שתף

על חופש אמיתי ועל הזדקקות לאדם אחר / עמיחי זלינקובסקי

23.07.17

מהו חופש אמיתי? הוא פשוט להיות עצמי, בדיוק כמו שאני כאן ועכשיו, גם כשאני זקוק לאהבה.

כל רעיון של ״חופש״ הוא בעצם כלא. למה?

משום שכאשר אני מתאמץ להגיע לאיזה מצב עתידי שאני מאמין בטעות שהוא ״חופש״, אני בעצם הופך את המצב הנוכחי שלי לחוויה של כלא, כי כלא הוא בעצם כל מצב שאני נמצא בו ולא רוצה להמצא בו.

אז אם אני רוצה להרגיש כלוא, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתאמץ להיות ״חופשי״ על פי איזה רעיון אשלייתי כלשהו.

למשל - הזדקקות ותלות:
יש מי (בד״כ אנשים ״רוחניים״) שמאמין בטעות שאם הוא זקוק לאדם אחר או תלוי בו זה הופך אותו ללא-חופשי ואז כאשר הוא מרגיש שהוא בהזדקקות כלשהי לאדם אחר אז באופן טבעי הוא מנסה ומתאמץ להיות ״לא זקוק״ ו״לא תלוי״ כדי להיות ״חופשי״.

אבל העובדה לגבי האדם הזה היא פשוט שהוא זקוק כרגע. אם הוא מסכים פשוט להיות עצמו, זאת אומרת זקוק, אז הוא חופשי לחלוטין כי אין לו צורך להיות אחר ממה שהינו ברגע זה.

אבל כאשר האדם הזה אוחז ברעיון אשלייתי של ״חופש״ שאומר שחופש זה ״העדר הזדקקות״, אז הוא יפחד להיות עצמו כאשר הוא זקוק (כי הוא מאוד זקוק לחופש ומפחד לאבד אותו). ולכן בעצם יכחיש וידחיק את העובדה של מה שהוא מרגיש וינסה להעמיד פנים שהוא ״לא זקוק״ ושהוא ״חופשי״.

הניסיון הזה כרוך כמובן במאמץ מתיש של הדחקה והכחשה, שכמובן גם ממש לא עובד כי הכחשה והדחקה לא באמת משנות את העובדות.

במצב כזה, באופן טבעי, הוא יבוז, יגנה ויבקר אנשים סביבו שמרשים לעצמם להזדקק בחופשיות ובטבעיות לאדם אחר ויראה בהם ״מסכנים״ או ״חלשים״ או ״לא חופשיים״, משום שבאופן תת מודע כך הוא מרגיש לגבי עצמו.

אבל האמת היא הפוכה - מי שמרשה לעצמו להזדקק הוא בעצם חזק ואמיץ ומאוד חופשי, כי הוא מרשה לעצמו להיות עצמו ללא תנאים, למרות כל הביקורת והגינוי של אלה סביבו המאמינים ברעיונות אשליתיים שכאלה על ״חופש״.

מה שקורה כאשר אדם מכחיש ומדחיק את ההזדקקות הטבעית שלו, שולל אותה ולא מאפשר לה מקום בתוכו, זה שבעצם הוא חוסם קודם כל את האפשרות לקירבה אמיתית ועמוקה עם אדם אחר, ושנית כל, בעיקר עם עצמו - עם עצמו שכרגע זקוק.

באופן פרדוקסלי, דווקא כאשר אדם מרשה לעצמו להזדקק (לאהבה כמובן) באמת מבלי להכחיש או להדחיק זאת, הוא מגלה שההזדקקות מתרככת מעצמה, משום שהזדקקות היא בעצם סוג של רעב והאישור שהאדם נותן להזדקקות שלו הוא בעצם הדרך שבה הוא מאפשר לעצמו הזנה, הזנה של אהבה.

איך זה קורה?
מה שקורה זה בעצם שהוא מסכים לאהוב את עצמו כמו שהוא, זאת אומרת לאהוב את עצמו כאשר הוא זקוק לאהבה. ומתוך כך שהוא אוהב את עצמו במצב הזה, זאת אומרת מעניק לעצמו מענה ישיר לצורך שלו באהבה אז הוא כבר לא זקוק לאהבה או זקוק הרבה פחות.

ובעצם, זה לא שהוא לא זקוק יותר לאהבה, אלא שבמקום לגנות, לשלול, לשפוט, לנסות לחנך ולהכחיש את הצורך הטבעי שלו באהבה, הוא פשוט מוכן סוף סוף להעניק לצורך שלו מענה. סוף סוף לאהוב את עצמו, בפשטות, בדיוק כמו שהוא.

שם הכותב: עמיחי זלינקובסקי
אודות הכותב: עוזר לאנשים להקשיב ללב, ולהמשיך להקשיב ללב. חוקר ומפתח גישות וכלים ייחודיים לריפוי, צמיחה, מימוש והיזכרות עצמית. מלווה בתהליכי צמיחה אישיים וקבוצתיים, כותב, מרצה, מנחה סדנאות וקורסים להכשרת מלווי צמיחה, וגם מוסיקאי יוצר. במהלך חייו נחשף למורים ולגישות רבות של טיפול רגשי, פסיכותרפיה, מדיטציה והתפתחות נפשית ורוחנית ומתוך התנסויות אלה בשילוב עם התובנה האותנטית שלו, זיקק את התמצית המדוייקת, הייחודית והמעשית שנקראת היום גישת 'להקשיב ללב’.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©