שתף

להשמיע קול - ראיון עם עמית כרמלי / עדן פלד

31.07.11

מפגש מיוחד עם עמית כרמלי חושף מוסיקאי שניגן והופיע על במות ברחבי העולם, עד שגילה את החיבור אל עצמו, ודרך הקול, מצא את הייעוד האמיתי שלו בחיים האלו. את השימוש בקול ככלי ביטוי, ריפוי והתעוררות, מעביר עמית בסדנאות שלו, במוסיקה וגם כאן, דרך המילים.

"מאז שאני זוכר את עצמי אני שומע מוסיקה שמתנגנת לי בראש. בתור ילד קטן, הייתי מתופף עם השיניים מקצבים וכל השאר פשוט קרה בדמיון. כבר אז נדנדתי להורים שלי שאני רוצה כלי נגינה, אך כשבאתי כל חודש עם רעיון אחר, אבי אמר לי שאם אשאר עם אותו רעיון יותר מחצי שנה, יקנה לי בשמחה את שאבקש. בכיתה ד', קנו לי את הגיטרה הקלאסית הראשונה שלי."

"יצאתי למסע מוסיקלי מדהים, שנמשך עד היום. למדתי גיטרה קלאסית בהתחלה, ניגנתי מה שבא לי ממגוון רחב של מוסיקה ששמעתי, כבר לא בראש, אלא באמת. לאחר שנים נזכרתי באירוע שהלם בי, וכנראה שינה משהו כבר אז. זה קרה בכיתה ד', ישבנו בפתח אולם התעמלות בבית הספר, והיו שם שתיים שלוש כיתות בהמתנה…והמתנה…והמתנה…עד שאחד הילדים הוציא גיטרה והחל לנגן. וככה ההמתנה הפכה למתנה. די מהר כולם התחילו לשיר, כל מיני שירי מדורות, שירי ארץ ישראל, צופים, מחנות עולים, קצת ביטלס ועוד. הרגע הזה היה עצום וקסום עבורי. הייתי בהלם מהאחדות שבין רגע נתהוותה, מחבורה מפוזרת ומופרדת לכח חי ומאוחד. כוחה של המוסיקה נגלה לי כמו שמעולם לא נגלה לפני כן. שנים אחרי זה נזכרתי והבנתי כמה נקלט באותו רגע מיוחד והנה אני כבר למעלה מעשור שר ומעביר את מתנת המוסיקה והסוד שבשירה"

"ניגנתי גיטרה קלאסית תקופה. בבית אבי שמענו בעיקר מוסיקה יוונית ופיוטים, ואחי הגדול התחיל להביא כל מיני דברים מבחוץ. הוא גדול ממני בשלוש שנים ושמעתי את כל מה שהוא שמע, מה שאהבתי לקחתי איתי, ומה שלא , נעזב מעצמו. החל מאי.סי.די.סי, דיפ פרפל, לד זפלין, פופ מהרדיו וכל מיני. גולת הכותרת היו פינק פלויד, הם אלה שפתחו לי את השמיעה, ראיה ומיני חושים חדשים ונפלאים. הראש נפתח, עולם המוסיקה הפך, הפעם במודע, לעולם אינסופי של הרמוניות, מלודיות הנוגעות ומגלות רגשות וחוויות חדשות ומעצימות."

על הקשבה והובלה שקטה
"מאוחר יותר, למדתי ג'אז וניגנתי עם חברים, מתי שהוא חברי היקר בועז צור {אח של..} אמר לי: "תשמע, אתה בעצם מנגן בס, לא גיטרה". פשוט כל הזמן ניגנתי על הנמוכים של הגיטרה, וכך עברתי לגיטרה בס , זה היה הכלי המרכזי שלי עד לפני 10 שנים. שמתי המון אנרגיה על הכלי הזה. הבס לימד אותי המון על הקשבה, על כוחם של התדרים עמוקים יותר, כמעט נסתרים. זהו כלי דומיננטי ומשפיע מאוד אך עם זאת, נחבא אל הכלים. הנגינה על הבס לימדה אותי לראות את התמונה הגדולה של המוסיקה, מעבר לנוצץ ולבולט שהרי אלו מתקיימים כמעט אך ורק בזכות אותה הרמוניה שקורת מסביב, אותה מעטפת קסומה. אני מזהה את התכונה הזו גם אצל בסיסטים אחרים. המבט בעיניים, קליטת המרחב, המקום השקט שרואה הכל.

