שתף

מודעות ליצירה משותפת / הומאיה עמר

27.04.14

השינה היא דבר כל כך מהנה מבחינתי, בכל בוקר אני נמשכת להמשיך להתכרבל בתוך המתיקות הפנטסטית, מלאת החלומות הצבעוניים ורבי המימדים. כשאני כבר ערה וקמה, זו כבר מציאות אחרת, השינה רחוקה ממני, העשיה ממלאת אותי ואני דוחה את הרגע, עוד ועוד עד שאפרוס את גופי על המיטה הרכה.

ככה כבר שנים (שנות חיי), העירות והשינה מפלרטטות ביניהן על מקומן בפריים טיים של חיי.
בעשור האחרון שבו חיי מלאים בהוויה רוחנית, המשמעות של המושגים שינה ועירות קיבלה צבע ועומק אחרים.

מסע ההתקרבות הלא ליניארי אל המקור שחי בתוכי, אל שורש נשמתי, אל מעבר לאשליה, סיפק הזדמנויות רבות לעסוק בשאלה – מה באמת קיים ואיך חיים בתוך זה?

במהלך תקופה זו פגשתי זרמים רבים, ממסורות מגוונות, הזורמים אל אותו מקור ראשוני, בדמות מורים, מרפאים, תלמידים ועוברי אורח. חלקם עסקו בתרגול עצמו, כל אחד במדרגתו, וחלקם שאפו לתואר - הארה, התעוררות.

להיות ער, להיות ער, כמה שיותר.
בעידן שאנחנו חיים בו, הרבה ספרים נכתבו על הארה והתעוררות הנובעות מחיבור והבנת הטבע האמיתי של נשמתנו. המסורות המיסטיות מתארות זאת כנקודה רבת עוצמה שבה האמת האחת החיה מאחורי הדברים כולם נחשפת, מתגלה.

טרנס מקנה (Terence McKenna) הוגה דעות וחוקר תרבות כתב:
"Ultimately what we're touching is the invisible, all-pervasive Intelligence that surrounds us and penetrates us. It is grooming us to be able to tolerate its splendor. It can't just reveal itself openly because we would be forfeited; we'd never know what hit us."

ובמילים אחרות בתבלון אישי:
כל אדם בר דעת שואל את עצמו במוקדם או במאוחר: מי השחקנים הראשיים בסרט הזה? רובנו הבנו זה מכבר שהמציאות שאנו נושקים לה היא המסתוריות הגדולה, הנעלם הגדול, תודעה קולקטיבית עצומה יודעת כל שאנו ותודעתנו, ככלל וכפרט, חלק בלתי נפרד ממנה. במהלך האבולוציה שלנו אנו נחשפים בפני תודעה זו, כל פעם מעט, על פי היכולת שלנו להכיל את העוצמה הזוהרת שבה. בכל שלב של התקרבות עוד חלקים מהתמונה הגדולה נחשפים בפנינו.

המערכת שבה ניחנו, המערכת העצבית-רגשית-חושית שלנו, מסוגלת לעבד ולהכיל מספר פיסות אינפורמציה בכל רגע נתון. לראות ולהבין את התמונה הגדולה הוא מצב של תודעת-על בלתי שגרתית. המציאות מורכבת מכמות רבה של אינסוף פרטים וכוללת בתוכה צבעים מעבר לסקאלה הנראית, צלילים שמעבר לסקאלה הנשמעת ותדרים אחרים שאין אנו בנויים לחוש.

חשיפה פתוחה ומלאה של תודעה זו אל תוכנו, יכולה להשבית את המערכות הפיזיות רגשיות ומנטאליות שלנו בין-רגע. למעשה אני בספק אם כלל קיימת אפשרות שכזו, שכן נדמה מהתבוננות הסטורית ומיתולוגית שמלכתחילה חולקה תודעה זו למציאויות והוויות מגוונות בגוף, בזמן ובמרחב. עולמות עלומים.

אני מוצאת אמת רבה בראיה זו. אני מוצאת בה את תמצית ההתעוררות האמיתית, או לפחות את הגרסה הקולקטיבית הרווחת, האפשרית ובעיקר הנדרשת אליה אנו, בני האנוש, נקראים.

ההתעוררות קורית בכל רגע, בכל נקודה בחיים, בכל פעימה ובכל נשימה, וכמו דברים רבים בטבע היא לובשת צורה של גל המורכב מהתכווצויות והתפשטויות, מעלות ומורדות. היא אינה מקרה חד פעמי אלא רצפים המשכיים של התרחבות תודעה אשר מתאפשרים דווקא אל מול קטנות ההוויה המשולה למרחב יניקה מקודש המברך בתשומת ליבו את הקיים.

