שתף

חינוך למיניות בעולם מכור לסקס / דורית בר

19.05.13

גם אם נדמה לנו שאנחנו חיים בחברה פתוחה ונאורה שבה מותר לדבר על הכל, הטאבו החברתי לגבי העיסוק הישיר במיניות משפיע על כולנו. המציאות היא שיותר קל לגבר לפתוח אתר אינטרנט ולאונן מול תמונה של אישה עירומה מאשר להגיע לטיפול מיני ולחשוף את הקושי שלו להתחיל עם נשים.

השאלה שחשוב שנשאל את עצמנו היא איזה חינוך מיני אנחנו רוצים שילדינו יקבלו – בין אם אנחנו הורים בעצמנו ובין אם לאו, הילדים של היום הם המנהיגים החברתיים והתרבותיים של מחר, וזה אומר שהם באחריותנו, אנחנו מעצבים ומחנכים אותם, בהתאם לתכנים שאנחנו מאפשרים להם לצרוך ומתוך מה שאנחנו עצמנו חשים, מרגישים וחושבים ביחס לסקס, מיניות ואהבה.

רוב ההורים חוששים מהשיח הישיר על ילדיהם לגבי הנושאים הרגישים הללו מתוך תחושות של מבוכה ובושה ומתוך חוסר בהירות שלהם עצמם בכל הנוגע למגע האינטימי.

בארי לונג (1926 – 2003)
, מורה אוסטרלי, שנודע עקב גישתו הייחודית למעשה האהבה כתב ספר על גידול ילדים, שבו הוא מנחה הורים, צעד אחר צעד, כיצד לדבר עם ילדיהם על המיניות המתעוררת:

"בבוא הזמן ילדכם יתחיל להסתקרן בנוגע למין. אל תצפו לרגע הזה בחשש. וכשהוא יגיע, אל תניחו לעצמכם לחשוב, "אוי, מה אני הולך להגיד?". ענו על שאלותיו של הילד בפשטות ובכנות ככל האפשר, בהתאם לרמת ההתפתחות שלו. וזכרו שאין צורך לצפות לשאלה הבאה. ילדים אינם מקשרים דברים כמו המבוגרים ואינם עוקבים אחר קו מחשבה מסודר כמונו. הם שואלים את שאלותיהם ברגע הנכון, ובמידה וקיבלו תשובה שמספקת אותם הם יחזרו לענייניהם.

האובססיה לסקס מקורה בסודות. אילו הגברים והנשים בעולמנו היו חפים מסקס כמו ילדים קטנים, הם לא היו חשים צורך להסתיר דברים בהתנסויות המיניות שלהם: הם לא היו משתעשעים בפנטזיות מיניות, מתייסרים מאשמה ומתשוקות אסורות. וההורים לא היו חוששים כל כך לדבר בגלוי על מיניות עם הילדים. הם היו יודעים איך לעזור להם להתמודד עם המיניות המתעוררת.

עבור הגבר, הפות הנשי מהווה תמיד מסתורין. אבל מסתורין אינו בהכרח סוד. במעשה האהבה הגבר אמור לראות מעבר למה שנגלה לעיניו, לראות את היופי שגנוז שם. והיופי המופלא ביותר מתגלה בתוך הפות הנשי - מקדשו של הגבר. האובססיה לסקס מתעוררת רק כאשר הגבר מדמיין את מה שאין ביכולתו לראות, והופך את זה לסוד.

איך ניתן להכין את הנער למסתורין המופלא הזה בעולם מושחת ומכור לסקס? האם, למשל, כדאי שהאם תסתובב בעירום בבית? הרי במוקדם או במאוחר הוא ישאל "מה נמצא שם מתחת לשיער הערווה?". האם כדאי שההורים יסתובבו בבית כשאברי מינם חשופים? אינני יכול לומר לכאן ולכאן. עליכם להחליט מה נכון על פי שיקול דעתכם. רק אתם יכולים לדעת אם ומתי זה בסדר שהילד יראה אתכם עירומים, וזה תלוי בפתיחות שלכם בנושא, בגילו של הילד ובמידת תמימותו. אבל כך או כך, האובססיביות המינית של העולם תחדור במוקדם או במאוחר למוחו של הילד.