"בזכות הבס נפתח לי הראש בכל הקשור לעיבוד והפקת מוסיקה. נחשפתי בשנים האלו לסוגי מוסיקה חדשים כמו ג'אז חופשי, רוק מתקדם, מוסיקת עולם אותנטית לצד אקספירמנטל ממקומות שונים בעולם . המוסיקה מרחבי העולם והאוונגארד המערבי פתחו לי את הראש,שלל הסולמות והמודוסים השונים, האוירות השונות, הכלים המיוחדים".

"שלושה ימים אחרי שהשתחררתי מהצבא נסעתי ליפן, למסע מדהים של חמש שנים בו נחשפתי למוסיקה יפנית, הודית, סינית. שילבתי לימודים בלוס אנג'לס, במכללה למוסיקה MI, שם למדתי ג'אז, פאנק וגיטרה בס. במקביל למדתי בהודו אצל מורה זקן ומתוק לטבלה, הופעתי הרבה ביפן ובאירופה. ניגנתי בימים ההם בעיקר ג'אז, פאנק והיפ הופ ולאחר התקופה הזו חזרתי לארץ ופגשתי את רואי וגלעד, שהיו הגרעין של 'שוטי הנבואה' ".

הדילמה המוסיקלית שפתחה את הדלת
שאלתי את עמית לאן מתקדמים מכאן. הרי לשוטי הנבואה יש מסר רוחני בשירים, ותהיתי היכן הוא נכנס במסע המוסיקלי הרוחני בסיפור. הוא זוכר את היום שהוא בחר בדרך המשותפת איתם, עם רואי וגלעד. ''זו הייתה בחירה במילים'', הוא מספר, "בנקודה ההיא בזמן עמדה בפני הדילמה. 'לאן מכאן' אחרי חמש שנים בחו''ל והרבה יצירה. הייתי צריך לבחור בין התעמקות ביצירה שלי שהייתה בעיקרה אינסטרומנטלית, לבין עשיית מוסיקה 'חובקת מילים'".
הבחירה הזאת הובילה אל מה שנהיה, לאחר מכן, לסגנון הייחודי שיצרו שוטי הנבואה, שזכה לפרסום נרחב. "אני לא איש של מילים, בטח לא אז", הוא מוסיף ואומר, ואני מחייכת ותוהה לעצמי על איזה מצע היו מתיישבות המילים של השוטים, אילולא הקסם של המוסיקה של עמית, איך היו פורצות את הדרך אל הלב שלנו ומגיעות הכי עמוק שאפשר?...

קול גלגל של שוטי הנבואה
עמית ניהל, ניגן, עיבד והפיק את השירים בשני האלבומים של "שוטי הנבואה". "קול גלגל", שכתב והלחין אברהם טל, קיבל את העיבוד של עמית ברגע האחרון. הלחן היה פשוט, אך את העיבוד לא הצליח עמית לספק, עד הרגע ש''נפל האסימון והעיבוד המדויק הגיע'' ממש רגע לפני סגירת האלבום, ויצא משם אחד השירים היפים שמתנגנים היום, המשלב מילים יפהפיות שצפות באוקיאנוס של רגש.
"ההפקה והעיבוד הם המעטפת והמגש של המוסיקה, והמפגש איתם היה מצוין, אהבתי אותם, אהבתי את הרעיון שהביאו, את הלחנים, את המלל שלהם. רואי וגלעד מגיעים משני מקומות שונים, אבל עם עומק עצום, וקלטתי את זה כבר מהמפגשים הראשונים לשמחתי. היה משהו אינטואיטיבי שמשך אותי, והחלטתי להשקיע את כל כולי ביצירה של השניים האלה. זה הוביל את המסע המשותף של כולנו, למה שאנו מכירים כיום כ'שוטי הנבואה'''.

ערוץ פתוח של מוסיקה
הם החלו לבנות סביבם את ההרכב, לחבר את האנשים הנכונים אל המוסיקה. "מהמקום הזה, נפתח ערוץ של הזדמנויות חדשות. כל השנים ידעתי שהקול הוא הכלי, או האמצעי האולטימטיבי של אדם להתבטא, ברמה המוסיקלית בתור התחלה, וברמה העמוקה יותר. השירה היא האמצעי החופשי ביותר שאדם יכול להתבטא דרכו, כי אין שם תיווך- לא של אצבעות, לא של סריגים, לא של קלידים או כל כלי חיצוני. זו המוסיקה ,ישר מהמעיין אל העולם החיצון."

