שתף

החופש של התודעה / תמר ברוש

10.02.19

קוראים יקרים - הכירו את טכניקת ההחלפה...

כולנו רגילים לחוות את עצמנו יום אחרי יום כאילו היינו אותו הדבר. קמים בבוקר ומי שקם זה שוב אותו 'אני', עם אותם ההרגלים, המחשבות הנטיות וההעדפות, על כל תפישות העולם ואמונות היסוד שלו. אני לא יודעת אם שמנו לב לעד כמה משעמם זה להתעורר בוקר אחר בוקר ולהיות תמיד אותו אחד או אחת ועד כמה למעשה החוויה העצמית וחווית החיים שלנו הן מוגבלות ורפטטיביות.


סביר להניח שנאמר שככה זה בחיים ושמעולם לא חשבנו שיש אפשרות אחרת, ויתכן שמעולם לא הטלנו ספק בהיותנו תמיד אותו אחד; הרי ההורים שלנו מעולם לא סיפרו לנו, כשהיינו ילדים, שיש לנו אפשרות אחרת ושאנחנו לא חייבים להיות משהו מקובע, חזרתי ומזוהה כל כך עם תבניות האישיות שלנו. למעשה הם בעצמם לא יודעים אחרת. אבל האמת היא שהחיים לא חייבים להיות משעממים וממוחזרים ושהחוויה העצמית שלנו לא חייבת להיות תמיד כל כך צפויה ומוגבלת לתבניות קבועות.


ישנם מורים רוחניים שאומרים שהחיים הם כמו משחק, ושבאנו לכאן כדי לשחק, אבל עם יד על הלב, האם אנחנו באמת מרגישים כך? כמה מאיתנו מסוגלים להפתיע את עצמנו ולהתחדש בצורה מוחשית מידי פעם? אם זה נכון שאחת לכמה שנים תאי הגוף שלנו מתים ומתחדשים, איך זה יכול להיות שזה לא קורה לאישיות שלנו? פשוט התרגלנו להאמין שנולדנו לתוך מבנה אישיות מסוים ולמעט שינויים קטנים שמתרחשים בעקבות החיכוך המתמיד עם החיים, אנחנו תמיד נישאר אותו אחד, צפוי וידוע מראש. ככל שנעז למשש את היותנו יצורים מקובעים וצפויים, כך נוכל להרגיש שלמעשה אנחנו חיים בסוג של מינימום, ובמקום להרגיש בכל רגע ורגע את זרימתו של כוח חיים שעולה על גדותיו בתוכנו, אנחנו חשים מעט מאוד, אם בכלל.


אז האם באמת נדונו לתקופת חיים שבה אנחנו חייבים להיות רק אדם אחד? האם עלינו לשאת בעול של הזדהות כזאת יום אחר יום עד לבוא המוות? או שאולי ישנה אפשרות אחרת, שבאמצעותה נוכל לבוא במגע עם חופש פנימי שיוכיח לנו שאנחנו לא חייבים להיצמד בצורה כל כך נוקשה לתבניות האישיות הרגילות שלנו ולפעול בצורה רעננה וחורגת מההרגלים שלנו?


תרשו לי להתחיל מהסוף - ברמה העמוקה ביותר שלנו, מי שאנחנו באמת אינו כפוף ולא שבוי בתוך אף תבנית. פשוט התבלבלנו והתרגלנו לחשוב שמי שאנחנו = להרגלים שלנו, לאמונות שלנו, להזדהויות שלנו וכך הלאה. אבל מדוע אף אחד מאיתנו לא חושב כשהוא מתלבש בבוקר שהוא החולצה שהוא לובש או התיק שהוא נושא על גבו? מדוע דווקא המחשבות שלנו חייבות להיות אנחנו והמכונית שלנו לא?


יש לכך בוודאי יותר מסיבה אחת, אבל אציע אחת פשוטה. דברים שהם ממש חיצוניים לנו כמו חולצה, תיק או מכונית קל לנו לזהות לא בתור עצמנו. אבל מחשבות, רגשות ואמונות פנימיות שיש לנו לפעמים יותר קשה לנו לזהות כדברים חיצוניים לנו, שלא שייכים אלינו ובוודאי שאינם חייבים להגדיר אותנו כלל.


