שתף

ילד שנטי - באוטובוס מהדרום / הדר

25.04.09

הטלפון צלצל במוצאי שבת לקראתה שעות הערב המאוחרות, בחוץ אחד מימי החורף החזקים, טיפות הגשם והרוחות העזות הכניסו אווירה של אירופה אל לב ליבה של שכונת נווה צדק.

'בית השנטי שלום' - אני עונה אל תוך השפורפרת, בצד השני שקט, ניסיתי שוב את מזלי בקריאת שמנו. מעברו של הקו אני שומע נשימה והיסוס בקול, תשמע אני מדברת בלחש כי אני לא רוצה שהוא ישמע , אני נמצאת על אוטובוס שמגיע מדרום הארץ ובספסל האחורי יושב ילד עם חולצה קצרה ובוכה, מה לעשות?, אני יודעת שאתם מטפלים בילדים בבקשה תדריך אותי , אני נקרעת לראות אותו ככה".

וכך שהיא יורה אל תוך השפורפרת מילים ותיאורים אני עוצם את עיני ומבקש הדרכה. ניסית לגשת לשאול לשלומו? לראות אם אפשר לעזור לו?, ספק שאלתי ספק אמרתי, לא אני מתביישת , כל הנוסעים באוטובוס מסתכלים עליו מלחששים ומרכלים אבל לאף אחד אין אומץ לקום אליו, אולי הוא מסוכן, למרות שהוא נראה כזה ילד טוב וגם כזה אומלל.

השיחה נותקה, אותה אישה ניגשה אליו, תקשרה איתו הציעה קצת מים ושאלה לאן מועדות פניו. ברחתי מהבית, די נמאס לי לא יכול לחיות שם , כל הזמן צעקות כל הזמן עצבים, רוצה לברוח, פשוט לברוח, אין לי איפה לישון אבל אני אחשוב על משהו. היא סיפרה לו על השיחה שעשתה לבית השנטי והציעה לו את האפשרות, הוא קפץ על המציאה בשתי ידיים. הוא הגיע לבית לקראת חצות , רטוב כולו ונקלט אצל מדריכי הלילה , קיבל בגדים חמים , ומיטה חמה לישון בה.

יצא לי לפגוש אותו לאחר כמה ימים, פתאום הרגשתי קרוב אליו הייתי חלק מעולמו בזמן משבר בחייו ושמחתי שהוא נתן אמון באותה אישה והגיע לבית. הוא נראה מבוהל, ותלוש. הצגתי את עצמי וסיפרתי לו שאני דברתי איתו בטלפון באותו הלילה ואני שמח שהוא הגיע לבית. ברקע התנגן לו סרט בטלויזיה והזמנתי אותו להצטרף לחברים בסלון. בהבזק של שניה הוא נראה מחובר יותר, הסרט עורר אמוציות ותגובות ופתאום מקומץ יחידים הפכנו לקבוצה, תחושת הביחד, לשבת יחד בסלון אחד שבחוץ סערה, מטאפורית כמו בחיים שלנו , ופתאום היחד הזה מרגיש בטוח.

העין שלי המשיכה להתעכב עליו, כשראיתי אותו יורד מהמקלחת עם חולצה קצרה ושיער רטוב שבחוץ גשם משתולל, הסתקרנתי מדוע הוא לא לובש בגדים ארוכים וחמים, 'עזוב לא צריך, לא קר לי' . התעקשתי עוד קצת , הוא השפיל את עיניו ואמר, פשוט אין לי בגדים ארוכים, יש לי רק חולצות קצרות. ופתאום הרגשתי שקט גדול מסביב ורק המילים שלו חוזרות ומהדהדות. ותובנה הגיעה לי שהרבה פעמים מתחת לחזות של הכל בסדר יש חור ענק,שאנחנו מתאמצים לכסות כל הזמן. מיד סידרנו לו בגדים ארוכים וחמים שמגיעים מתרומות של מלאכים.

הילד הזה הוא נשמה בעולם, הוא ילד, שעדיו בודק את דרכיו בעולם וכעת הוא בצומת, לא שאלתי אותו על עברו או מה גרם לו לברוח מהבית, אם ירצה הוא יספר. בבית השנטי שואלים מה החלום שלך והאם אתה בדרך להגשימו.

הבית סיפק לו קרקע יציבה לשהות בה בתקופת משבר תוך בדיקה לאן מועדות פניו, האם לחזרה לביתו או למצוא לו מסגרת לימודים חדשה. הוא יודע שלא יוכל להישאר בבית לרבוץ כל היום הוא צריך לקחת אחריות על חייו.

המושג אחריות הוא מנטרה מדויקת שמלווה אותי בשנים האחרונות, ביחסי מול הורי , מול זוגתי , מול הילדים. האם אני לוקח 100% אחריות על עצמי, העבודה הטיפולית נותנת לנו שיעורים כל הזמן ואני מאחל לעצמי לראות את השיעור נקי וצלול.

הדר 
[email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©