"הידיעה הזו ליוותה אותי שנים, והתקיעות שלא הצלחתי להוציא קול ולשיר, החלה להפריע לי. יום אחד, במהלך נסיעה, פשוט נלחמתי בעצמי להוציא קול וראיתי שאני לא מסוגל. הייתי לבד באוטו, בכביש מהיר, ולא הצלחתי. ברגע ההוא הבנתי שקיים מחסום עצום. הייתי מוסיקאי די בשל מבחינתי והמוסיקה הייתה חלק עיקרי בחיי. מהרגע שהוצאתי קול ראשון באותה נסיעה, לא הפסקתי לשיר. שרתי שעתיים רצופות בהתלהבות, עד שהתחיל לכאוב לי הגרון, והבנתי שאני גס ומאומץ מדי עם הכלי הזה. הכאב הוביא אותי לעידון מעשה השירה."

"החלטתי להתייחס לקול שלי כמו לתינוק רך בשנים שאני לא באמת מכיר. עם ההתעדנות שלי קלטתי שכל המציאות מתעדנת למולי. האנשים סביבי התרככו, התגובות, המראות, החוויות. נפעמתי להבין שאם הערות לקול משפיעה ככה על החיים שלי, יש כאן מפתח עצום."

החיבור אל שורש הנשמה
"התהליך הפנימי האמיתי בחיי החל בעקבות זיהוי בפער המתסכל בין הרצון שלי ותחושת האמת שבי לבין מה ש'משודר' ממני בפועל. תהיתי בכאב ובחוסר אונים על הסיבה שבגללה כל האנשים סביבי אוהבים אותי וכועסים עלי באותה מידה. זו הייתה החוויה שלי באותם ימים. יצאתי למסע של בדיקה עצמית לראות מה קורה איתי, למה לא מבינים אותי, מה קורה בדרך בין הרצון האמיתי שלי לבין המציאות, איך לא קולטים שאני רק רוצה לעשות טוב. איך הטוב שבי בעצם פוגע לפעמים באחרים . בתוכי ידעתי שאני אוהב באמת ושכל כוונותי טובות, אז איך זה שזה לא מתקבל באהבה מהסביבה . ואז אותה נסיעה משנת חיים באה כתשובה ברורה כל כך ותהליך הריפוי בזכות השירה והקול החל לתת אותותיו במציאות. שילוב מושלם של מוסיקה וריפוי והחיים עצמם."

''באותו זמן, ניהלתי מוסיקאלית ואומנותית וגם הייתי נגן פעיל ב'שוטים'", הוא מכנה אותם בחיבה, "ובין ההופעות והחזרות, עם כל העבודה המאסיבית, יש גם מרחב להיות, ניצלתי אותו להכיר את הכלי החדש שלי- הקול. אלו היו ארבע שנים שבהם גרתי בשפיה, על הר הכרמל האהוב עלי, בבית קסום. יכולתי לצעוק את נשמתי החוצה ואף אחד לא יכל לשמוע, והרגשתי שאני ממש נולד מחדש."
"ברמה פשוטה, הייתי יושב בכל יום פנוי ועובד עם הקול שלי, עם המוסיקה, מתמכר ומתמסר ל'אמא מוסיקה'. מסרתי את הקול שלי והתמסרתי אליה. המנגינות לקחו אותי כל פעם למקומות חדשים, והבנתי שלא מדובר באומנות או במוסיקה לשם אומנות, אלא בחוויה של ריפוי טהורה. כשאדם מוצא את הקול שלו בפנים ומתמסר אליו ", הוא מסביר את ההבנה שחווה, " זה עוקף את ההבנה השכלית ואת הרעיונות המחשבתיים, וזו החוויה המרפאת כאן. האדם מתחבר למקור הוויתו. ההתמסרות לנשימה הטבעית ולשירה היא ההתמסרות לשורש הנשמה שלך."

על ההר בשפיה ראיתי חיים שלמים
"בשנים אלו זכיתי לחוויות עמוקות ומיוחדות בהן תובנות וקליטות ברורות על המוסיקה והחיים או ליתר דיוק על החיים כמוסיקה והמוסיקה כחיים. אלו היו רגעים ושעות, ימים וחודשים, שאתה כל כולך בפעולה, אך לא עושה באמת דבר מלבד איפשור הדבר לקרות. יש משהו הרבה יותר שורשי ועמוק שקורה מבפנים ומניע אותך. המתבונן שבי ראה את זה קורה וחווה את החוויה כחווה ועד כאחד. קיבלתי הרבה מידע, המון תובנות, הגוף שלי נפתח. ה'סשנים' נעו בין שעה לשבע שעות, בהם נשמתי תוך התמסרות לפעימה ולתדר הטיבעיים עם קול ובלי קול ,לפעמים הרמוני/מוסיקלי ולפעמים פראי לגמרי כאשר בדרך כלל זה היה מוביל לתנועה חופשית במרחב, מתבניות תנועתיות שנראות כמו תנוחות יוגה אך בתנועה ומתיחות לא ברורות עד לריקוד חופשי ופראי. שלוש שנים מלאים בחוויות מעצימות ועמוקות, כאשר אני נפתח דרך הנשימה אל הגוף, אל המוסיקה, אל החיים "

