח תיכון בריא חופשי ומלא באהבה".

שם הכותב: דבורה ורדית בר-אילן
אודות הכותב: היולדת והמקימה של המרחב לאקולוגיה הוליסטית. אדריכלית אקולוגית אשר עוסקת שנים רבות במודעות. תכננה והקימה את הישוב הקהילתי תמרת בו היא מתגוררת. כתבה את הספרים "למורנטיס" ו-"מתנת הנשר הלבן". למדה לימודי מודעות וטיפול מקבלה דרך ריברסינג, פאולה, ביו-אנרגיה, טנטרה, יעוץ הדדי (co-counseling) ועוד .מורה, מדריכה, הרפתקנית ומאמינה בלתי נלאית בתיקון עולם וריפויו על ידי הבנה של הרצון החופשית וחיבור מאוזן אל הרוח. אם לדויד, יעל ועשהאל.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©