שתף

איך לומר לא בלי להרגיש אשמה? / יעל פילוסוף

28.04.19

אחת השאלות שאני נתקלת בהן לא מעט זו השאלה "איך להגיד "לא" בלי להרגיש אשמה"? מעניין לראות, שגם אנשים שנראים מאד בטוחים בעצמם, אסרטיביים ויודעים לעמוד על שלהם, מתמודדים לא מעט עם תחושות אשמה.

אני חושבת שאחד הדברים העיקריים שגורמים לנו להרגיש אשמים ו/או בכלל להרגיש לא טוב עם עצמנו, זה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו מחד והצורך לְרָצות ולהרגיש אהובים מאידך.
מדובר בשני דברים שונים לחלוטין המשלימים אחד את השני, כיוון שהרבה מאד פעמים, הסיפור שלנו מתבסס על הצורך להיות אהובים על אחרים.

דוגמא:
נניח חבר ביקש ממך להיפגש בזמן מסוים ולא מתאים לך. מה תהיה התשובה האוטומטית שלך, כן או לא?
מה יהיה הסיפור מאחורי התשובה שנתת? האם בחרת ב"כן", כי לא נעים לך להגיד "לא", או האם בחרת בנאמנות לעצמך ואמרת "לא"?

האם ה"לא" היה מלא התנצלויות ותחושת אשמה, או שהוא היה מסביר ובזה נסגר העניין.
איזה סיפור רץ לך בראש לפני או אחרי שאמרת את ה"לא"? מה יקרה אם אומר לא? מה יקרה אם אאכזב? אם החבר באמת צריך אותי ואני אמרתי לא... אבל באמת אני לא... ואם הייתי אומרת "כן", לא הייתי לגמרי נוכחת כי... בטח הוא כועס עלי, נפגע ממני ועוד... כל אחד עם שלל הסיפורים שלו...

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו הוא רק סיפור, הוא לא המהות של העניין. המהות, כמו ברוב הדברים, קשורה למערכת היחסים שאנחנו מנהלים עם עצמנו.

כאשר מישהו מבקש מאיתנו טובה, לרוב הוא יודע שיש שתי אפשרויות: האחת שהתשובה שיקבל היא כן, והשנייה שהתשובה תהיה לא. בין אם אמרנו כן או לא, לרוב זה בכלל לא קשור לאדם השני, אלא לרצון, יכולת, ו/או מוכנות שיש לנו לעשות את מה שביקש. עם זאת, יש לנו נטייה ליצור את הקשר לאדם השני, כדי להזין את האגו שלנו ברגשות אשמה, במחשבות על מה שחושבים עלינו וב"דרמה", שבדרך כלל גורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו.

יש לנו חופש בחירה לקבוע את סדר העדיפויות שלנו וזה לגמרי לגיטימי לשים את הצרכים והרצונות שלנו במרכז. הקרבה למען האחר, היא לא מעלה אלא בחירה להיות קורבן של משהו או של מישהו. אין זה אומר כמובן, שאנחנו צריכים להפוך לאגואיסטים ולא להתחשב באחרים, אלא שברגע שהחלטנו לומר "לא" שנחיה עם זה בשלום...

לפני כשבועיים ביקשה ממני חברה להיפגש בדחיפות. היא אמרה שהיא יודעת שאני מאד עסוקה, אך תשמח אם אוכל לפנות לה שעה, כדי לעזור לה להכין תוכנית שהיא קריטית לקריירה שלה. מכיוון שהיה דדליין לשליחת התוכנית, כמובן שפיניתי זמן וישבנו קרוב לארבע שעות לעבוד על זה. למרות שהיתה לי המון עבודה, עשיתי את זה בשמחה, לא מתוך תחושת הקרבה, מחויבות, חוסר נעימות או כל דבר אחר, פרט לרצון טוב. לעומת זאת, אם היה מדובר בפגישה חברתית, דרגת החשיבות של העניין היתה יורדת והייתי מסרבת למפגש ודוחה אותו להזדמנות אחרת, מתאימה לי יותר.

