שתף

קוונטים - לא מה שחשבתם! / סמדר נוגה ויסמן

03.08.14

מתוקף עיסוקי וענייני, אני מסתובבת הרבה בחוגים ובתנועות של ה"ניו אייג'", בסדנאות, טקסים ותהליכים בהם יש כל כך הרבה ידע עוצמתי ושופע טוב שמביאים אנשים כמוני, חברים ב"רשת", שעושים חקירה אישית של התפתחות ומשתפים אותה עם קהלים הולכים וגדלים.


התחום של שילוב תיאוריות מדעיות לאישוש פרקטיקות רוחניות הוא לא חדש וסרטים בתפוצה בינלאומית כמו ה"סוד" וה"בליפ", “Through the wormhole” וקצת יותר מאוחר "שגשוג" ו"הנני", שלפו את ההבנות מתוך המעבדות וכתבי העת המקצועיים והגישו אותם לקהל הרחב. כל זה מבורך ומעלה את יכולות ההבנה שלנו לגבי המופלאות של היקום ושלנו עצמנו. ותומך בעליית התדר הקולקטיבי.
ועם זאת הרבה פעמים יוצא לי לשמוע אודות פרשנויות של מכאניקת הקוונטים ובעיקר מה שנהוג לכנות ה"מוזרות הקוונטית" – תופעות בקנה המידה הקוונטי (תת-אטומי) שכאשר התגלו אי אפשר היה להסבירן במסגרת כללי המודל הקיים. חקירת עולם התופעות הללו הרחיבה את התפיסה המדעית אל ספי מה שאז נתפס כ"הזוי". וחייבה להגדיר מחדש מה בכלל נתפס כמדעי. זוהי התפתחות מבורכת וחשובה מאד למודל מדעי שהיה עד אז מאד רציונליסטי, אובייקטיבי, מדיד ונוקשה.


עד אשר השתתפתי בקורס ההכשרה של נאסים הארמיין במקסיקו בסוף 2011 קיבלתי את הפרשנויות המוזרות שהציעה האקדמיה עצמה לתופעות של דואליות של גל/חלקיק, על אף שזה לא התיישב בתפיסה שלי עד הסוף. מתוך הלימוד איתו והמשך חקירה מתמדת של תורות שדה מאוחד, התבהרו גם סוגיות מהותיות בנוגע לאותן "מוזרויות" קוונטיות. המידע הזה שאני משתפת להלן באמת לוקח אותנו עוד צעד קדימה או יותר נכון עוד צעד פנימה לתוך "אופק האירועים" שממנו אין דרך חזרה אלא לתוך ה"חור השחור" של תורת שדה מאוחד.


מהן ה"מוזריויות הקוונטיות" ולמה הן מוזרות?
ה"מוזרויות הקוונטיות" הוא מונח שמתאר את האופן השונה והחריג בו העולם החומרי מתנהג בסטייה למקובל כאשר הרזולוציה של נקודת המבט משתנה לחלקיקים תת-אטומיים. כלומר שאם ניקח "חלקיק" גדול (אני שמה את המילה חלקיק במרכאות משום שעל פי תורת היקום המחובר ההבנה שלנו של חומר מוטה ולא מובנת כהלכה – נגיע לזה בהמשך) מורכב מחלקיקים קטנים יותר. זה הרי ברור. אם ניקח למשל גרגר של חול ונכניסו תחת מיקרוסקופ, נגלה עולם שלם של מיליוני אטומים של חומרים שונים, מינרלים, אבנים, וכו'. ואם ניקח כל אטום קטנטן אחד ונתבונן בו תחת מיקרוסקופ משוכלל במיוחד, ייפתח כבר עולם נוסף של חלקיקים תת אטומיים, קוונטים, בהם משתנים חוקי הפיזיקה המוכרים ונחשפות תופעות כמו "סופר-פוזיציה", בו זמניות, "מינהור" ובעיקר ה'דרמה' הידועה של דואליות "החלקיק הקוונטי" ששואלת בכלל על טבעו - האם הוא חלקיק או גל?