אז לפני הכל עלינו להיות מוכנים לשאול את עצמנו את השאלה החשובה והיא: האם מי שאנחנו באמת, האני העמוק והאותנטי ביותר שלנו הוא באמת יהודי, ישראלי, גבר, אישה, דתי, חילוני וכו', או שאולי רק נולדנו לתוך נסיבות חיים שבהן יש מסגרות תרבותיות, חברתיות, משפחתיות וכו' שמעצבות את תפישת עולמנו ורק התרגלנו לזהות את עצמנו איתן?


אם יש בנו את האומץ לומר שאולי התשובה לשאלה הזאת היא כן, אז זה אומר שאנחנו יכולים להתחיל לבוא בתוכנו במגע עם מצב פנימי של חופש אמיתי, החופש של התודעה. המשמעות של חופש כזה מתגלה בשני שלבים: הראשון הוא השלב של ההיווכחות העצמית בכך שאנחנו חופשיים, נולדנו חופשיים ונוכל גם לחיות כך, ללא צורך להיות מוגדרים בצורה כזו או אחרת. והשלב השני הוא שהחופש הזה מאפשר לנו להיות הרבה יותר גמישים, יצירתיים, אוהבים ומלאי רגישות ויכולת הבנה והזדהות עם האחר.


אין הכוונה כאן שבכל יום נתעורר בבוקר ונחליט שאנחנו מישהו אחר, אבל כאשר אנחנו באופן בסיסי משוחררים מהצורך להיות מוגדרים כדבר זה או אחר, ומגלים את החירות של הרוח שהיא מי שאנחנו באמת, אנו יכולים להתחיל להיענות לאתגרי החיים מתוך חופש, יצירתיות מפתיעה והתחדשות מתמדת.


אחת הדרכים המקסימות ביותר שפגשתי, שמאפשרת את המפגש הישיר והבלתי מעורער עם החופש של התודעה היא טכניקת ההחלפה, שהיא אחת ממספר רב של טכניקות שמרכיבות ביחד את שיטת האור הלבן בפיתוחו של שי טובלי. טכניקת ההחלפה היא הכלי שבאמצעותו כל אחד יכול להתנסות בלהיות ההפך הגמור ממי שהוא חושב שהוא, ולא זו בלבד, אלא שאנחנו ממש יכולים באמצעותה 'לקפוץ' אל תוך אותו מצב תמים וחופשי שחווינו כשהיינו ילדים, ולא היה לנו צורך לקטלג ולהגדיר את עצמנו ואחרים. כאשר אנו מתרגלים את טכניקת ההחלפה אנחנו גם מקבלים את הצצה להתנסות שונה מזו שאנו רגילים אליה, למשל אפשר לתרגל את הזהות "אני אישה" ולהתנסות בזהות שתהיה קוטבית לכך. לפעמים יעלה "אני גבר" אבל לא בהכרח, זה תמיד מפתיע ובלתי צפוי. ככל שאנו מתנסים ביותר תפישות עולם, רואים את הייחודיות שבה ואת המתנות שלה, כך תפישתנו העצמית הולכת ומתרחבת ויכולה בהדרגה להכיל עוד ועוד פרספקטיבות שאנו בדרך כלל חווים כמנוגדות לשלנו. בצד החופש הנפלא שמתגלה אנו מבינים שבעיקרון היינו יכולים להיות כל דבר וכל אחד ושאנחנו כלל לא מקובעים כמו שחשבנו.


אז אם גם לכם נמאס לקום בכל יום ולחוות את אותו עצמי, עם אותם הרגלים ודפוסי חשיבה והתנהגות, והייתם רוצים לפגוש חופש גדול יותר בחייכם, אתם מוזמנים לבוא ולהתנסות בטכניקת ההחלפה. זה קל, זה זמין ובעיקר – כייף גדול.


שם הכותב: תמר ברוש
אודות הכותב: מדריכה להעצמה אישית, מכשירה מטפלים ומנחת קורס מערכת הצ'אקרות - מסע של התפתחות איזון והעצמה
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©