שתף

על הגבר הפנימי שבאישה / אוהד אזרחי.

16.12.18

אישה אחת אמרה לי "כן, אני יודעת,יש לי צד זכרי מאד מפותח".
אמרתי לה: "יש לך באמת צד זכרי מאד דומיננטי, אבל הוא לא ממש מפותח".

אז מה ההבדל בין צד זכרי דומיננטי אצל אישה לצד זכרי מפותח? את אותה שאלה אפשר לשאול בכיוון ההפוך: מה ההבדל בין גבר שיש לו צד נשי דומיננטי ובין גבר שיש לו צד נשי מפותח?

פסיכולוגיית המעמקים טוענת כי בכל אישה קיים גם גבר פנימי, ובכל גבר קיימת אישה פנימית. קארל גוסטב יונג כינה את האישה הפנימית שבגבר בשם "אנימה" ואת הגבר הפנימי שבאישה "אנימוס". בקבלה דובר על כך רבות גם כן, כבר לפני מאות בשנים, אך במינוח קבלי מקודד.

שלושת השלבים

דיויד דיידה (Deida) מדבר בספריו הנפלאים ("דרך גבר" ועוד) על תהליכי ההתפתחות שגבר צריך לעבור עם הגבריות שלו, או שאישה צריכה לעבור עם הנשיות שלה, ומחלק זאת לשלושה שלבים עיקריים:
שלב 1: הגבר אינו מודע לנשיות הפנימית שלו, ולכן הוא מאצ'ואיסט. חסר מודעות עצמית, לא מחובר לרגשות של עצמו, ורודף אחרי מטרות חיצוניות.
האישה בשלב 1 אינה מכירה את הזכרי הפנימי שלה, ולכן היא תלותית, זקוקה לגבר כדי שיגן עליה ויעזור לה להסתדר בעולם, משתמשת במניפולציות מיניות כדי להשיג את מבוקשה, ופסגת חלומותיה הוא שיהיה לה גבר מוצלח ואוהב.

שלב 2: הגבר מגלה את הנשיות הפנימית שלו ומוקסם ממנה. מתחבר לרגשות, מגלה מודעות עצמית, איננו רץ אחר הישגים חיצוניים, אלא אחר תהליכים פנימיים, ותמיד חשוב לו שהכל יהיה הוגן ולטובת כל הנוגעים בדבר. בשלב זה הגבר מאבד את העוצמה הגברית שלו, והופך להיות "זורם וספונטאני".
האישה בשלב 2 מגלה את הכח הזכרי הפנימי שלה ומשתחררת מתלותה בגבר. היא עצמאית, מאורגנת, אשת קריירה, מחוברת למטרות ומשיגה אותן ופחות מחוברת לרגשותיה. בשלב זה האישה מאבדת את הזוהר הנשי שלה. היא הופכת להיות קשוחה, בזה למראה הנשי, מיניות כבר איננה מגדירה אותה, ואהבה זה כבר לא מה שהכי חשוב לה בחיים.

שלב 3: בו הגבר והאישה מגלים מחדש את העצמיות שלהם. הם יכולים להשתמש בכוחות הזכריים או הנשיים שלהם לפי הצורך. האישה חוזרת לזהור, בזוהר נשי קורן, והאהבה עצמה קורנת דרכה. היא כבר לא מחפשת אהבה, היא האהבה בהתגלמותה. הגבר חוזר לעוצמה הגברית שלו, כשהיא מצויידת גם ביכולות של רגישות נשית. הוא חודר את המציאות באהבה. הוא איננו מחפש אחר הגשמת מטרות חיצוניות אלא אחר הגשמת יעודו בחיים הללו, והוא חופשי מבחינה פנימית לבצע זאת.

עד כאן דיידה בקיצור נמרץ (ומומלץ מאד לקרוא את ספריו ולהאזין להרצאותיו באינטרנט כדי להבין זאת לעומק ולהתפתח בפועל. העבודה של דיידה עזרה לאלפים רבים של אנשים סביב העולם). אולם מה שגיליתי בעבודה שלי הוא שלא רק "הגבר" עובר שלושה שלבים של התפתחות, אלא גם "הגבר הפנימי" שבאישה עובר זאת. ובהתאם, לא רק "האישה" עוברת שלושה שלבים של התפתחות אלא גם "האישה הפנימית שבגבר".

