שתף

הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות – חלק א' / איה הוד

12.06.16

הקדמה
תופעת הפרעות הקשב וההיפר-אקטיביות (ADHD) או הפרעות הקשב (ADD) הפכה לדבר שבשגרה. בשנים האחרונות הפכנו כל כך מעורים בבעיה זו ושמענו אלפי פעמים את המילה "ריטלין", אולי אף הספקנו לקרוא כתבה או שתיים בנושא, עקבנו אחרי ה"בעד" וה"נגד" תרופות במצבים אלו ואולי אף הספקנו בין כל הבלבול הזה לגבש דעה מוצקה משלנו בנושא.
כהורים תמיד קיימת הדילמה אך דבר אחד ברור לכולם, מטרה אחת שכולם חותרים אליה: טובת הילד!
במאמר זה אביא את ההגדרה, האבחנה, הסימפטומים, הטיפול הקונבנציונלי ותופעות הלוואי שלו, הלבטים, השאלות, מחקרים והגישה הנטורופתית שלי לטיפול.


הגדרה
התופעה עצמה הוגדרה בשנות התשעים אך עשרות שנים קודם לכן כבר היו עליה דיווחים.
היא כוללת מגוון הפרעות קליניות בעלות אטיולוגיה שונה, שמשותף להן פרעות קשב והתנהגות ברמות שונות, הפרעות במערכת העצבים המרכזית.
ישנן הנחות שהתופעות הן על רקע נוירו-פסיכולוגי על בסיס ביולוגי וכיום קשה מאוד לקבוע כמה אחוזים מילדי בית הספר סובלים מההפרעה מאחר והיא הפכה שכיחה ביותר וזה הולך ועולה בהתמדה, נראה שהשכיחות אצל בנים לעומת בנות גדולה פי עשרה.
יש לשים לב, שמרבית הילדים הללו, הם בעלי אינטליגנציה מעל הממוצע, הם מאוד רגישים, יצירתיים וחלקם סובל מדימוי עצמי נמוך בשל התנהגותם החריגה ויחס החברה אליהם.

התופעה קיימת גם במבוגרים!! בעבר נהגו לחשוב שהתסמונת עוברת בגיל מבוגר אך אין זה נכון בהכרח. כמעט 70% מהילדים עם ADD / ADHD עלולים להמשיך עם הסימפטומים כמבוגרים. הדבר מקשה על חיי היומיום, מקשה על התמדה בדברים, לימודים, פרויקטים, עבודה, זוגיות ומפריע מאוד לסובבים והמשפחה.

התסמונת מוגדרת על ידי המהדורה הרביעית של ה- DSM
(Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) הכוללת תשעה תסמינים.
DSM הוא ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בו מרוכזים כל ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. ספר זה מקובל ורווח ברוב העולם המערבי, אותו לומדים מרבית הפסיכולוגים והפסיכיאטרים, ולפיו הם פועלים.


סימפטומים ואבחנה
בדרך כלל הסימפטומים מופיעים מוקדם בילדות. האבחנה כוללת תשאול על כל הסימפטומים (מפורט כאן למטה), תשאול ההורים לגבי ההיסטוריה של הילד מינקות, תשאול המורים והמחנכים גם מאוד חשובה לאבחנה, נעשית בדיקה פיזיקאלית מקיפה כולל בדיקות שמיעה וראיה שחייבים לשלול ובדיקה לתפקוד בלוטת התריס. האבחנה היא בעיקר קלינית על פי התשאול.
בדיקה נוירולוגית או EEG עושים אם יש סימנים מחשידים לאפילפסיה או מחלה מוחית אחרת.
קיימים מבחנים הבודקים יכולת מיקוד קשב לאורך זמן כמו :
Continuous Performance Test - CPT - מבחן ממוחשב של קשב וריכוז. מבחן זה אינו חלק מהאבחנה הוא משמש יותר למעקב אחר יעילות הטיפול.

קטגוריה ראשונה - מופיעה ראשונה:
1. קושי בהקשבה לפרטים קטנים וריבוי טעויות של פזיזות.
2. קושי בשמירת קשב.
3. לא נראה שמקשיבים.
4. נאבקים בשביל לעקוב אחרי ההוראות.
5. קושי בארגון.
6. מנסים להימנע ולא אוהבים פעולות שדורשות קשב מוחי.
7. מאבדים חפצים.
8. דעתם מוסחת בקלות.
9. שכחנים בפעילויות יומיומיות.