בגיל שבע לערך, סביר להניח שסקרנותו המינית של הילד תתחיל להתעורר. ולא משנה אם הוא ראה או לא ראה את גופם העירום של הוריו בינקותו. אבל אז האובססיה המינית של העולם תחדור לתוכו דרך כל מה שהוא רואה ושומע בטלוויזיה, במדיה ובסביבה. ככל שגוברת מודעותם של הילדים למיניותם, כך הם נתונים יותר ויותר להשפעות של ריגושים וגירויים מיניים מהסביבה. השיחות בין החברים על מין מגרות עוד יותר את סקרנותם. הם לומדים לקשר ריגושים למין, ועד מהרה מיניות וריגוש הופכים לדבר אחד - לסקס.

אם: בתי בת האחת עשרה מתחילה להימשך לבנים. המורה שלה בבית הספר אומרת שהיא ילדה נבונה ומוכשרת, אבל לאחרונה דעתה מוסחת מהלימודים בשל כך.

ומה הילדה חושבת? דיברת איתה על כך? לא? אז מצאי את הרגע הנכון. למשל, כאשר היא מדברת על אחד הנערים מבית הספר זו הזדמנות טובה לברר מה היא חשה.

עד עכשיו היא התייחסה לכולם כחברים, בנים ובנות. אבל בזמן האחרון פתאום קרה משהו. היא רבה עם אחד הבנים וכעת הם לא מדברים זה עם זה.

זה קורה להרבה בנות בגיל הזה, הלא כן? "אוף, אני שונאת אותו." זה חלק מגיל ההתבגרות וכדאי לגלות אמפתיה ולומר משהו כמו, "כן, אני מבינה... נמאס לך ממנו" כדי לפתוח את הדלת לדיאלוג רציני יותר בבוא הזמן.

טבעי שזה יסיח את דעתה מהלימודים, ואינך יכולה לעשות דבר בעניין מלבד להמשיך לשוחח איתה. עודדי אותה לסמוך עלייך. היא צריכה לדעת שאת מסוגלת להקשיב לדבריה מבלי לנסות לחנך או להדריך אותה (עד שהרגע הנכון יגיע). אל תנהלי דיאלוג של אם ובת, שבו הסמכות בידייך, אלא שיחה נעימה כמו בין שתי חברות.

"אני רוצה לספר לך משהו. כשהייתי בגילך, נדלקתי לגמרי על נער אחד. אני לא זוכרת את שמו עכשיו, אבל הוא היה קצת יותר מבוגר ממני והוא גר במורד הרחוב..."

האם היא צריכה לעבור דרך כל מה שאני עברתי? ההתנסויות המיניות המביכות, שברונות הלב והדיכאונות? אני מבינה שזה חלק מתהליך ההתבגרות, אבל מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לה?

היא חייבת להתנסות, אבל את בהחלט יכולה לעזור לה אם תהיי פתוחה איתה ותעני בכנות לשאלותיה על אהבה ומיניות. תקשורת גלויה עם האם חשובה ביותר לילדה בגילה - בעצם חשובה לשתיכן. שוחחי איתה גלויות על אהבה וזוגיות כדי שתוכל תמיד לבוא אלייך או לאביה לברר אם הדברים שהיא שומעת מחברותיה נכונים. עליה לדעת שהיא יכולה לבטוח בך וביכולתך להדריך אותה בנבכי האהבה מתוך ניסיונך האישי.

אב: נכנסתי לחדרו של בני והוא הגיב במבוכה משום שכנראה הוא שיחק עם הפין שלו. הייתי רוצה לדבר איתו גלויות על אוננות אבל לא קל לי לדבר על הנושא הזה. הוריי מעולם לא הזכירו את הנושא ולכן הסתרתי זאת מפניהם, אבל תמיד תהיתי אם הם יודעים. כנראה שעדיין קשה לי עם העניין.

כן, אני מבין את הקושי. במקומך הייתי מנסה להסיר את מעטה הסודיות מהנושא. דבר איתו מתוך ניסיונך האישי, בהתחשב בגילו ובמידת היחשפותו לעולם המיני. ואל תשכח שאין צורך להזכיר דברים שהוא לא גילה בהם עניין.

המיניות מוטבעת במוח מלכתחילה ומתגלה כבר בגיל הרך אצל הילדים והילדות. גברים, ובמיוחד האבות, יכולים להבחין במיניות המבצבצת אצל הילדות, אפילו כשהן קטנות מאוד. כל הילדים בודקים את איבר מינם ומשחקים בו מכיוון שכבני האנוש, טבעי שהוא ירתק אותם. זאת מפני שדרך איברי המין ניתן לחוות גן עדן או גיהינום עלי אדמות. ואין דבר שמרתק יותר את הגבר והאישה מגן עדן וגיהינום.

