שתף

אנשי המפתח / איילת לבני

15.09.12

סיפור על אנשי מפתח שפותחים לנו דלתות בלב לצורך הטמעת שיעורים רוחניים

 

פעם באחת משיחות העומק הליליות יאיר (ידיד הנפש שלי) סיפר לי על צורת חיים חדשה באנושות,
"אנשי המפתח".


לטענתו יש אנשים הנקראים אנשי מפתח. אלו הם אנשים אשר נכנסים לחיינו במפתיע, בדרך כל יש להם איזשהו הסכם עם הנשמה שלנו וכל תפקידם זה להשתמש במפתח האנרגטי שניתן להם מבעוד מועד כדיי לפתוח איזושהי דלת בלבנו ולהיעלם.


בלב ליבי צחקקתי וחשבתי לעצמי אוי יאיר כזה רומנטיקן, בכל דרך חייו תמיד יש איזשהו סיפור רומנטי שעוטף אותו והופך את הדברים למעניינים ומרתקים. בראשי המשכתי להתעמק בשאלת אנשי המפתח והצפתי אותו בשאלות.


אז מה יאיר אתה איש המפתח שלי ? הרי את כל דרכי הרוחנית אני עוברת איתך, בכל משבר אתה ניצב ישר לידי, באומץ לב מתנגח מול האגו השלי.
רגע, יכול להיות שגם חברתי הטובה היא אשת המפתח שלי, הרי היא השתקפות של קולות האגו השונים שלי.
יאיר כהרגלו נתן לי לדבר ולדבר, אחרי הכל הוא מכיר את האגו שלי די טוב.
כשסיימתי הוא חייך ואמר "לא הבנת כלום" אנשי המפתח הם אנשי לב, הלימוד דרכם הוא אינו לימוד של שכל ואי אפשר להבין אותו דרך מילים ולכן לא אני ולא חברתך הטובה אנשי מפתח שלך.
אנשי המפתח הינם אנשים שפותחים דלתות בלב ולא בראש. לפעמים הם מגיחים בכמה נקודות בחיים, פותחים את הדלת ונעלמים.
איזה מדליק חשבתי לעצמי, נשמע כמו איזושהי אגדה.


בדמיוני עלתה דמות של שרת עם מיליון מפתחות בצורת לב, ופתאום מצאתי את עצמי אומרת ליאיר "אלו הם משרתי הלב". יאיר הסתכל עלי ואמר את יכולה לקרוא להם איך שתרצי ההגדרה היא לא החשובה בעניין.

לימים שכחתי מהשיחה עד שפגשתי את איש המפתח השלי.
בעיצומו של פסטיבל רוחני בין המון החוגגים ניצב מולי גבר מחוספס שבעיניו זיהיתי בדידות, רגישות, טוב, רוך וכמיהה לאהבה.
הבטנו אחד בשנייה ומיד הרגשתי חיבור עוצמתי אליו, היה זה רגע אחד אבל הרגשתי כל כך הרבה ברגע הזה עד שהייתי מנותקת מתחושת הזמן.
לאחר מכן, נעלמנו האחד לשנייה כאילו הרגשות היו חזקים מיכולתנו להכיל אותם ולא ראיתי אותו מספר חודשים עד ששוב מבטנו נפגשו באיזו מסיבה. החיבור היה מעבר לכל מילים אבל פה עלה גם חיוכון קטנטן.

התרגשתי מאוד, רקמתי לעצמי סיפורים שהיקום לא סתם הפגיש אותי שוב עם אותו זר מסתורי שאני לא מכירה. אולי יש פה סיפור אהבה, הרגשתי כמו בסיפור אגדות אולי לראשונה בחיי אהיה הנסיכה. אך עם זאת החלטתי שזהו סימן ואולי בעידן של היום הנסיכה היא זו שתמצא את הנסיך.


איתרתי אותו ולאחר צ'אט של מספר דקות קבענו לדבר ולהיפגש. דקה אחרי הטלפון צלצל ועניתי בקול מעט מתרגש.
בקו השני שמעתי קול אדם שלא מעוניין להכיר או לפגוש אותי. השיחה הייתה קשה, הרגשתי מאוד דחויה וסיימנו את השיחה בנימה של "לא בכח" ו"לא תמיד עובד".

לאחר השיחה הייתה לי תחושת התרסקות, עלו בי כל מיני מחשבות שליליות, אולי זה בגלל סיפור הנסיכה, אולי אני לא מעניינת אותו, אולי אני חופרת מדי, אולי קפצתי מהתלהבות יתר על המידה אבל לא המחשבות ריסקו אותי אלא תחושת הכיווץ בלב, לא הבנתי איך שיחה עם מישהו שאני בכלל לא מכירה יכולה לגרום לי לתחושת דחייה כל כך עמוקה, הרי עברתי מערכות יחסים שנכשלו אבל מעולם לא הרגשתי כל כך מבוישת ודחויה.
בשלב זה, עדיין לא עלתה בי ההבנה שזהו איש המפתח שלי אבל הצלחתי לגדול ולהפנים הרבה על דחייה, פגיעה, אהבה ופנטזיית הנסיך-נסיכה.

עברו להם מספר חודשים נוספים ושוב המבטים נפגשים בעוד פסטיבל רוחני, הרגשתי שה"נסיך" מנסה ללכוד לי את המבט אבל עדיין הדהדה לי תחושת הדחייה. לא הייתי בטוחה שהוא מבין או זוכר שזו הייתי אני בטלפון איתו ופשוט בחרתי להיעלם מטווח הראייה.