יש דבר אחד, תרתי משמע, להתעורר אליו. זהו האל האחד, אל האחדות, אל האיחוד, אל ההבנה העמוקה שאנו מורכבים מתודעה קולקטיבית אחת – יודעת כל. סך כל חלקינו. בתפיסת העולם שבה אלוהים אחד, או אמת אחת, מדובר באותה אחת הכוללת בתוכה את כל האמיתות, את כל הקדושות, ומתוכה מעיין של חיים, אין ספור ניגונים, אינסוף פעימות המשכיות, רציפות, זוהרות. ובתוכה חיים ביחד בשלום - צודק וטועה, נכון ולא נכון, טוב ורע.

האשליה הגדולה ביותר להתעורר ממנה היא אשליית הנפרדות - כולל זו הטוענת שיש יום ולילה, חושך ואור, שינה ועירות. בסיסה של התודעה היודעת-כל פרש את ההוויה הזו עבורנו, לאפשר לנו מרחב לבוא אל קירבה. סיפור ההרחקה מגן העדן הוא תרגום לגרסה הראשונית שיצרה עולמות נפרדים בהפרדה שבין החושך לאור.

הנפרדות בשלה, מצלה על תפיסת ההוויה השלמה שלנו בכך שמרחיקה את הפרט, היחיד, מתפיסתו האישית כחלק בלתי נפרד מן הרצף בזמן ובמרחב.

לאור הנשיקה התמידית עם הבלתי ידוע והנסתר אך הגיוני הוא הדבר שלא מתקיימת נפרדות, מכיוון שאין אנו יודעים ממה מורכב הנסתר וכמה ממנו איתנו חי, פועל ויוצר במשותף את עולמנו והווייתנו.

למעשה, תפיסה זו קיימת גם אל מול המציאות הגלויה והחשופה לנו ובנו. בכל רגע נתון אנו יוצרים במשותף את מציאות חיינו. הפרט, האינדיבידואל, יחד עם סך כל התודעות הקיימות, יחד עם התודעה הקולקטיבית האוניברסאלית. בכל פעולה, עשייה, כמו גם בכל מחשבה, רגש ורעיון אנו יוצרים במשותף חלק בתוך הפאזל הרב מימדי של המציאות שבה אנו חיים.

כך שהעומד בבסיסה של ההתעוררות הוא ההכרה בחלקנו כשלם בשלם והדרך ההמשכית לשם ומשם היא בהבאת תשומת ליבנו לאופנים הרבים בהם אנו יוצרים במשותף. התעוררות דלה היא אם אין היא מכוונת לחיים של הרמוניה עם הכלל. בין אם זה בני המשפחה הקרובים, ידידים, עמיתים, בעלי החיים, או המיסתורין הגדול.

הרמוניה משמעה מערכות יחסים המטפחות את הפרט והכלל במרחב נוכחות קיומי המאפשר אחדות הנובעת מהמגוון.

טבעה של ההתעוררות ואיתה ההארה (enlightenment = in light in men) הינה ההכלה של הגלים כולם כגל אחד הרמוני; טבעה בתפיסה של אחדות היא כוליות, ולכן בדיוק כפי שתיתכן ברגע אחד, כך היא מתאפשרת בכל רגע נתון, בתשומת ליבנו למחשבותינו, רגשותינו ומעשינו, לקידודים, לרזים ולגלויים המצויים בכל. בדיוק כפי שהיא מתקיימת בתודעתו של אחד, היא מתקיימת בתודעת הכל. כפי שהיא נחווית בכתר בעל אלפי העלים היא נחווית בהוויה כולה על כל גווניה.

בודהה תאר זאת במילים: "אני כל הישויות, כל הדברים וכל ההוויה אשר הגיעו להכרה גדולה."

השמאנים חיו ובראו מציאות בחלומות צלולים.

מוחמד אמר: "אין אמת עד שלא תבקש לאחר את שביקשת לעצמך."

מקובלים גדולים חזרו על הפסוק – "ואהבת לרעך כמוך."

אין כל נפרדות, זו טבעה של הבריאה. 

שם הכותב: הומאיה עמר
אודות הכותב: הומאיה עמר היא מוליך של אור ואנרגית ריפוי המגיעות ממסורות שמאניות מגוונות מרחבי העולם
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©