שתף

סגנונות התקשרות בקשר רומנטי / טלי ברוך לנדאו

30.07.17

המאמר דן בשאלה האם בחירת בן זוג אקראית או מכווננת מראש? ובסגנונות ההתקשרות הרומנטית.

 

אנחנו ייצורים חברתיים. יש לנו צורך להשתייך. הצורך להשתייך מתגבר אם לא מספקים אותו. כשאנו מקבלים תמיכה מיחסים קרובים ואינטימיים אנו נוטים להיות בריאים ומאושרים יותר, זה אף הוכח במחקרים. תחושת רווחה אישית נובעת מסיפוק הצורך להשתייך תוך שמירה על העצמיות הנפרדת.

מה משפיע על בחירת בן זוג לקשר רומנטי? האם האהבה היא אקראית, או שמא אני מכוונן מראש לבחירת בן זוג לפי תהליך החיברות שעברתי?

ראשית קירבה גיאוגרפית היא מנבא חזק של קשרי חברות. (וההיפך "רחוק מהעין, רחוק מהלב"....) נמצא שרוב הזוגות הנשואים או כאלה שבקשר ממושך נפגשו במעגל העבודה\הלימודים\המגורים וכיו"ב. גורם חשוב יותר ממרחק גיאוגרפי הוא "מרחק תפקודי", הווה אומר באיזו תכיפות נפגשות דרכיהם של אנשים ותכיפות האינטרקציה ביניהם. באינטראקציה בני אדם בוחנים את הדימיון ביניהם, חשים יותר חיבה ביניהם ותופסים עצמם כחלק מיחידה חברתית. זוהי "האדריכלות של חברות". אנו עשויים להתאהב יותר באדם שדומה לנו ומחזיר לנו חיבה, אם נשוחח עימו וניפגש לעיתים קרובות.

"שאינני קרוב לאהובת נפשי אני אוהב את זו שבקרבתי "(הרבורג). בכל העולם דוברי שפות שונות ובני גילים שונים מעדיפים את האותיות של שמם בשפתם ואת האותיות השכיחות בלשונם. זוהי חיבה לדברים שאנו מקשרים לעצמנו . יש בכל אדם "אגואיזם חבוי" אנו אוהבים להרגיש טוב לגבי עצמנו ,אנו אוהבים מה שאנו מקשרים עם עצמנו ונוטים להטיה לטובת העצמי. זה כמובן כולל את אותיות שמנו ,האנשים והמקומות שאנו מקשרים עם עצמנו ולא רק במודע, גם בתת הכרה. עניין זה משפיע באופן סמוי גם על החלטות גורליות בחיים כולל מקום מגורים, עבודה ובחירת בן זוג. נמצא שאנשים נמשכים למקומות שדומים לשמם. אנשים מעדיפים קריירה שמתקשרת לשמם. נמצא שאפילו חשיפה שאיננו מודעים לה מעוררת בנו חיבה כמו בפרסומת סמויה.

 

רגש וקוגניציה מופעלים באיזורים שונים במוח. לעיתים קרובות תגובות רגשיות מהירות יותר ממחשבות. רגש מקדים קוגניציה. לאפקט החשיפה יש חשיבות גבוהה בהישרדות. אנחנו "מתוכנתים" להעדיף את המוכר וזה קובע אל מי נתקשר. זה גם הפוך - אנשים שאנו מחבבים נראים לנו מוכרים יותר.
גם כלפי עצמנו אנו נחבב את עצמנו יותר שניראה כפי שאנו רגילים לראות את עצמינו. כשאין לנו רגשות חזקים כלפי מוצר או אדם מסויים עצם חשיפתו החוזרת ונישנית יכולה להגדיל את היקף המכירות או ההצבעה. (כמו שאומרים: "הסתכלתי עליו כל כך הרבה זמן עד שהוא נראה לי יפה....")

בבחירת בן זוג לנישואים נשים מדווחות שהן מוכנות לוותר על אטרקטיביות חיצונית תמורת ביטחון ריגשי או חומרי. מחקרים מוצאים התאמה גבוהה במידת האטרקטיביות בין בעלים לנשותיהם. ואם אחד מבין הצדדים פחות מושך יהיו בו תכונות מפצות אחרות, כאשר כל צד מביא משאבים וערכם היחסי של משאבים אילו יוצר התאמה מאוזנת בין השניים. מבחינה אבולוציונית יופי חיצוני משדר יותר בריאות ויכולת פיריון לשם התרבות אצל גברים. ואילו נשים מחפשות יותר הגנה, סטטוס גבוה מאשר גבר שרירי (כאשר בתקופת המערות הגבר החזק פיזית יכול היה לצוד יותר מזון ונבחר על פי עכוזו, היום הוא הולך לכספומט ומוציא מזומנים....ולא רץ בשדות).

"האהבה מייפה את אהובינו". "הדשא של השכן אולי ירוק יותר אבל אם הגנן מאושר הוא לא שם לב לכך...." "איש אינו מושלם עד שמתאהבים בו."

עד גבול מסויים היופי הוא אכן בעיני המתבונן ויש אמת בתפיסה ש"נאה הוא מי שמעשיו נאים." וגם נוסיף שיש אמת בפתגם: "מצא מין את מינו" ובנוסף נמצא שעמדות מנוגדות בין אנשים מפחיתות חיבה.

"אהבה היא דרכו של הטבע לתת לנו סיבה לחיות". ע"פ סטרנברג אהבה רומנטית מורכבת מתשוקה, אינטימיות ומחוייבות. יש כמיהה עזה  להתאחד עם האדם האחר. לתשוקה יש ביטויים פיזיים עוררות פיזיולוגית, - לב הולם, רעד וכיו"ב. מבחינה פיזיולוגית פרצוף סובל ופרצוף נהנה דומים. התודעה היא המעניקה פרשנות לעוררות האם זו סיטואציה מאיימת או שמחה. אדרנלין מגביר את החיבה שבלב. אהבה מלאת תשוקה היא תופעה ביולוגית ופסיכולוגית המשחררת דופאמין במרכזי ההנאה שבמוח.