ההיעלמות הייתה זמנית כי כבר ביום למחרת נכנסנו לאותה סדנא. הסדנא התחילה בריקוד משחרר ולאחר מכן עבודה בזוגות. הוא ישב די רחוק אז לא ממש דאגתי אבל פתאום ברגע אחד הוא הגיע אלי ובחר בי כבת זוגו לסדנא. לא ממש ידענו מה המשימה, לאן זה יקח אותנו ואני התמלאתי בחרדה.


המנחה הסביר שעל כל אחד מבני הזוג לחזור לנקודת פגיעה, לשתף אותה עם בן הזוג השני ולאחר מכן יש לגעת בנקודה הכואבת לשלוח אהבה ולרפא את חווית הפגיעה.
כמובן שהנסיך התחיל כי אני הייתי בסטרס נוראי. הוא שיתף אותי בחוויה פוגעת מעברו, אני נגעתי בליבו ושלחתי אנרגיה מרפאת ביד רועדת.

לאחר מכן הגיע תורי ואיתו גם עלה הקול פנימי שהיה חזק יותר מכל פחד או חרדה . הקול אמר בבירור "תשתפי את תחושת הדחייה שחווית מולו".
לא האמנתי שאני מספיק אמיצה ושיש לי את היכולת להתמסר לציווי הקול הפנימי אבל בלי שהבנתי מה קרה הצגתי את עצמי, הזכרתי לו מאיפה אנחנו מכירים ושיתפתי את בתחושת הדחייה שחוויתי מולו.
לאחר מכן הוא שם את ידו על ליבי כדיי לרפא את אותה תחושת דחייה שאותה הוא יצר. עצמתי את עיניי ונשאבתי פנימה לתוך ליבי.
כל מה שיכולתי לחוש זה את רגליי על הקרקע ואת קודקוד ראשי, כל גופי נעלם והייתי בפנים בתוך עצמי.


כשפתחתי את עיניי והפוקוס חזר לעולם החיצוני הרגשתי שנשטפתי בזיעה, משהו קרה, משהו נפתח. הוא הודה לי בעדינות רבה ויצא מאולם הסדנא.
רק שעה לאחר מכן הצלחתי להבין בראשי מה קרה. חוויתי תחושת ריפוי מאוד עמוקה. הפסטיבל הסתיים ועברו להם עוד מספר חודשים עד המפגש בפסטיבל הבא.


בפסטיבל הזה הוקפתי בחברים, שמחה ואהבה.
הוא התקרב אלי ואמר שאני יפה באופן מיוחד ושיש בי משהו אחר חדש ומיוחד.... חייכתי ואמרתי בנימוס תודה. הרגשתי את עיניו בגופי ולא התרגשתי כלל.. הרגשתי חזקה, מחוברת לעצמי וחופשייה.


במהלך הפסטיבל השתתפתי בסדנת משימות ומפגשים מול המין השני, אלו הסדנאות שתמיד ברחתי מהן אבל לא עוד הרגשתי שאני יכולה לאתגר את עצמי ולהתמודד עם כל דבר.
באחת המשימות בסדנא על הגברים היה לעמוד ואנחנו הנשים הסתובבנו בין הגברים ובחרנו בני זוג למשימה. באתי אליו נעמדתי מולו, הוא חייך ואמר בחירה טובה. סמכתי עליו והרגשתי פתוחה איתו ועם המגע. לא היה לי צורך במילים, הגדרות ושאלות.


בסדנא הבטנו, חייכנו, וליטפנו.... מדי פעם הראש שלי עבד ושאל איך תחושת דחייה כל כך גדולה הפכה לתחושת אהבה. ראיתי אותו את אותו קאובוי מתבודד עם לב אוהב ורגיש שבטח נמחץ מספר פעמים והרגשתי שאני אוהבת אותו על מי שהוא כאן ועכשיו. בסיום הסדנא הוא משך את ידי והוליך אותי ללב המדבר, שם הקים אוהל מרוחק מכולם. נשכבנו על מזרונים בפתח האוהל וצפינו בכוכבים.

לראשונה שלא עלו בי מילים, לא היה לי רצון לדבר, עלתה בי שלווה ואהבה. הוא כיסה אותנו בשמיכה, קירב את גופי לגופו. ליטפנו והנחנו לגוף שלנו להוביל אותנו לאהבה.


הפתעתי את עצמי כאשר כל המחסומים נפרצו בכזאת קלות וכל הפחדים של לחוש ריקנות לאחר סקס עם גבר זר התפוגגו בשנייה אחת. פשוט חשתי אהובה והתמסרתי לחוויית האהבה.

לאחר הפסטיבל התמלאתי ברגשות, חלומות ופנטזיות על מפגש נוסף עם נסיך הפסטיבלים ולמזלי היה עלי להמתין רק חודש עד לפסטיבל הבא.
לאחר חודש של המתנה וציפייה הגעתי לפסטיבל מרוגשת מעט לקראת המפגש המחודש. עלתה בי אכזבה כשהבנתי שהוא לא שם אבל בתוך השיבוש הזה יכולתי לראות את המתנה האחרונה שלו.


אחרי האהבה שחוויתי איתו כעת עלי ללמוד לשחרר את האחיזה על אהבה כאובייקט חיצוני. איש המפתח שלי, חוויתי מולך פגיעה, ריפוי, אהבה ושחרור מאחיזה, והכל בסדר הקוסמי המדויק ביותר עבורי.
ועל כך אני מודה.


שם הכותב: איילת לבני
אודות הכותב: עוד נשמה שמתהלכת לה על פני האדמה לזמן מה
אימייל: [email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©