שתף

טיול הר הרוח באיזור אבו גוש / מני נחמן

21.06.09

בימי החום האלו הלב מחפש רק צל, רוח, נוף למרחבים. את כל אלה נמצא בהר הרוח ליד אבו-גוש. נטייל בין שרידי בוסתנים ובורות מים,נלטף גדיים צעירים בחוות העיזים של משפחת הימלפרב.

 

איך מגיעים:

ניפגש ביום שישי 26/6 בשעה 08:30 בבוקר בחניה של הר הרוח. נכנסים לאבו גוש ופונים על פי השילוט ליישוב נטף. לאחר כק"מ אחד נמצא שילוט להר הרוח שמאלה. נמשיך בדרך עפר טובה לכל רכב ומסומנת בכחול כשבע מאות מטר עד לנקודת המפגש.


קצת רקע
השם הציורי ניתן להר על ידי מקימי קיבוץ מעלה החמישה לשקף את הרוחות הנושבות בפסגתו. בפסגת ההר שרידים של מצודה רומית בשם חורבת ערש, וחורבת כפר ערבי בשם בית תול שהוא עצמו על חורבת הכפר התנכי יתלה (מספר יהושע) .

עוד על ההר אנדרטת ויער הצבא האדום לכבוד ניצחונם על הנאצים, ואנדרטת הנצחה לחמשת חברי קיבוץ "במעלה" שנרצחו שם בפיגוע ערבי לפני קום המדינה. לזכרם שינה הקבוץ את שמו למעלה החמישה.
משפחת הימלפרב התנחלה בהר הרוח והקימה חוות עיזים וכבשים מקסימה והתמחתה בייצור גבינות. אנו נבקר בדיר, נלטף את הטלאים הרכים, נטעם מהגבינות המופלאות ונקשיב לאגדות המקום:

כמה כבר עולה אבטיח ?
לפני כמאה שנה, החלו היהודים ששבו לארצם מן הגלות, להתיישב בארץ ישראל. הם התיישבו בכל מקום פנוי בהרי ירושלים. משכניהם הערבים למדו אודות סודות האדמה, חכמת החיים ומנהגי השוק.

 

בהתיישבם בהר הרוח, למדו היהודים מבני דודיהם הערבים, בכפר תול, כיצד לזרוע חיטה בשיפוע ההר החד. יחדיו קיימו חיי שכנות טובה והיו מארחים בבתיהם אלה את אלה, כמצוות הכנסת אורחים וכטוב ליבם.


באותה העת, שקדו החקלאים היהודים על הכנת מקשת אבטיחים. הם סילקו סלעים, בנו טרסות, וניתבו תעלות השקייה. ואכן- עמלם הקשה נשא פרי וקמה לה מקשה נהדרת. לקראת עונת הקטיף- הציבו החקלאים שומר למקשה.

לילה אחד, בעודו פוסע ומפזם לו להנאתו, צדה עינו של השומר דמות בין התלמים. צללית כהה של עלם צעיר מתהלכת בניחותא ותחת כל זרוע מזרועותיו- אבטיח בשל ועסיסי.

קרא השומר בקול: "עצור! עמוד במקומך והנח את האבטיחים מידיך!". ענתה לו הדמות מתוך החשיכה : "ואם לא אעצור? האם תירה בי ברובך בגלל 2 אבטיחים?". "לא. ענה השומר בחוסר אונים, "לא אירה באיש בעטים של שני אבטיחים". עוד הוא מדבר והדמות יוצאת מן העלטה וקרבה אליו ולתוך האור. עתה זיהה השומר את הגנב- היה זה מחמוד, בנו הבכור והפוחז של שייך הכפר. הביט בו זה במבט מתגרה והמשיך לדרכו כשהאבטיחים איתו.


גם בלילה הבא, חזר הנער למקשה. התנהל בעצלתיים, ביהירות שאננה, חייך חיוך מחוצף אל השומר, ונעלם עוד זוג אבטיחים.

כינס השומר את חבריו, נמלך בהם ויחדיו טיקסו עצה ומצאו תשובה:


למחרת בשעת אחר הצהריים, שמו פעמיהם, השומר ורעיו בחבורה גדולה, אל ביתו של השייך. דפקו על הדלת והתקבלו בקבלת פנים חמה, חיבוקים ברכות וכבוד רב. הוביל אותם השייח אל טרקלין האורחים, הושיבם על כריות, מחא כפיו והנחה את נשותיו לשרתם בקפה, מים צוננים מן הבאר ודברי מתיקה.