קטגוריה שנייה - מופיעה אחר כך:
1. זזים במקום כל הזמן.
2. מתקשים לשבת במקום אחד.
3. רצים ומשתוללים.
4. מתקשים להשתתף בפעילויות שדורשות שקט.
5. בעלי הרבה מרץ.
6. מדברים הרבה, אוהבים לקשקש.
7. עונים על תשובה לפני שגומרים לשאול את השאלה.
8. חסרי סבלנות.
9. מפריעים לאחרים מסביבם.
הקטגוריה השלישית היא שילוב של השתים הראשונות

* קיימת גם אפשרות שהתסמונת תלווה בדיכאון, עייפות וקשיי למידה.

חשוב: כל אדם יכול לזהות בעצמו בכמה וכמה מהסימפטומים המוזכרים כאן, אם לא בכולם, כל ילד נוטה להשתולל ולהפריע מידי פעם, זה עדיין לא אומר שהבעיה קיימת מאחר וקיימות הגדרות מאוד ספציפיות.
למשל, לילדים עם ADD/ADHD הסימפטומים חייבים להופיע בתדירות גבוהה מאשר לילדים אחרים באותו גיל, הסימפטומים חייבים להמשך יותר מחצי שנה ברציפות, הם חייבים להשפיע על לפחות שני תחומים בחיים כמו בבית, בבית הספר, בעבודה, בשעות הפנאי וכדומה.

במבוגרים הסימפטומים חייבים להשפיע על חיי היומיום בהסחת דעת, חוסר סבלנות ואימפולסיביות, בעיות ריכוז, שכחנות, בעלי "פתיל קצר", קושי בארגון, איבוד מקומות העבודה ומערכות יחסים.

מי מאבחן?
הגורמים המוסמכים לאבחון הם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, נוירולוגים ופיזיולוגים.
גורמים
קיימות השארות רבות לגבי הגורמים והסיבות, חלקן פיזיולוגיות, חלקן פסיכולוגיות וחלקן תזונתיות. מומחים מצביעים על בעיה נוירונית-ביולוגית על רקע גנטי שלרוב עוברת במשפחות ולעומת זאת, ישנם מחקרים רבים המאששים קשר בין התסמונת לבין התזונה והמצב הנפשי.

פיזיולוגיה
מבחינה פיזיולוגית נראה שקיים הבדל בחלקים שונים של המח בין ילדים הסובלים מהתסמונת לבין כאלה שלא. נמצאו הבדלים באזורים שונים במוח בהם נמצא מרכז הבקרה האחראי לעיכוב והשהייה בתגובה ומרכז האחראי על זירוז או עצירה של הוראות המגיעות מהקורטקס הקדמי (פרונטאלי). חוסר איזון באזורים אלו פוגע ביכולת האדם לשלוט בפעולותיו וגורם להתנהגות אימפולסיבית. באזור זה נמצאים גם נוירו-טרנסמיטורים חשובים כגון דופמין, נורפינפרין, סרוטונין המשפיעים על המצב הנפשי.
אין כאן שום דבר וודאי, ישנן עבודות ומחקרים נוספים שהשוו הדמיות מוחיות (CT, MRI, PET) שלא מצאו כל הבדל.

גנטיקה
הרבה מאוד עבודות תומכות בקשר הגנטי, נראה שרבע מהילדים המאובחנים הם ילדים להורים שסבלו מהתסמונת בעצמם.
מחקרים שבדקו ADHD בהורים לילדים מאומצים והורים ביולוגים מצאו אחוז גבוה יותר באופן משמעותי של ADHD אצל ההורים הביולוגים מאשר אצל ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD.
נראה שהסיכון ל-ADHD באחים של ילד הסובל מADHD היא גבוהה מאוד בהשוואה לילדים עם אחים ללא התסמונת. מחקרים שבדקו ADHD באחים גם כן תומכים ברקע הגנטי: באחים רגילים המיתאם היה 50% ובאחים חורגים 9% בלבד. במחקר בתאומים לגבי היפראקטיביות נמצא מיתאם של 51% בתאומים זהים לעומת 33% בתאומים בלתי זהים.

