שתף

אלטרנטיבה לריטלין - יש כזה דבר? / ערן אינדיג

22.07.18

זו דילמה ממנה כולנו היינו מעדיפים להימנע.

 

מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על בריאות ילדינו מכל משמר ומהצד השני על מנת לעזור להם אנו נדרשים לכאורה לתת תרופות פסיכיאטריות מגיל צעיר מה שגורם לנו לחוסר אונים, תחושת תסכול ורגשות אשמה. מה הפך את בעיית קשב וריכוז לנפוצה כל כך? מהן האלטרנטיבות לריטלין?

הגורם אולי הראשון במעלה למצב זה הוא שכיום נעשה אבחון יתר לבעיית הקשב וריכוז. בעבר על הרבה ילדים אמרו עליהם שיש להם קוצים בישבן והם לא קיבלו טיפול, לא תרופתי ולא התנהגותי. עם השנים חלקם פנה לעיסוקים שדורשים פעלתנות ותזזיתיות (שחקנים, ספורטאים, אומנים, אנשי חברה) ולחלקם זה עבר עם השנים.


רובנו מכירים את ג'ים קארי, שחקן שהצליח לנווט את הפעלתנות והתזזיתיות שלו למקום יצירתי ומועיל. האם הוא היה מצליח בחיים באותו אופן לו היה נוטל ריטלין מגיל צעיר? אני מאוד מסופק.


השחיין מייקל פלפס, זוכה 8 מדליות זהב אולימפיות בשחייה, סבל בילדותו מהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות ואף נטל ריטלין למשך תקופה קצרה עד שבגיל 11 הוא ואימו החליטו להפסיק עם התרופה ולתעל את האנרגיה העודפת שלו על מנת להפוך אותו לשחיין הטוב בהיסטוריה. 5 שנים לאחר מכן הוא קבע את שיא העולם הראשון שלו.

המורים אגב התלוננו שפלפס "חסר מנוחה, פטפטן ודעתו מוסחת בקלות".


למרבה הצער תפיסה זו חלחלה למוסדות להכשרת מורים. מורים לחינוך מיוחד לומדים בקורס בפסיכיאטריה שהפרעת קשב היא בעיה כימית במוח, למרות שמידע זה מבוסס על יחסי ציבור ולא על מחקרים מבוססים.

 

תעשייה שלמה של פסיכיאטרים ונוירולוגים השותפים במכוני אבחון הרבים ומרוויחים מכל אבחון דוחפים גם הם למעגל של בדיקות ותרופות פסיכיאטריות.

המצב כיום הוא שכל קושי חברתי או לימודי מביא את הילד לאחד ממכוני האבחון היכן שמופעל לחץ מכמה כיוונים על המאבחן לקבוע כי הילד סובל מהפרעת קשב וריכוז.

 

חברות התרופות בוודאי שמחות על כל קליינט חדש, גם ההורים שמחים, סוף סוף הם קיבלו שם לבעיה ממנה הילד סובל ("הוא לא אשם", הם אומרים בתחושת הקלה "הוא סובל מהפרעת קשב"), המורה בבית הספר כבר לא קוראת להם לפגישה כל שני וחמישי ואפילו בבית יש קצת שקט.

גם הילד במקרים רבים מרוצה, הוא זוכה להתחשבות מהסביבה, זמן רב יותר במבחנים ובטווח הקצר הוא גם הופך ליותר מרוכז בכיתה. בטווח הארוך אגב, אין אף מחקר שמצביע על שיפור קבוע בהישגים אקדמיים כתוצאה מלקיחת ריטלין.

בנוסף, ריטלין הוא לא פתרון של זבנג וגמרנו, ברוב במקרים יש צורך להמשיך וליטול אותו למשך שנים רבות. מחקרים של חברות התרופות מצאו כי גם באוניברסיטה ולפעמים גם לאחר מכן בעבודה צריך להמשיך וליטול את התרופה כיוון שאחרת רמת הקשב שוב יורדת, מה שלא מפתיע כיוון שהריטלין לא פותר שום בעיה ובעלון התרופה אף רשום כי הוא עלול לגרום לפיתוח תלות ארוכת טווח.