עוד על התופעות האלה אפשר לקרוא בויקיפדיה ולא חסר מידע על כך ברשת. אני למדתי את הנושא הזה בזמן הלימודים לתואר ראשון באוניברסיטה ואני זוכרת את ההתרגשות העצומה שבקושי יכולתי להכילה כשהגענו לפרשנות של חוקר בשם וילר (זוכה פרס נובל) שגרס שמה שגורם לחלקיק הקוונטי להתנהג כחלקיק – כלומר מה ש"מקריס" את פונקצית הגל של הקוונט הוא ה"צופה", התודעה האנושית המתערבת בניסוי. זה באמת עורר משהו מאד חזק ומרגש כי זה הכניס לתוך מדע שעד כה רצה לראות את עצמו כאובייקטיבי, אבסולוטי, רציונלי ומדיד, התערבויות שהופכות את הפיזיקה ללא פחות מאשר הסתברות מתמטית במקום מדע מובהק שיודע לנבא תצפית מדויקת. על פי תפיסתי, זה אכן שלב חשוב ביותר בהתפתחות האנושית, של גמישות, של ענווה, של הרחבת התפיסה.


ובכל זאת נראה לי שאנחנו כבר מוכנים לשלב הבא. איינשטיין בעצמו, אגב, לא אהב את הפרשנויות של מכאניקת הקוונטים בשנות ה-60 למרות שהתורות המהפכניות שנבעו דרכו בעשורים האלה ולפני כן סללו לשם את הדרך. הוא אמר שלפי הפרשנות הזו נראה כאילו אלוהים "משחק בקוביות". הוא האמין בתיאוריה של חוקים דטרמינסטיים ולא של הסתברויות. והמשיך לחפש אחריה עד סוף חייו. הוא גם הבין שלא יכול להיות שרק בגלל שאנחנו משנים את קנה המידה של הפרספקטיבה שלנו אנחנו משנים את חוקי המשחק. זה אותו משחק בכל הרמות – של היקום ושל האטום ושל החלקיק הקטן ביותר שקיים (על פי יכולות התפיסה שלנו!). מאז, בעצם, הדומיננטיות של איינשטיין בחוגי האקדמיה ירדה והגיע עידן בעל פרדיגמה חדשה שיתכן וכיום אנחנו כבר מתקרבים לקיצו (כך על פי נקודת מבטי) ופרדיגמה חדשה שבאופק תעלה ותקבל את קדמת הבמה.

תורת היקום המחובר נכנסת לתמונה - תורת היקום המחובר שהיא תיאוריה של הכל, של שדה מאוחד, הלוקחת אותנו לתוך השלב הבא של התפתחות ונותנת פרשנות פשוטה מאד יחסית למורכבות של התיאוריות הקוונטיות. היא מחזירה קצת הגיון בריא, אך כדי להבין אותה צריך לשים לב ולחשוף כמה הנחות יסוד שמוטמעות בתוך הפרשנות שהפכה למיינסטרים, שנראות כל כך מובנות מאליהן למודל הסטנדרטי של המדע, אך למעשה גורמות להסתבכויות מיותרות ול"טלאים" מיותרים ואף מצחיקים.

בואו רגע נבחן את עצם השאלה: האם קוונט הואו חלקיק או גל? בתוך השאלה הזו מובלעת ההנחה הכי ראשונית – שיש בכלל דבר כזה "חלקיק של חומר". אנחנו כל כך מורגלים בתפיסה הזו. אין לנו ממש ברירה אחרת, ככה המוח שלנו מתוכנת. ובכל זאת זו אינה האמת היחידה. אנשים בדרכם הרוחנית יודעים מתוך עצמם שנגיעה ברבדים גבוהים של מציאות ועליה בתדר (דרך תרגול רוחני כלשהו) מזכירים לנו שלמעשה אנחנו אך ורק גלים של אנרגיה המאורגנים ביחד, והתפיסה שלנו רגילה לפרש את סוגי הרטטים הללו כמציאות דחוסה וקיימת ששונה מגל של צליל / אור / קרינה אלקטרו מגנטית וכו'. וגם המדע מכיר בכך, כמובן, שהיקום כולו עשוי מתדרים, רטטים של אנרגיה, במימדים שונים. לתורת היקום המחובר יש תשובה שמאחדת ומביאה פשטות לפער התודעתי הזה.

