שתף

ילדי הסם - פרק א' / ד''ר אדית דניאל

26.04.15

ילדי הריטלין בעידן הריטלין, אינם שונים מילדי הפרוזק בעידן הפרוזק ומילדי הזַן החדש – ילדי האינדיגו והקריסטל שנולדו בחמישים השנים האחרונות. אלה גם אלה, פעמים רבות, הנם ילדים ברוכי כישרונות ומחוננים בתחומי האמנות, המדע, המתמטיקה והריפוי, אשר מסווגים בקלות רבה מדי תחת כותרת אחת, והופכים לדור צורך ריטלין.

בעולם כולו, וגם במדינת ישראל המתפתחת, מסתבר פעמים רבות כי קל יותר לפנות לאפיק הפתרון התרופתי כדי לפתור את בעיית התלמידים אשר אינם עומדים בדרישות המקובלות, אלה אשר התנהגותם דורשת התייחסות מיוחדת. זו דרך קלה יותר וזמינה יותר מאשר התמודדות עם צרכיהם האישיים והמיוחדים של ילדים אלה לאורך זמן.

לפני כעשרים שנה יצרה להקת רוק בינלאומית אחת מיצירות המופת התרבותיות הידועות ביותר, ובה ניבאה והמחישה על גבי מסך הקולנוע את התהליך המתרחש היום, שנדמַה לנו אז, לפני שנים, כיצירה סוריאליסטית ורחוקה מהמציאות.

הייתה זו להקת "הפינק פלויד" בסרטם "החומה". הם חזו בגאוניות מצמררת את דור הפרוזק והריטלין הקרב והולך, והראו לנו באור מסנוור מה גדול ומסוכן כוחה של מערכת המסוגלת להפוך המוני ילדים חיים ונושמים לעדר רובוטים עוטי מסכות אחידות וחסרות הבעה, המהלכים כבובות ממוכנות, ומנווטים על ידי יצורי ענק היישר אל גלגלי מטחנות בשר משומנות, הממתינות לבלוע אותם, בשר טרי ורך, חסר הגנה ויכולת התנגדות.

מעטים בחברה מעזים לתהות איזה עתיד צפוי לילדים המטופלים בתרופות המשפיעות על התנהגותם בגיל צעיר כל כך. פעמים רבות אנו בוחרים במודע להתעלם מנורות האזהרה המאותתות לנו מכל עבר, ולא להרהר באחריותנו לתהליך בגרותם, ולהשלכות החמורות של התלות בתרופות מסוג זה.

תרופות המשפיעות על התנהגות מובילות פעמים רבות את המשתמשים בהן לשימוש בתרופות חזקות יותר, העלולות מאוחר יותר אף לדרדרם לשימוש בסמים. הילדים של פעם שהולעטו בתרופות כריטלין הופכים לסטודנטים המצטיינים של היום, התלויים ב"מנה" היומית שגופם דורש, ויכולים לבטא את כישרונותיהם רק בזכות "החומר" שמסופק להם על ידי סוחרים בעלי גישה אל המרשם הנכון.

אחד מאלה, סטודנט אשר החליט לשבור את המעגל והגיע אלי כדי למצוא תיקון בהומיאופתיה במקום לפנות לסוחר סמים, הדהים אותי בדבריו: משתוממת ומופתעת הקשבתי לו מספר כי זו הנורמה המקובלת כיום – אין כמעט סטודנט אחד שאינו משתמש במהלך שנת הלימודים או לקראת הבחינות ב"סם חוקי" להגברת הריכוז. אין כל קושי להשיג את הסם, הסחר בו נעשה כמעט בגלוי, זוהי מעין "אופנה חדשה" אשר אי אפשר בלעדיה.

כיצד, אם כך, אנו יכולים, הורים בוגרים האחראים לילדנו, ללמדם מגיל צעיר כי סמים הנם דבר מסוכן ביותר שעליהם להתרחק ממנו ככל האפשר, אם אין אנו מוכנים לראות את הקשר בין תרופות המשפיעות על התנהגות לבין סמים קשים.

כשילדנו הצעיר מאובחן כ"בעייתי" והטיפול שאנו מסכימים לתת לו, מתוך כוונה להקל על קשייו, הוא סם אשר בטווח הקצר יהפוך אותו ל"ילד טוב", אך עשוי ביודעין לגרום לו לפתח תלות בתרופה שתאלץ אותו אחר כך לחפש סמים קשים יותר - עלינו להבין כי אנו אחראים גם למסר אתו הוא גדל: סמים הם מצרך לגיטימי. כשיתבגר לא נוכל לדרוש ממנו כי יתרחק מסמים קשים יותר כגון אקסטזי או קוקאין. כמו בשיר "הוטל קליפורניה", שנגע בנו כל כך בגלל האמת שבו...

