שתף

אינפלציה - עגבנייה ומדיטציה. ואז מיתון / יעל צבעוני

06.11.11

נניח
נניח שיש לי בבית את כל האוכל שאני אוהבת או שנדמה לי שאני אוהבת – כל הירקות, הפירות, האוכל היבש, הרטוב, הרטבים, הממתקים, השוקולדים, כל סוגי התה והקפה הכי טובים שיש. ואני יכולה בכל רגע לאכול הרבה מהכול ולהכין לי הכול מהכול. בעצם לא חסר לי כלום.

נניח שאני חוזרת הביתה אחרי חודש בהודו, פותחת את המקרר ומוצאת אותו בלי יותר מדי דברים. אני מגלה עגבנייה שאחותי השאירה כמעט במקרה, חותכת אותה לרצועות ומכניסה לפה. העגבנייה כל כך טובה. עונג.

אחר כך בסופר, מה אני באמת  רוצה
בדרך כלל יש לי בבית את כל הממתקים שאני אוהבת, אבל לא מתחשק לי אף אחד. כשטיילתי ופתאום התחשק לי שוקולד, קניתי לי אחד. וזה היה טוב בדיוק. אז הסתובבתי בסופר ובדקתי מה באמת אני רוצה ומה אני קונה פשוט כדי שיהיה. וקניתי, אבל לא את כל הדברים הרגילים. פתאום לא רציתי לקנות הכול מהכול, פשוט קניתי את מה שבא לי עכשיו. ועוד קצת. אז לא קניתי את אותן הכמויות כאילו גדוד של אנשים הולך להיכנס בכל רגע לבית. הרי אי אפשר לדעת.

מודה, עדיין קניתי לא מעט. וכשניגשתי לבשל צהריים לא כל כך ידעתי מה לבחור.

ארוחת צהריים
כשניגשתי לבשל פתחתי את המקרר והארונות ובחרתי מתוך מה שהיה. ראיתי את מה שיש, את כל המוצרים, חוויתי את הערך האחר והמיוחד של כל אחד. כלומר, זה לא היה מובן מאליו שיש עגבנייה כל כך טובה (והעגבניות בארץ פשוט מעולות). כשחווים כל טעשם בפני עצמו, אפשר להרגיש הרבה יותר טוב גם את שילוב הטעמים. זה לא עיסה אחת מצטברת של מה שיש, זה הרבה טעמים שמתחברים לטעם אחד.

לא רציתי להכין כמות גדולה. כשאוכלים הרבה, הטעם מאבד מהערך שלו. שימו לב להבדל בין הביסים הראשונים לבין הסוף הזה כשכבר לא באמת רוצים, אבל פשוט יש. זה לא שאני בעד לקנות מעט או להכין מעט, אבל כשיש יותר מדי ממשהו, הערך שלו הולך לאיבוד ואז הוא תפל ואין לו נוכחות יותר. כשמוציאים אותו, כשהוא נעדר, אנחנו יודעים מה חסר ומה אנחנו רוצים ואז החושים פועלים והטעם חוזר ואז אנחנו לא רק מכניסים איזה משהו לפה ולועסים (במקרה הטוב).

אם ממשיכים עוד קצת וממלאים עוד קצת, את הבית או את הפה, והנה, הרי יש כאילו הכול, זה יכול להיות אפילו מאד בריא או איכותי, אבל הדברים מתחילים לאבד את הטעם. אינפלציה.

אינפלציה רוחנית
שלושה וחצי שבועות הייתי בפונה, באושו מדיטישן ריזורט. כל יום (כמעט) הייתי במדיטציית הדיינמיק בשש בבוקר, בקונדליני בארבע רבע ובמדיטציית הערב. מדי פעם חשבתי לעצמי - כל מדיטציה בפני עצמה כל כך עוצמתית, ואני עושה את כולן ביחד. היו ימים של מדיטציות נוספות במהלך היום. וכך עברתי מריקוד לסיבוב, לקפיצה, לשקט, לעמידה, להקשבה. משהו בטח קורה, אפילו משהו גדול, ידעתי, אבל הכול קרה ביחד והיה קשה לבודד. היו דמעות, שקט, צלילות, פתיחות. לפעמים הכול היה כל כך חזק וכל הגוף עייף ואז ער ושוב דמעות ושמחה וצחוק וכעס. הכול עלה. געש. התנקה.

ואז, באחת, עזבתי הכול ונסעתי לגואה. הפסקתי להתעורר בחמש וחצי, לרעוד אחרי הצהריים ולשמוע את אושו בערב. הדמעות כמעט הפסיקו להגיע, המרווחים כן. הצלילות נותרה, אבל אחרת.

מיזוג
שלושה שבועות אחרי שהפסקתי את מרתון המדיטציות, נסעתי השבוע לקורהה שהעביר את מדיטציית הצ'אקרה ברידינג. הגוף שמח, הוא כמו חיכה לזה – לעבודה האנרגטית, לשחרור, לאקסטזה. עכשיו כשהייתה מדיטציה אחת לבדה יכולתי לחוש הרבה יותר טוב את האיכות שלה, את ההשפעה שלה, את הגוף שבפנים וזה שמעבר, את הרטט, ההרפיה, המשיכה. הכול התחדד.

והיום בבוקר התעוררתי בביתי, שמתי את המוזיקה למדיטציית הדיינמיק והתחלתי לנשום. אז לא צרחתי כמו שאני רגילה וגם הנמכתי את הווליום של ה'הוּ', אבל הייתי שם, עד הסוף. סוף סוף ערבבתי בין העולמות האלה של כאן ושם, הכנסתי הביתה את מה שהלכתי אליו. אחר כך הגיעה אליי אישה להנחיה אישית. היא ישבה ואני חשתי עוד רעידות קטנות בתוכי, דופק בכל הגוף. בודדתי את המדיטציה ופגשתי הרבה יותר במדויק את האיכויות שלה. אחר כך בודדתי גם את השלבים המכילים אותה כששמעתי את המוזיקה בנפרד ויכולתי להשתמש באיכות הספציפית והמתאימה עם האישה שישבה מולי.

נכון שאומרים שזה נותן אנרגיה לכל היום, אבל אחר כך נמרחתי טוב טוב אל תוך הספה. בזמן האינפלציה כנראה הייתי יותר בכושר.

מיתון
כדי שיהיה קצת שקט, כדי שתוכלו להבין ולחבר, ובלי קשר לכלכלה, נראה לי נכון לסיים את זה כאן.
 
שם הכותב: יעל צבעוני
אודות הכותב: כותבת, עורכת. מנחה סדנאות כתיבה 'מבעד למילים', מלווה תהליכים אישיים בכתיבה ויצירה.
אימייל: [email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©