שתף

כאן ועכשיו / ניר בניהו

13.11.11

יום שישי אחר הצהריים, אני הולך לגבעה ירוקה, תקופת האביב, מסביב הרבה עשב ירוק, ופרחים פורחים בצבעים וגדלים שונים; זמן יפה להסתובב על אותה גבעה. לא שזה משנה מבחינת המדיטציה אבל עדיין נעים לעיניים ויש אווירת התחדשות.

 

בימי שישי אחר הצהריים, בזמן שעון החורף, יש לי זמן ללכת לאותה גבעה למקום צדדי ולשבת למדיטציה, מעבר לתרגול הקבוע היומיומי שלפעמים נראה שלא מתקדם למשהו משמעותי, אני מוצא את המקום המועדף, נתח סלע חשוף, ישר יחסית, פורס מחצלת, חולץ נעליים, מסדר כרית, מתיישב ומתעטף בשאל שיגן עלי מפני הרוח.

 

יש מעט עננים אולי ירד גשם...אולי. עשב ירוק, פרחים, קולות ציפורים. בתוכנית כשעה מדיטציה, אני מכוון שעון ומשתקע בישיבה. אחרי 15 דקות פתאום העייפות באה לבקר, אני מנסה לומר לעצמי בהתחלה שאני לא מעוניין, אבל היא חזקה, אולי אני באמת עייף, אשכב קצת, לא! פשוט אשב... כך עוברת לה בערך חצי שעה שאני נלחם לי בתחושת עייפות מרגיזה.

 

רגע ערני, וברגע הבא מוצא את עצמי מתכווץ ומתחיל להירדם ושוב מעיר את עצמי ואת המודעות ואת תשומת הלב לחושים ולסביבה, ושוב לאט לאט הכל נרדם אני...שוב מעורר את עצמי... זה נראה כבר חסר טעם, אחרי ישיבה של כ40 דקות שרובה הייתה בכלל מאבק עיקש בשינה מתוקה, פתאום בבת אחת הכל עובר.

 

העייפות נעלמה כאילו לא הייתה מעולם, היא פשוט התפוגגה לה באוויר, ואני מוצא את עצמי יושב זקוף וערני בצורה שלא הכרתי, הכל שקט בפנים בתוך הגוף, בראש, שקט נעים, אין תזוזה. בחוץ העשב ירוק, ציפורים, עננים, ובפנים שקט ואני ער, ער להכל, ער לכל מה שקורה בתוך הגוף שלי ומחוץ לגוף.

 

אחרי עוד קצת זמן אני מרגיש טיפות קלות, גשם מתחיל לטפטף, אני נחוש בדעתי לא לזוז גם אם ירד גשם חזק יותר, התחושה היא שאין מה לזוז - הכל בסדר - לא משנה מה אני עלול לחוות מבחוץ הכל באמת בסדר, מבחינתי יכול עכשיו לרדת מבול ולהשאיר אותי רטוב ולהרטיב את התיק והטלפון והנעליים כל זה לא ממש משנה כי התחושה הפנימית נקייה והכל באמת בסדר.

 

ואז באיטיות עולה תחושה מתוך מרכז החזה, בלב, אני מרגיש את זה נמתח דרך הגרון ויוצא דרך הלשון החוצה מהפה...תחושת התרגשות, התרגשות גדולה, משהו חזק שנדרש לתת לזה ביטוי כלשהו. אני פותח מעט את הפה משחרר את הלשון, תנועות עדינות כמעט בלתי נראות, קול עדין של אנחה קלה ושקטה יוצא מהגרון, אני משחרר כל אחיזה בדבר הזה ושוקע בשלווה הפנימית שפשוט נמצאת.

 

ואז קורה משהו; כל העולם מסביבי, כל המראות והקולות, הכל נכנס פנימה, כמו שמוציאים את הפקק באמבטיה והמים נשאבים לביוב, ככה העולם מסביב נספג לתוכי. וכשזה קורה, כשכל התופעות נכנסות ונספגות בי, באותו רגע כל הדמויות שבי, כל מי שהייתי, מי שיכולתי להיות, הפחדים, רצונות, ספקות הכול, עשרות ומאות או אלפי ישויות שבי יצאו החוצה, פשוט הלכו, נעלמו, נשארתי נקי ללא מישהו שחושב שהוא חי חיים כלשהם, השד הגדול ביותר ברח עם הזנב בין הרגליים, (רק שתדעו שאין באמת ישויות שאתם צריכים להיפטר מהם). ובאותו רגע הידיעה על החיים והמוות התאחדו והתגלמו בתוכי, מין ידיעה כזאת של- אהה!!

 

אז ככה הלאמות הטיבטים והבודהיסטים הגדולים מכירים את המוות והחיים ויודעים איך למות ואיך לחיות, אני מכיר את הדרך! הנה אני הולך בה! אין מה לחשוש מהידיעה הזו על המוות כי בתוך זה טמונה הידיעה על החיים.

 

הידיעה על "איך למות" נגלתה, הסיפור על בודהידהרמה שממליץ לציפור הכלואה בתוך הכלוב להשתחרר על ידי התחזות למתה, הובן במלואו. לא קיימת ידיעה או מחשבה על עצמי כלשהו, לא מישהו ולא משהו, כל מחשבה תהיה פרי דמיוני ולכן אשליה שאשלה את עצמי ביציאה מהרגע הזה שנמצא ממש כאן. כל תחושת הזמן נעלמה, העבר והעתיד הם בסך הכל יצירי הדמיון שלי, הדבר היחיד שקיים באמת זה הרגע הזה, כאן! ועכשיו!

 

כל עוד המחשבות מאפילות על התודעה אי אפשר לחוות את זה בצורה מלאה. בעוד כל זה קורה, הגיע הרגע שבו קמתי מהמדיטציה (השעון כבר צפצף מזמן ), מזיז לאט את הרגליים, לובש נעליים, מקפל את המחצלת, מתעטף בשאל מפני הטיפות שממשיכות לרדת, חוצה את הגבעה הירוקה, וחוזר לביתי לאשתי ולילדים שבדיוק קמו ממנוחת אחר צהריים של יום שישי. תמיד יש בזמן הזה יש תחושה מיוחדת. שטפתי כפית וכוס, הכנתי קפה, שאלתי עם עוד מישהו רוצה.

 

כל תנועה, כל נשימה כאן ועכשיו כל הזמן. חייכתי, פשוט מאושר.

נפתחה קבוצת זן חדשה בקיבוץ תל יוסף, בהנחיית ניר בניהו (כותב המאמר), מעט תה דיבורים ובעיקר מדיטציה.

שם הכותב: ניר בניהו
אודות הכותב: מתרגל מדיטציה מעל 12 שנה ומטפל ברפואה סינית, מנחה קבוצת זן בקיבוץ תל יוסף.
אימייל:
[email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©