כל בעלי החיים נמשכים אל מה שגורם להם עונג, ומשום שמזון הוא עונג, חיות מחמד באות אלינו שוב ושוב לבקש עוד אוכל. כבני אנוש גם אנחנו רוצים ליהנות מחיינו ולמצוא בהם עונג. ואיברי המין הם מקור עיקרי להנאה. ונראה כי ההנאה הזמינה ביותר שאנו יכולים להשיג כאשר אנו לבדנו, היא לשחק באיבר המין שלנו - אפילו בינקותנו. לכן, כבר בגיל הרך מתחילים הילדים לשחק באיבר מינם וליהנות מהעונג המיוחד הזה.

ושלא כמו ההנאה מאוכל, שהיא חלק בלתי נפרד מתחושת הגוף הפנימית, ההנאה מהפין מקושרת אצל הבנים לתודעה נפרדת. ההטבעה הגנטית במוח מפרידה את הפין מהגוף, ועצם המשחק באיבר המין מחזק את התחושה שהפין הוא איבר בעל ישות נפרדת ורצון משלו. קיומו הנפרד כביכול של הפין מהווה מסתורין עבור המודעות הגופנית שלנו. והבערות של החברה, או המצב האנושי בו אנו לכודים, הופכים את הפלא והמסתורין הזה למשהו נסתר וחשאי.

כדי למלא את תפקידו בשלמות בעת מעשה האהבה עם אישה, על הגבר להפסיק להעניק לפין שלו את הזהות הנפרדת הזאת. כך חדל הפין להיות נספח חיצוני לגוף ומתמזג עם התחושה בגוף כולו - מתמזג עם ההוויה של הגבר. או במילים אחרות, על הגבר להתאחד עם העוצמה של הפין.

האיברים רבי העוצמה ביותר בקיום הם הפין והפות - הם המקור לחיים בקיום, ליופי ולעונג שבהם. אין מי שהתענג אי פעם על יופייה של השקיעה שלא נולד מהמפגש בין הפין והפות. אבל הם גם המקור לכל הבעיות, שכן אין מי שהתייסר אי פעם משברון לב שלא נולד מהמפגש בין הפין והפות. בכוחם ליצור גן עדן או גיהינום עלי אדמות. אלא שבמהלך הזמן התנוונה החברה שלנו כל כך, שהגבר והאישה כבר לגמרי אינם מודעים לכך. ועדיין, על אף כל ההשערות האינטלקטואליות והמדעיות אודות מקור החיים עלי אדמות, העוצמה שמאפשרת את הקיום הזה טמונה אך ורק באיחוד בין הפין לפות.

אין לי פתרונות פלא עבור בנך. אני יכול רק לדבר איתך - עם הגבר שמוכן לשמוע את האמת על האהבה בקיום הזה.

אני יודע שכשאתחבר לעוצמה הזאת בתוכי, כבר לא אתקשה כל כך לדבר על הדברים האלה עם בני.

כן. זה יקרה מעצמו. וכשבנך ירצה לשוחח איתך על בעיותיו - הסתמך על מה שהינך באותו הרגע ודבר מתוך האמת הפנימית שלך. אתה תראה שהמילים הנכונות יצאו מפיך והפתרון פשוט יצוץ מעצם נוכחותך בהווה."

הדיאלוגים לקוחים מתוך הספר 'על גידול ילדים באהבה, צדק ואמת' של בארי לונג, בתרגומו של ניצן מיכאלי www.barrylong.co.il

שם הכותב: דורית בר
אודות הכותב: מנהלת בית הספר למיניות מודעת, תרפיסטית בכירה ומאמנת בשיטת האור הלבן ובטכניקת השאלה, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי. מזה עשר שנים חוקרת מיניות, מערכות יחסים ואינטימיות דרך נתיבי ידע מגוונים כמו פילוסופיה, רוחניות, טנטרה, פסיכולוגיה וסקסולוגיה. מקיימת מפגשים פרטניים כמו גם סדנאות וקורסים לנשים, גברים וזוגות שמטרתם ליווי בתהליכי התפתחות אישיים ורוחניים, ריפוי דפוסי עבר וחסימות רגשיות, שחרור מפחדים ועכבות לשם יצירת חיים פנימיים וחיצוניים מאוזנים ובריאים. כותבת בעיתונות ("חיים אחרים", YNET, WALLA, NRG מעריב, NOMIND)
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©