"מהימים הראשונים, עלו התובנות העמוקות ביותר , והביאו לי הרבה אושר ושמחה לצד הרבה כאב וצער. הבנתי שהמסע האמיתי בחיי החל ואכן כך היה. אם המפגש עם ה'שוטים' היה הפעם הראשונה שראיתי לתווך עתידי של עשר שנים קדימה, ברמת מעשה, תכניות ,צפי של זמן התהוות, התבשלות, יציאה,התנהלות וכן הלאה…על ההר בשפיה ראיתי חיים שלמים.הדרך שנגלתה בפני נפרסה לזמן חיים שלמים.ברמה הפיזית, האנרגטית,הרגשתי מוכן ולא רק מוכן אלא מלא בתשוקה אהבה וסקרנות לבאות."

מפגשי שירה וריפוי
מאז, למעלה מעשר שנים התחילו סדנאות הקול של ''מוסיקת השורש". שורש היא מילה המביעה מבחינתו את החיבור לנשמה. לאחרונה מקיים עמית 'מפגשי טראנס שורשיים' שנוצרו מתוך סדנאות 'מוסיקת השורש' הייחודיות שהוא מעביר. אלה אורכות בדר"כ ימים, שבועות וחודשים , בהן עוברים המשתתפים תהליך של ריפוי וחיבור לקול ולחיים. ''מפגשי הטראנס השורשי'' פתוחים ובלתי תלויים ובהם רק המוסיקה 'מדברת' ללא לימוד והסברים אלא חוויה בלבד.

סדנא כזו שעברתי עם עמית לפני שלוש שנים בהאנגר "אדמה", פתחה גם לי ערוץ של קול שביטא בשבילי עולם ומלואו, שהיה צפון בין ארבע קירות ליבי. במפגשים נוצרת חוויה מוסיקאלית אנושית מרתקת בה הקהל מהווה חלק פעיל במפגש ממש כמקהלה ועמית, בקשר תמידי מולו (לעיתים כמנצח, לעיתים כסולן ולעיתים כנגן) - מאפשר את מסע אל החיבור השורשי, כשהרכב של מוסיקאים מדהימים נעים איתו בהתמסרות ובנתינה שלימה.

עמית חווה את השינוי המהותי מאדם שמופיע על במות, למרפא/מורה שמלמד ומאפשר מצב הוויתי, כשינוי חד ומפתיע. נראה שבתהליך המיוחד הזה, התלמידים הם בעצם מטופלים לאורך כל התהליך, שמשתנים ונרפאים בכל רגע.
בסדנאות הארוכות יותר, שכוללות לימוד, חקירה והעמקה, האדם מיודע בתהליך העצמתי שהוא עשוי לעבור ועובר, מדובר בהתחייבות לתהליך שנע בין 9 ל- 27 שבועות ולפעמים אף יותר. מפגשי הקיץ הם חד פעמיים, בלתי תלויים ונותנים הזדמנות לחוות את המוסיקה והשירה המשוחררת על מתנותיהן היקרות. ''בזכות המוסיקה כל החוויות האלו מתאפשרות.המוסיקה מבחינתי היא התגלות והתגשמות של השכינה''.