יוצא איפה שלא רק שהריטלין אינו פותר את הבעיה, הוא גם יכול ליצור בעיות חדשות. הסימום היום-יומי (ריטלין מוגדר כסם מסוכן על־פי פקודת הסמים המסוכנים ומספר מחקרים מצביעים על עלייה בסיכון להתמכר לסמים אחרים כגון קוקאין, הרואין, אלכוהול ועישון אצל צרכני ריטלין) אמנם מרגיע וממתן אך גם מקהה ומסרס.

 

יחד עם שיפור זמני ביכולות מסוימות (רוגע, שקט, ריכוז) רבים מן המטופלים מדווחים על נסיגה ביכולות אחרות (מקוריות, תעוזה, אנרגטיות) ועל ידי מתן התרופה אנו מנסים לשנות את הילד ממה שהוא באמת למה שאנחנו רוצים שהוא יהיה "כי ככה מקובל".


ישנן מספר תופעת לוואי וכנראה שהחמורה ביותר היא שינויי מצב רוח ובעיקר דיכאון. הורים רבים מספרים על ילדים שמחים ומלאי חיים מאבדים את הניצוץ בעיניים והופכים כבויים. בנוסף הריטלין יכול לגרום לנדודי שינה, ירידה בתיאבון, עיכבו בגדילה, הפרעות פסיכיאטריות ועוד. ניתן לקרוא כאן פירוט רחב יותר של תופעות הלוואי של השימוש בריטלין.

אז מה עושים?
האם כל זה אומר שאסור לנו לטפל בשום מקרה של בעיית קשב וריכוז? חד משמעית לא. אם קשיי הריכוז או הפעלתנות של הילד אינם בגדר נטיית אופי וביטוי ליכולות ייחודיות שלו כי אם פתולוגיה הפוגעת בתפקוד הרי שיש מקום לטפל באופן כזה שיפתור את הבעיה ולא יהפוך את הילד לצרכן תרופות כרוני.

טיפול הומאופתי בהפרעת קשב
הבעיות הרבות שבמתן ריטלין מביאות יותר ויותר הורים לפנות אליי מתוך חיפוש אחר פיתרון אחר, פיתרון טבעי ואמיתי של הבעיה.

ההומאופתיה הקלאסית מציעה פיתרון לפיו הילד מאובחן על סמך מכלול הסימפטומים, אין תרופה אחת לכל הילדים הסובלים מהפרעת קשב, ייתכן שעשרה ילדים יקבלו עשר תרופות שונות כי אצל כל אחד מהם הפרעת הקשב מתבטאת באופן שונה, באה על רקע שונה ומלווה בסימפטומים שונים ומחייבת טיפול שונה.

זה המקום גם להזהיר מפני תרופות המדף למיניהן. את התרופה המתאימה יש לבחור רק לאחר היכרות עם הילד, הבנת נסיבות חייו ומצבו הרפואי ולאחר מכן יש להמשיך ולעקוב אחר התקדמות המטופל. אין תרופות פלא ולא כדאי להתפתות לכל מיני הצעות מפוקפקות.

הטיפול הומאופתי הוא עדין, ללא תופעות לוואי, ללא פיתוח תלות ובנוסף ניתן לשפר גם בעיות נלוות כגון בעיות פיזיולוגיות (כגון בעיות בדרכי העיכול, אסתמה, בעיות עור), נפשיות (פחדים, חוסר בטחון עצמי) ומנטאליות (ריכוז, זיכרון, תפיסה).

בעזרת ההומיאופתיה ניתן לטפל גם באנשים בוגרים הסובלים מבעיית קשב.

שם הכותב: ערן אינדיג
אודות הכותב: הומאופת קלאסי, מטפל בתל אביב ובזכרון יעקב
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©