רק מעטים הם ההורים לילדים המוגדרים כסובלים מהפרעות קשב והתנהגות אשר לא נכנעים ללחץ המופעל עליהם ויוצאים למלחמה כמעט חסרת סיכוי במערכת. ורק מעטים מצליחים לגבור על האיום מפני סילוקו של ילדם מבית הספר בגלל בעיות התנהגות.

ונשאלת שאלה החשובה ביותר עבור הילדים בעולם כולו היא שאלת מיצוי היכולת והפוטנציאל הטמון בהם מלידה, מבלי להרוס את הכלי הנהדר ביותר שיש להם – המוח – ומבלי שינצלו לרעה את התלותיות של הילד, החוסר ידע שלו, אי-יכולתו כילד צעיר להתנגד לסם שנכפה עליו. לכן אני רואה זאת כשליחות בשמם של הקטינים, חסרי האונים מול המערכת השולטת: רצוני הוא שלא ינוצל חוסר שוויון הכוחות בינם לבין מקבלי ההחלטות.

אם כך, איך אפשר לשמור על הפוטנציאל המוחי של הילדים, שכן אומה או מדינה שאינה יודעת לנצל בצורה הטובה ביותר את אוצרותיה לטובת הפרט והכלל מבזבזת את משאבי האנרגיה שלה -את המוחות האנושיים לשווא, ומכלה את תוצרתה היקרה ביותר מתוך בורות וחוסר מודעות. ילדים, הנם חומר הגלם אשר בעתיד יהפוך למקור העיקרי ממנו המדינה שמגדלת אותם תיזון, הן בתחומי הכלכלה, החקלאות הרפואה והמדע, והן בתחומי האמנות והיצירה. כממציאים בכול התחומים.

ילדים הם עידן המחר של התודעה והמוח. אם נעשה את ההקבלה בין שדרוג מחשבים ומכשירי אלקטרוניקה, נבין שגם היקום עסוק בשידרוג תמידי של הקצב והיכולות של המוח האנושי -ואם מי מהמבוגרים שאינו עומד בקצב הזה -זה בגלל שהוא מיושן וחסר מידע חדשני ולא בגלל שצריך להשתיק את אותו ילד - כביכול היפראקטיבי שרמת הצרכים שלו שונה וברמה שונה משל אלו שיצרו אותו -הוריו ומוריו. אך לא שונה מהיצרן המקורי -היקום האלוהים.

משום-מה קל לנו להבין את תהליך שדרוג המחשבים שאנו יצרנו מאשר להבין את תהליך "שדרוג" בני האדם על ידי כוח אחר, גדול בהרבה מאתנו. זו הסיבה שאנו נוטים לשים תוויות מוטעות על תופעות שעדיין לא נמצא להן שם. הפרעת קשב-היפראקטיביות-וריכוז (ADHD), הפרעת-קשב-תקשורת-וריכוז (ADD), אוטיזם ועוד ועוד – כל אלה הן תוויות שהפכו שגורות מדי בפינו.

רבים מילדים אלה שהיום נוטים לכנות אותם ילדי אינדיגו. ילדי קריסטל. ילדי הקשת. זכו במתנות נדירות ויקרות מפז: זיכרון פנומנאלי, כישרונות אמנותיים, יכולות ריפוי ואינטואיציה להבין את הנזקק, הבנה עמוקה בתחומי המתמטיקה והמדע בכלל וכוח אדיר לממש בצורה אחרת ושונה את הפוטנציאל הגלום בהם.
לכן אתם המבוגרים האחראים עליהם, עושים בהדרגה ובשיטתיות כדי להשתלט על מוחם ולהתאימו לאמות המידה ה"נורמאליות" עושים טעות אנוש גדולה.

שם הכותב: דר אדית נורמה דניאל
אודות הכותב: ד''ר דניאל בעלת תואר כבוד ברפואה משלימה שניתן לה על היותה חולת אנורקסיה מילדות –על הניצחון האישי באמצעות הכלים שרכשה על המחלה והפיכת המחלה –לידע בלתי מנוצח לטובת הציבור בכל הקשור לאיזון בכל הרמות של האדם. דר דניאל מהראשונים הבולטים במדיה ובתקשורת לאורך השנים והוותיקים בארץ. מתמחה ועוסקת ברפואה משלימה מזה 26 שנה. מתמחה בתחומי: ההומיאופתיה, נטורופתיה, תזונה וניקוי רעלים ביו אורגונמי. ד''ר דניאל פתחה שיטה חדשה שמה מייצג את הידע והיכולת של דר דניאל להביא לתוצאות – "מוח –היהלום" השיטה מטפלת בתופעות חסרות מרפא ד''ר דניאל עובדת בשיתוף עם רופאים פסיכולוגים ופסיכיאטרים מהשורה הראשונה. ומלווה מקרים קשים שנמצאים בטיפול פסיכיאטרי ואו פסיכולוגי קבוע - ולרוב נמצאים על תרופות פסיכיאטריות. היא מוצאת פתרונות למצבים שלא מצאו פתרון ברפואה.
אימייל: [email protected]
כתובת אתר: לחץ כאן

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©