יתכן שאחרי הרבה שנים תהיה "אהבת רעים" עם חיבה ומחוייבות ללא תשוקה. דפוסי התמכרות לאהבה דומים להתמכרויות אחרות, בתחילה הסם מעניק הנאה רבה,  אחרי שנוטלים את הסם מספר פעמים מתפתחת סבילות נגדו ואם מפסיקים לקחת את הסם יש תסמיני גמילה - חולשה, דיכאון וכו'. ההתפעמות דועכת אם לא שומרים על אש היחסים וכשהקשר נהפך למובן מאילו הוא עלול להסתיים.

ההלכה היהודית רואה בנישואין מצווה גדולה . לנורמות החברתיות יש השפעה על שכיחות הנישואין. בכל החברות הנורמות מעודדות נישואין, גם בזוגות חד מיניים רוצים לבסס את הקשר. גם בדפוסי התקשרות אלטרנטיביים. הנורמות מכתיבות במודע ובתת מודע את בחירת בן הזוג. (אצל החרדים החוקים למציאת בן זוג הרבה יותר קשוחים). לעיתים הבחירה היא יותר רציונלית בה שוקלים יתרונות וחסרונות בגישת החליפין. בשאיפה לזכות בשידוך הטוב ביותר, ברווח המירבי. כיוון שאנו לא חיים בחלל ריק הבחירה מושפעת מערכים חברתיים ותרבותיים שספגנו בתהליך החיברות והבחירה אינה חופשית לחלוטין. הגורמים הסביבתיים מהווים 50% מההשפעה על האדם השאר גנטי. סביבה שלילית יכולה להרוס אדם אינטליגנט וסביבה חיובית יכולה לרפא מכאובים נפשיים.

זוגיות שהיא הסביבה הקרובה יכולה לבנות את בני הזוג בכל התחומים או ההיפך חלילה. זו יכולה להיות מדכאה או מצמיחה. גם פרוייד טען שיש קונפליקט ניצחי בין יצר ההרס, המוות ויצר החיים, האהבה.

בעל ואישה עוברים תהליך חיברות להיות אב ואם, הם משמשים לילדיהם סוכני חיברות ודגמי חיקוי ליחסים. לרוב אם האדם אינו מודע לעצמו הוא משכפל בזוגיות ובמשפחה מה שלמד קודם, וביחסים עם הילדים גם יש שיכפול כך שהילדים מקבלים דרך ההורים שהם סוכני חיברות ראשיים שלהם איפיונים דומים ומשכפלים בעצמם את המעגל.

קיימים מספר סגנונות התקשרות בין האם לתינוק שאחר כך אנו משכפלים אותם בזוגיות עצמה. כך אנו חוזרים על אותן תחושות שהיכרנו מינקות.

"הסגנון היקשרות בטוח" כאשר האם מספקת את כל צרכי התינוק בזמן והוא לומד לבטוח בעולם, הוא ידע בבגרותו לממש אינטימיות בצורה טובה, יהיה לו אמון בסיסי, באהבה יתקרב מבלי לחשוש מתלות יתר, יהנה יותר ממיניות במערכת מחייבת ומשביעת רצון, יותר יכבד את חבריו ויהנה יותר ממערכות יחסים מספקות. התקשרות בטוחה מעניקה דימוי עצמי חיובי לעצמו ולזולתו, יותר מעריך עצמו ויכולתו לאהוב ומצפה שיקבלו את אהבתו ויחזירו לו אהבה.

בסגנון "היקשרות חרד מוטרד" או "אמביוולנטי, חרד" יש ציפיות חיוביות מאחרים אך תחושה של חוסר ערך עצמי. התינוק יצמד לאימו ולא יהיה בטוח בצעדיו ומשחקיו, יפגין יותר עויינות, יהיה מבוגר חשדן יותר, רכושני וקנאי, יפרד שוב ושוב מאותו אדם, יהיה יותר נרגז ופחות רגוע מ"הבטוח". אנשים הרואים את הזולת באופן שלילי מבטאים סגנון "נמנע מוותר" או "נמנע חרד" בשניהם נטייה להימנעות. מבוגרים נמנעים נוטים להימנע מאינטימיות. "החרד" מפחד מדחייה והנמנע סומך יותר על עצמו. חוויות ההיקשרות בינקות מעוררות בבגרות ציפיות לגבי טיב מערכת היחסים הבוגרת, בדרך כלל האדם מעביר מה שחווה עם אימו לקשר הזוגי ולקשרים אחרים.

ניתן לתקן את "השריטות" מהמערכת עם האם במערכת הזוגית.

בטיפולים אלטרנטיביים אפשר לשבור את מעגל הקסמים של חוסר ביטחון, חשדנות וחוסר אמון, כדי שנוכל להמשיך להתקרב אחד לשני ולרפא אחד את השני עלינו לחזק את כוחותינו ולפעמים צריך להכניס אנרגיה חדשה למערכת  בצורת טיפול. כדי שנוכל "להמשיך וללכת..." להמשיך ולנוע בין גלי החיים הסוערים במיוחד אצלינו במדינת ישראל.

שם הכותב: טלי ברוך לנדאו
אודות הכותב: טלי סיימה בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה ובנוסף סיימה בהצלחה לימודי רפלקסולוגיה במדיסין ובמכון לאקולוגיה אנושית.
אימייל: [email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©