 

הפתרון מצוי בהבנה מחודשת של מהו בעצם הריק ומה הקשר בינו לבין עולם התופעות שאנחנו מכנים כ"חומר". התשובה לכך מפתיעה בפשטותה, באלגנטיות ובהלימה שלה לאינטואיציה הבסיסית שלנו כבני אדם. כשאני מלמדת את המידע הזה בערבי המבוא ובקורסים המתקדמים אני רואה איך אנשים כאילו כבר יודעים את זה. וכשנותנים לאינטואיציה הזו אישוש לוגי של תפיסה מדעית – משהו מופלא קורה לנו. לחלק מהאנשים זה מחדד בהירות בנושאים של חיי יום יום ואתגרים שהם מתעסקים איתם. לחלק מהאנשים מתעצם הערוץ הרוחני שהם עובדים איתו. לחלק זה מחולל פתיחה של גל יצירתי. משהו קורה. כי אנחנו יוצרים הרמוניה בין רבדים שונים שלנו וכמו אומרים למבנה הבסיסי ביותר של הקיום שלנו "כן".

הנחה עמוקה יותר המובלעת בתוך הניסוי היא שלריק אין השפעה על החומר. אך מהי בעצם אנרגיית הריק? והאם אין לה השפעה?
על פי תורת היקום המחובר ועוד איך שיש לה. צפיפות הריק היא אינסופית! הסיבה שאנחנו לא חווים את הצפיפות הזו כבעלת השפעה על המבנה שלנו זה פשוט כי אנחנו לא מכירים שום חוויה אחרת. לא יכולה להיות. זה כמו להבין שאנחנו כל הזמן שוחים בתוך בריכה של מים שלחץ המים בה הוא אינסופי, אך היות ולא ביקרנו אף פעם בחוף, אנחנו לא יודעים שום חווויה אחרת. לכן קל לנו לחשוב כאילו הריק איננו שם או שרמת האנרגיה בו אינה רלוונטית. אך היא רלוונטית ועוד איך!
יש כל הזמן יחסי גומלין, הזנה אנרגטית, שיתוף פעולה בין הריק ובין ה"חומר" שלמעשה נברא מתוך הריק.

די בשתי ההבחנות הללו, תאמינו או לא, לייצר הבנה חדשה לגמרי לאותן תוצאות שלפני כמה עשורים הרעידו לגמרי את העולם האקדמי. התוצאות הן אותן תוצאות, רק שהפרשנות שלהם דרך מבני התפיסה של תורת היקום המחובר יוצרת בהירות ופשטות ואפילו איזו התרגשות בלב. גם איינשטיין צוטט כמי שאמר שהוא מאמין שכאשר ימצאו תורת שדה מאוחד היא תהיה פשוטה ובהירה שכל ילד בן 5 יוכל להבינה.


גם הילד/ה בן/בת החמש בתוכנו רוצה כבר לשמוע מדע עם הגיון בריא. לדעת שיש תשובות לשאלות העומק שלנו אודות העולם הזה וזכותנו להבינו. זכות במובן שאנחנו ראויים וזכות גם במובן שזו אכן זכות מאד גדולה לחשוף עוד ועוד מהנסתר והקסום ולקבל אותו בר-הבנה ומוכן לשימוש אינטגרלי ביום יום שלנו.


אחד השימושים העיקריים של המידע הזה, הוא ההסתמכות על המודלים המדעיים לטובת הרחבת התפיסה וההכרה עמוקה יותר שלנו עצמנו כבני אדם, אפשר לומר, מורכבים למדי... בטיפולים הפרטיים ובהנחיה שאני מעבירה, המודלים הללו מהווים מקור של השראה וגם של כוח. ומאפשרים לאנשים לגלות עוד מהאומץ שלהם, לחקור את הדיוק הפנימי שלהם והאופן בו הוא מהדהד לשינוי מציאות. וכמובן לאפשר להכיר עוד את המתנה הייחודית שכל אחד מאתנו בא לתת בעולם דרך הכניסה לתוך נקודת הסינגולריות = הייחודיות – המקום של השקט – הדממה – שמהווה את הגשר בין החור השחור שהוא גוף החומר שהוא אנחנו, לבין הריק האינסופי, שבו גלומה תמצית ההוויה שלנו. בעידן שלנו, אין כבר צורך להשאיר את התובנות האלו לחוקרי פיזיקה במגדלי שן. הנה אנחנו כאן חוקרים ומהדהדים, והופכים אותו לכלי בשימוש המציאות היומיומית שלנו.


באהבה ובברכת חיבור עמוק להוויה - סמדר...  

שם הכותב: סמדר נגה ויסמן
אודות הכותב: נציגה מטעם The Resonance Project Foundation ללימוד והפצת תורת "היקום המחובר" של נאסים הרמיין, חוקרת את הגשרים בין עולמות החומר והרוח. מרפאה בקול ובאנרגיה שאמנית.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©