הריון
בעיות בהריון משפיעות על שכיחות התסמונת, למשל עישון בזמן הריון, הריון קשה או לידה מסובכת, חוסר חמצן בלידה, סביבת מחייה עם זיהום אוויר כבד.
במחקר שנערך על ידי אלינה רודריגז וגונילה בולין בשנות ה-80 , נבדקו ב- 300 נשים רמת המתח ומידת העישון בחודשים השונים של ההריון ולאחר 7 שנים נבדקו הילדים לסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. התוצאות הראו שגם מתח וגם העישון בזמן ההריון, כל אחד לחוד היו קשורים עם סיכוי גבוה יותר של הילדים ל- ADHD. (מתוך האתר www.blackwell-synergy.com )

תזונה
אלרגיות ואי סבילות למזון:
"תאוריית פינגולד" היא תיאוריה המקשרת בין חומרים ותוספים כימים במזון לבין הפרעות שונות, ביניהן גם ADD/ADHD. ד"ר בן פינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות העלה את התיאוריה שמזונות המכילים סליצילטים (חומרים דמויי אספירין, נמצאים בחומרי צבע וטעם מלאכותיים), הם האחראים העיקריים להיפראקטיביות.

קיימים במזון שלנו מעל 5000 סוגים של כימיקלים בצורה של צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח, חומרים שמכילים סליצילטים. לפי ניסיונו של פינגולד אחוז ניכר מהילדים מגלים רגישות לכימיקלים אלה אשר משפיעים גם על התנהגותם.
על פי תיאוריה זו, בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות הם ביטוי של חוסר איזון כימי במוח הנובע ישירות מתזונה לקויה ועתירת סוכרים ואלרגנים ומזון מהיר של הילדים בעולם המערבי.

נמצא שצבע המאכל בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ילדים עם ADD/ADHD הוא הצבע הצהוב הנקרא E102 - טרטרזין. זהו צבע מאכל צהוב מלאכותי ממשפחת האזו. הוא מעורר תגובות אלרגיות אצל הרבה אנשים, ונאסר לשימוש בנורבגיה ואוסטריה. בארצות הברית מכנים אותו: צהוב מס' 5 והוא נמצא בשקדי מרק, גלידות, משקאות, תרכיזים, אבקות מרק, ממתקים, סוכריות, ארטיקים ועוד.

סוכר
אין ספק בכלל שמזונות עם תכולת סוכר גבוהה משפיעה על התנהגות הילדים וגורמת להם להיפראקטיביות וקשיי ריכוז. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיזכר בילדיכם אחרי מסיבת יום הולדת או אחרי משלוח המנות בפורים.

המנגנון הגורם לכך אינו ברור, אך יש כמה השארות לגבי יצירה עודפת של אינסולין בעקבות רמות הסוכר הגבוהות, הגורמות לירידה קיצונית ברמות הסוכר. הגוף מגיב בחולשה ועייפות ומשחרר הורמונים ממריצים מבלוטת האדרנל שגורמים להתנהגות ההיפראקטיבית ולחוסר המנוחה.

נמצא שסוכר, כאשר הוא משולב בארוחה מאוזנת לא יגרום בהכרח לתופעות הללו. ד"ר קונרס מהמחלקה לפסיכיאטריה בבי"ח לילדים בוושינגטון, מצא שסוכר הנצרך עם חלבון ועמילן אינו גורם להתנהגות בעייתית.

בניסוי שבדק את רמות הסוכר אחרי העמסה כל חצי שעה במשך חמש שעות, נמצא שרמות הסוכר בסיום היו זהות במבוגרים ובילדים, אבל רמות האדרנלין בילדים היו גבוהות פי 10!
ילדים מגיבים שונה ממבוגרים לתנודות הקיצוניות הללו בסוכר.

קפאין
זהו ממריץ ידוע. הוא מגרה את המערכות לעוד המרצה.

* נמצא שהפחתת צריכת הסוכר,חומרי שימור, טעם וצבע ואיתור האלרגנים במזון, יכולים לגרום לשינוי משמעותי לטובה בהתנהגות הילד. מחקרים רבים תמכו בתיאוריה זו ולמרות זאת, רופאים עדיין מתכחשים לה ומעדיפים לרשום תרופה.

* אני ממליצה בחום לקרוא את הספר "השפעות תזונתיות על מחלות נפש" מאת ד"ר מלווין ורבאך. בספר זה נמצאים מאות מחקרים בנושא היפראקטיביות ובעיות התנהגותיות אצל ילדים והקשר לתזונה ואלרגיות למזון. מרתק!

 גורמים נוספים, הטיפול הקונבנציונלי, תופעות לוואי של ריטלין ונקודת המבט הנטורופתית - בהמשך המאמר בשבוע הבא.

שם הכותב: איה הוד
אודות הכותב: נטורופתית מוסמכת R.na. מתמחה בטיפול בבעיות ומחלות דרכי עיכול בשילוב הטיפולי של תזונה, צמחי מרפא, דמיון מודרך ו- EFT.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©