שתף

נפגעתי / יהודית גליק

07.10.18

מי הוא זה שנפגע? יש מה להבין ויש מה לעשות עם פגיעה ועם הכעס שמגיע בעקבות הפגיעה.

 

"נפגעתי"
"הנה אמרתי את זה. הוצאתי את זה החוצה. מרוצה?"

כך אומר הראש שלי לרגש אחרי שקרה מה שקרה.
וזה לא משנה מה קרה. משנה שהרגש שלי נפגעה. הרגש שלי רגישה והיא נפגעה והיא רוצה לגיטימציה. מותר לה להיפגע. זה לא הופך אותה לילדותית. זה לא הופך אותה ל'לא בסדר'. אולי הדבר הכי חשוב לרגש שלי זה לקבל לגיטימציה מהראש- מהקול ההגיוני שבתוכי. ואחרי הלגיטימציה אפשר להמשיך.

ההמשך יהיה בצורך של הרגש שלי לבטא את הפגיעה. לבכות. לצעוק. לספר למי שפגע. לספר גם למי שאוהב אותי כדי שידע וינחם אותי ויקשיב לי ושיהיה לי נעים. נפגעתי.
לראש קשה לקבל את זה. הוא לא מבין למה אי אפשר להמשיך הלאה ולהגיד שמה שקרה, קרה וזהו.

אבל ככה זה. והראש צריך להבין שאלו הצרכים של הרגש. זה מה שהרגש צריכה. להרגיש מובנת. שמישהו מנחם אותה. ושהיא יכולה לבטא את הרגשות שלה חופשי ובהלימה למה שקרה לה. הלימה למה שקרה היא נקודה חשובה. אנחנו לא רוצים במאמר זה לתת לגיטימציה לדרמות מוגזמות אבל גם לא להדחקה רגשית. הכל בהלימה הכי קרובה למציאות.

בכל מקרה, הביטחון הזה יוצר אצלה שלווה גם כשהיא פגועה. כשנרגעת הסערה היא אולי תבקש שנלך לדבר עם מי שפגע בנו. אולי להוציא עליו כעס אולי לבקש הסבר אולי להסביר לו שמה שעשה פגע בה. וכשלא מדובר במישהו שעשה משהו אלא מקרה שקרה כמו תאונה או מחלה, הרי שאז רק נבטא את הכעס או הפגיעה בדרך שתתאים באותו רגע.

לפעמים הראש מתבייש להראות שהרגש פגועה. לפעמים הראש חושב שזו חולשה להראות פגיעות. כדאי לשכנע אותו אחרת. כדאי לשכנע אותו שזה לא בדיוק כך. להראות פגיעות איננו ביטוי לחולשה. אולי אפילו ביטוי לעוצמה.
לפעמים הראש חושש שהרגש תתמוטט. הרגש, אפשר להראות לראש, היא יותר חזקה ממה שנדמה לך. הרגש עומדת בהרבה מצבי לחץ, אובדן ועצב. הרגש חזקה ועמידה ואחד הדברים שעוזרים לה להחזיק מעמד זה דווקא האפשרות לבטא את הרגש החוצה. להוציא כעס. לבטא מורת רוח. כשהיא מתבטאת בחופשיות זה כולל גם חום ואהבה ושמחת חיים. אין לנו מסננת שיכולה להעביר החוצה רק את השמחה ולא את העצב. אם אנחנו עוצרים את העצב ולא מבטאים אותו אז גם שמחת החיים לא באמת יוצאת. לרוב זה יהיה חיוך מאולץ אבל לא שמחה.

אז הרגש רוצה להתבטא בחופשיות. לקבל לגיטימציה להביע פגיעות. לבקש שיתנצלו בפניה. להביע!
הראש אולי מתבייש. אולי לא מבין את הצרכים האלו. ואולי קורה משהו נוסף.
אולי הראש הוא זה שנפגע. הוא זה שקיבל 'מכה' לכבוד ולהערכה.