המטרה מקדשת את האמצעים
אנחנו מקיימים שיחה צדדית קטנה על היכולת של המילים למצוא את הדרך אל האנשים, ולהיפך לעיתים. המטרה היא העברת מסר, והיכולת להביא אותו לאנשים, גם בעטיפות אחרות, לפעמים מבורכת. כך גם הקול שעמית מספר עליו, הכלי המופלא שמצא, יכול להביע בצורה המושלמת את ההרגשה שלך, ולשאת אותה על פני הרוח, אל האנשים שמולך.
"סוד הנשמה גלוי בנשימה ונוכחותה בחיים של אדם כמו טמונה ומתאפשרת בקול, ולכן החיבור של אדם עם קולו הוא מהותי . אפשר לאמר שהקול הוא האיבר הכי פיזי שניתן לחוש ולחוות בו את הנשמה עצמה בגוף הארצי. חשוב להבין שכל העולמות נפגשים בקול,העליונים והתחתונים, וכמו בכיכר העיר, גם בקנה הנשימה כל העולמות נפגשים. "
"העבודה שאני עושה היום עם אנשים, היא עבודת שחרור בעיקרה, מתוך הידיעה שכשאתה מרפה באמת, אתה מפנה מקום לתנועה השורשית שלך. מערך התפיסה שלך את עצמך ואת החיים , המחשבות,הרעיונות, הם כבר התערבות בתנועה השורשית ברמת הנשימה הפיזית, ודרך ההתמסרות לנשימה הטבעית ומסירת הקול אל תנועתה, אנחנו זוכים לשמוע , בהתחלה אפילו רק לרגע,את הקול האמיתי,הערום מכל רעיון.זוכים לשמוע את המוסיקה האמיתית שבנו.זה תמיד מרגש ומפתיע בצורה מפעימה ויוצאת דופן לשמוע את הניגון השורשי של זה שמרפה . בהתחלה אנשים קולטים את ''ההפרעה'',את ההתערבות, ואז בכל רגע של רפיון אמיתי הם פוגשים את התנועה השורשית, ההרמונית, וככל שהם מרפים עוד ועוד הם מגלים את הגודל והיופי, את ההרמוניה והדיוק שבתנועה הטבעית ,וכך נבנה הקשר מחדש שהרי בסך הכל מדובר במשבר אמון בין האדם ליקר לו מכל…הקשר בין האדם לטבעו האמיתי."
"הכח הנשמתי הוא כוח כמעט מושלם, אהבה שנמשכת לאהבה,ומתוך כך הנטייה שלו תמיד להרמוניה. לכן הנטייה שלנו כאנשים, באופן טבעי, היא להימשך לסביבה הרמונית או לייצר אותה. אנחנו אוהבים מטבענו ונמשכים לאנשים מתוך אותו רצון מחייה להרמוניה ,ומה זו הרמוניה כשמדובר באנשים? אלו שהמפגש איתם נעים ומעורר השראה.
כמו במוסיקה,מפגש של שני צלילים ומעלה מוליד מכלול נוסף של צלילים חדשים,לפעמים יהיה החיבור בינהם הרמוני ולפעמים דיסהרמוני ,כך עם בני אדם"
"אני מרגיש זכות עצומה לאפשר לאדם לחוות את התדר שלו,את הניגון שלו, בזכות התמסרותו לנשימה שלו. היכולת שלי להתמסר אל התנועה השורשית ולהיות לה לכלי מנגן היא המאפשרת את חווית הריפוי לעומד מולי. אם זה אדם יחיד או קבוצה. המפגש של אדם עם 'מנגינתו' ההשורשית, עמוק מאוד, ההתמסרות והאמונה השלמה כמו גם ההכרה בגודל המעמד הם הכרח ומתנה כאחד ."

אני כלי דרכו עוברת מוסיקה
"בפועל, ובפשטות, אני כלי דרכו עוברת מוסיקה, ובמשך השנים בזכות החוויות אישיות העמוקות והמפגשים היקרים עם האנשים הרבים והיקרים, למדתי לשמוע אדם, ולעזור לו לשמוע את עצמו, את המוסיקה שנעה דרכו ,ממנו אל החיים אם רק יאפשר לה, הווה אומר, אם רק ירפה. ההתמסרות שלו אל המוסיקה הנובעת דרכי, מאפשרת לו לפגוש את עצמו. הרבה מן האנשים שמגיעים אלי הם מוסיקאים,שחקנים, אומנים ,מטפלים, ויותר ויותר גם אלה שפשוט מבינים או מרגישים שיש משהו בחיבור של אדם עם קולו שקשור באופן ישיר למציאות חייו."

בימים אלו מפיק עמית שני אלבומים חדשים , מנחה מפגשי 'מוסיקת השורש', מופיע ומעביר 'מפגשי טראנס שורשיים', ניזון מ"מזון-על", עושה שוקולד אמיתי ונהנה ממה שיש לחיים להציע. סיפור נפלא על היכולת לשוט בעקבות הקול אל המסע הרוחני הפנימי, והחוצה.

שם הכותב: עדן פלד
אודות הכותב: נטורופתית ומתמחה בהולותרפיה, תלמידת רוח וכותבת.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©