כמובן שמדובר בכל דבר לגופו של עניין, יש דברים קטנים שאנשים מבקשים מאיתנו ויש דברים גדולים, אך בכל מקרה, המפתח הוא דרך ההתייחסות שלנו לעניין והסיפור שאנחנו יוצרים סביבו.
כאשר אנחנו רוצים להיות נאמנים לעצמנו ולצרכים שלנו, מסבירים למה זה לא מתאים לנו ואומרים "לא" מתוך מקום של ביטחון ועוצמה, לרוב גם הצד השני מקבל את זה כך, פשוטו כמשמעו. לעומת זאת, כאשר אנחנו רוצים להישאר נאמנים לעצמנו, לצרכים ולרצונות שלנו, אך אומרים "לא" מתוך תחושת אשמה, שאנחנו לא בסדר, מלאים בהתנצלויות וסיפורים סביב ה"לא" שאמרנו ומנסים להתחבב על הצד השני, למרות הסירוב, אנחנו יוצרים דרמה ובמקום להתייחס לעניין עצמו, שאני עסוקה ולא אוכל לעזור לך בזה, אנחנו הופכים את זה לעניין רגשי וטעון, שיוצר תחושה לא נעימה אצל שני הצדדים.

לסיכום:

שחררו ציפיות – ציפיות הן פורמט של התעללות בעצמנו. אם אנחנו מבקשים מאחרים ומצפים תמיד לקבל "כן" כתשובה, אנחנו מונעים מהאחר את חופש הבחירה וזה חוזר אלינו חזרה דרך הציפיות שיש לנו מעצמנו, לרצות את האחרים, והציפיות שאולי לאחרים יש מאיתנו, שתמיד נגיד "כן". לכולנו יש את הזכות לבחור, בכל רגע נתון.

התייחסו לעובדות, לא לסיפורים – היו נאמנים לעצמכם, לרצונות ולצרכים שלכם והסבירו אותם. השאירו את הסיפורים ש"העולם לא יוכל להתקיים בלעדיכם" בצד ונהלו דו שיח של בוגרים.

כבדו את עצמכם בזכות לבחור וכך גם את האחר – המשותף לרוב האנשים שנוטים לרצות אחרים, איתם דיברתי, הוא הרצון להיות אהובים, מקובלים ולהימנע מעימותים. כבדו את עצמכם בזכות שיש לכם לבחור ועשו את הבחירה שלכם מתוך מקום של רצון ולא של תחושת חובה או חוסר נעימות. איך האחר יגיב, לא באחריותכם. האחריות שלכם היא לכבד את עצמכם, לכבד את הזולת ולסמוך עליו שידע להתמודד עם העניין, גם אם סירבתם לבקשתו.

חשבו לפני שאתם מגיבים – אחת הבעיות שלנו כבני אדם, היא התגובה האוטומטית. לעיתים אנחנו אומרים דברים בלי לחשוב לפני וזה מתכון להוציא את הדברים מהקשרם ולפעמים גם מכלל שליטה. קחו כמה שניות לפני שאתם עונים, בחנו איך הבקשה של האחר משתלבת בעניינים שלכם והגיבו באופן ענייני וישיר.

עמדו מאחורי המילים שלכם – יש לכם זכות להחליט אם מתאים לכם להיענות לבקשה של האחר או לא. ברגע שהחלטתם לא להיענות, עמדו מאחורי המילים שלכם. אל תמשיכו להתנצל, אל תמציאו תירוצים, אל תנסו לייפות את הלא... פשוט הסבירו למה זה לא מתאים והמשיכו הלאה, להתנהג באופן רגיל.

בחנו את עצמכם – זה אולי החלק הכי חשוב, לבחון את עצמך שוב ושוב, מאיזה מקום פעלת, (למה אמרת לא, או כן), איך הרגשת כשנתת את התשובה (כן, או לא), מה הפחד שלך, האם הפחד מנהל אותך, האם מרגיש לך בטוח להיות עצמך או שיותר מרגיש לך בטוח להסתתר מאחורי "מסכה", מה המחיר של דרך ההתנהלות שלך ועוד...

אהבו את עצמכם – ככל שתאהבו את עצמכם יותר, כך יקטן הפחד שלכם לא להיות אהובים על ידי אחרים. האהבה של אחרים כלפינו היא רק בונוס והשתקפות של האהבה שלנו כלפי עצמנו.
 
שם הכותב: יעל פילוסוף
אודות הכותב: יעל פילוסוף מאמנת אישית רוחנית וכותבת הספרים "המדריך לאהבה עצמית", "ניסים קורים, אפילו לך" ו"הנוסחה הסודית שלי ליצירת הצלחה". ב- 2008 בעקבות התוכנית "מתחילות מחדש" היא נסעה לארה"ב, ללמוד שנתיים אצל מאמנת התוכנית איאנלה ואנזאנט. יעל מאמינה שמערכת היחסים האמיתית היחידה בחיינו, היא זו שיש לנו עם עצמנו מכאן עבודתה מבוססת על היכרות, שיפור והעמקת מערכת יחסים זו ולמידת אהבה עצמית כדרך חיים וכמקור ליצירת החיים שאנחנו רוצים לחיות. ספריה מתורגמים לאנגלית ומצויים באמזון
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©