אולי הראש במקרה שקרה בעצם חווה זילזול. הוא חש שלא נותנים לו כבוד. ולכן הוא פגוע כל כך שהוא לא מוכן לשמוע כלום ולא מוכן לבטא כלום.
אז השלב הראשון שלו יהיה לבטא. להגיד על מה הוא כועס. מה הכבוד שלא קיבל במקרה שקרה. גם הראש שתמיד מצטייר כקשוח הוא לא באמת כזה קשוח. היכולת של הראש להתעלם מרגשות ולנטוש מערכות היא יכולת שמגיעה הרבה פעמים מפחד. לפעמים מהבטחה שהבטיח לרגש בפעם הראשונה שננטש על ידי אבא או אימא.


הראש הזה שהבטיח בגיל צעיר לרגש שבחיים לא ינטשו אותה שוב, מוצא את עצמו פעם אחר פעם נוטש מערכות יחסים או עבודות או מצבים רק כדי שלא יגיע מצב שבו מישהו אחר נוטש. לכן ראש כזה יסגור דלתות אחריו בלי להסתכל אחורה. רק הרגש מסתכלת אחורה ולא מבינה מה קרה. לא מבינה הרגש למה היינו צריכים לעזוב.


אבל הראש יודע. הראש דואג שבחיים לא יקרה לו שוב שמישהו ינטוש אותו. יפגע בכבודו. ישפיל אותו. הוא לא מוכן לספוג מקרה נוסף כזה ולכן הוא נוטש.
כל כך הרבה מקרים וכל כך הרבה אפשרויות. אולי לא נצליח למנות כאן את כולם.


דבר אחד משותף לכל המקרים.


אני שואלת. לא משנה מה החוזה הפנימי שלנו בין הראש שלנו לרגש שלנו. אני שואלת- איפה אני??
איפה אני כמנהיגה של החיים שלי???

כשאני אמצא אותי כמנהיגה, כל החוזה הזה יאבד את כוחו ואת תקפותו.


אני אחראית לתת לראש את הכבוד האבוד שלו מהילדות.
אני אחראית לתת לרגש את האהבה הבלתי תלויה שלא קיבלה בינקות.
אלו החיים שלי.


לא אאבד מקום עבודה בגלל מלחמות כבוד עם עובדים אחרים או הבוס.
לא אזרוק את אהבת חיי כי גרם לי לא להיראות טוב בעיניי השכנים שלי.
לא אפסיק לחבק רק כי מישהו נתן לי אגרוף בבטן.


וכל אחד מכם הקוראים יודע על מקרה אחד לפחות שהיה מוכן לוותר על משהו שרצה רק כי פגעו בו או בכבודו.
מעתה והלאה, עם המידע הזה, בואו נלך דרך חדשה. דרך שבה כל אחד ואחת מיכם ימלאו את הכבוד הפנימי ואת החום הפנימי. מותר לכעוס על מי שלא עושה את זה איתנו. מותר לבקש שיתנצלו. מותר להשמיע. מותר להקשיב.
מותר לסלוח.
מותר להמשיך וליהנות מהחיים.


רק בואו יחד נשים לב למשהו חשוב- קודם כל בואו ניתן לגיטימציה פנימית בינינו לבין עצמנו לפגיעה. בואו בינינו לבין עצמנו נביע את מורת רוחנו או את כעסנו. בואו נבדוק על מה בדיוק אנחנו כועסים ומימה בדיוק נפגענו. ורק אחר כך בואו נביע החוצה מול מי שפגע בנו או מה שפגע בנו. יכול להיות מאוד שאחרי שנבדוק בתוכנו, כבר לא יהיה לנו צורך להוציא החוצה שום דבר. הבהירות שתיווצר. הביטחון העצמי, כל אלו יהיו הרווח מהמקרה שקרה. ואולי אולי נישאר רק עם חיוך מבין באמת. חיוך של חמלה. של אהבה.

בחיבוק גדול,
יהודית

שם הכותב: יהודית גליק
אודות הכותב: מורה למדיטציה וטרילותרפיה. הקימה את דהרמה- מרכז זן גולן. מלמדת בתל אביב ובגולן ועוסקת בחקר המיינד והאושר.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©