התפתחות הגבר הפנימי שבאישה
הגבר הפנימי באישה צריך לעבור תהליכי התפתחות ממש כשם שגבר "רגיל" בעולם צריך. ואם הוא לא עובר תהליכים אלו,האישה נושאת בחובה גבר פנימי בלתי מפותח, ולרוב הוא יורד עליה קשות מבפנים, ומייסר אותה בביקורת נוקבת שאיננה מבינה את הנשיות שלה. אישה עם גבר פנימי בלתי מפותח חיה את המלחמה הבלתי פוסקת שבין גברים לנשים בתוך תוכה.
באותו האופן גם גבר שהאישה הפנימית שלו איננה מפותחת (והיא לרוב איננה מפותחת!) יסבול ממאבקים פנימיים קשים, כי במקומות בהם היא תצא לאור ותתבטא היא תהיה תלותית, או ביצ'ית ולא אישה פנימית מפותחת שיודעת לעבוד בהרמוניה מלאה עם הזכרי הפנימי.

אם נחזור לאותה אישה שאמרה לי שיש לה צד זכרי מפותח, ואני אמרתי לה שהוא אומנם דומיננטי אבל בלתי מפותח, נוכל להבין עכשיו יותר למה הכוונה. הצד הזכרי של אותה אישה תופס הרבה מקום בחיה. אבל הוא גבר דור 1. הגבריות שיוצאת דרכה היא גבריות מצ'ואיסטית, שמקטינה את האישה שבה, ולא מעצימה אותה. הגבר הפנימי שבה הוא מן הסתם סוג של חיקוי של אבא שלה, או האחים שלה מהילדות, או איזה מפקד מהצבא, שהופנמו אל תוכה פנימה. הגבר הפנימי שלה איננו מעריך את הנשיות שלה, את העולם הרגשי העדין והמורכב שלה, את החכמה הנשית שלה, הוא מעריך רק את היופי שלה, וגם זה, רק כאובייקט. אבל כשהגבריות בתוך האישה נמצאת במצב מפותח – זה נראה לגמרי אחרת:

כשיש לך שיווה פנימי
כשבתוך אישה יש גבר פנימי מפותח, הגבר הפנימי שלה יודע להחזיק מרחב מוגן עבור האישה שבה שתצא לאור במלאות ובגדלות. הוא, הפנימי, יודע לנתח מצבים ולראות שבכל מצב היא תמיד חופשיה. הוא מלמד אותה שהיא לעולם איננה קרבן לנסיבות ותמיד היא יכולה לקחת אחריות מלאה על חייה. הוא עוזר לה לשים את הגבולות שלה במקום שיאפשרו לה לפרוח. הגבר הפנימי המפותח רואה את מטרת חייה של האישה שבתוכה הוא נמצא – כלחיות באופן הכי מלא את האהבה שהיא, והוא תומך בכך.

כשהיא רוצה להתמסר – כי זו החדווה העצומה של הנשיות – להתמסר – הוא לא לועג לה על כך אלא תומך ודואג לכך ששום דבר לא יעמוד בדרכה. כשהוא מפותח, גם היא מפותחת, וההתמסרות שלה איננה אל גבר כזה או אחר, אל אהוב כזה או אחר, אלא אל אלהים בעצמו, אל החירות, אל האחד, אל ההויה עצמה. היא מתמסרת ונותנת את מתנת חייה הגדולה, והוא תומך בה מבפנים. היא איננה זקוקה יותר לגבר, אבל היא תתן את כל מתנת אהבתה המופלאה לגבר שיזכה באהבתה ויהיה מסוגל לעמוד ברף הגבוה של הבהירות הרגשית והתודעתית שהיא תציב לו.

זה מאד שונה, כמובן, מאישה עם זכריות מצ'ואיסטית דומיננטית, כמותה ניתן למצא רבות בחברה המודרנית, ובפרט בישראל, בה רוב הנשים בילו זמן משמעותי מחייהן בצבא והפנימו ערכים וצורות מחשבה של גנרלים.

שם הכותב: אוהד אזרחי.
אודות הכותב: אוהד אזרחי עומד בראש נביעה - האקדמיה העברית של הרוח האוניברסלית.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©