 

ישבו כולם ושוחחו על ענייני חולין, על מזג האוויר וסוגיות בחקלאות. והזמן מתארך והאורחים בשלהם, והשייך פוזל אל השמש השוקעת ואל בטנו המקרקרת ונשותיו כבר מאיצות בו בסימנים מעבר לוילון. אך אין דוחקים באורח שיחשוף את סיבת בואו, ואין מזרזים אותו שיגלה את ליבו. המארח ממתין שאורחיו יזכרו בכללי הנימוס ויפנו לדרכם ביזמתם הם. נמזג עוד סבב תה והשיחה מתארכת, אך אין הם מראים סימנים של תזוזה.

 

 "אין ברירה", מהרהר השייך, "כללי הכנסת האורחים מחייבים. נזמינם אם כן להצטרף לארוחת הערב". וזאת הוא עושה ומזמין- אך בליבו מייחל כי ינהגו אורחיו בגינוני נימוס ויסרבו בצניעות לאירוח.

 

לתדהמתו, נענה השומר בחיוב להזמנתו המאולצת:
"חן-חן לך, כבוד השייח" עונה השומר, "תודה על ההזמנה, נשמח להישאר. כבר מאוחר ובטננו מקרקרת, אולי תשחט עבורנו איזה טלה שמן מן העדר?" ורעיו של השומר אך מחייכים ומפליגים בדרישותיהם: "אכן תודה, יא שייח גדול, אך אם לא אכפת לך, אנו רבים מאוד- הבא נא לנו שני טלאים לאכול." והשייך- תוכו רותח ושוצף, סר אל המכלאה, בוחר שני ראשים ומביאם לשחיטה.

ונפתחת סעודה נהדרת. מיני מאכלים ותופינים – לתפארת. ולאחריה- מתרפקים על כריות ההסבה. לאורחים מוגשים טבק ריחני לגילגול ותה מתוק וחם. והשומר משבח את השייך על הכנסת האורחים ומבקש ממנו כי יקרא לבנו הבכור להצטרף לשיחת הגברים.

 

והבן מגיע ומסב עימם והוא נבוך וחסר מנוחה. השומר מוביל את השיחה ומנווטה לענייני חקלאות. והבן מסמיק ומתכווץ בפינה, חושש כי יוודע לאביו אודות מעשיו. בהבשיל השיחה והגיע הרגע הנכון, מפנה השומר לחלל החדר שאלה: "כמה לדעתכם, יכול לעלות אבטיח?". רעיו השותפים לתחבולה משתנקים מצחוק תחת שפמיהם ומפריחים מיני הערכות מפוברקות ומופרזות כל אחת יותר מקודמתה. "לא, לא" מוחה השייך, "אתם לגמרי מגזימים!" והשומר בשלו- מוסיף ומקשה: "האם, להערכתכם, יכולים זוג אבטיחים לעלות כמו 2 ראשי טלה שמנים?" פורצים המסובים כולם בצחוק רם, והבן- מאדים ומוריק לסירוגין.

 

או-אז סיפר השומר לשייך על מעללי בנו הבכור והוסיף: "על כל אבטיח שבנך יפלח לי מן המקשה, נסעד אנו כבש בצל קורתך – נראה מי יישבר ראשון!"

עברו מאז הרבה שנים, קמה המדינה, סכסוכי השכנים התרחבו למלחמת השחרור ומהכפר בית תול נותרה רק חורבה. המתיישבים היהודים הטמיעו את חוכמת הרחוב והפכו אותה לצערי לסגנון חיים ורק צליל הפעמונים עד הר הרוח נותר, בקולה של יעל בדיחי המקסימה.


ונסיים בחוויה מוסיקלית: יעל בדיחי הכינה לנו בוקר עם הגיטרה ואהוד מנור. נקשיב לשיריו ולסיפור חייו על מרפסת ביתה מול המון הנוף ביישוב נטף הסמוך.


ההופעה:
לאחר הטיול נמשיך לחוויה מוזיקלית וכיבוד קל בביתה של יעל בדיחי בנטף. במחיר מוזל לקבוצה שלנו (50 ₪). ההופעה מתחילה בשעה 10:30. יש להבטיח מקום בטלפון: 02-111111

מני נחמן:
אוהב לזוז, אוהב ירוק, מוזיקה, חיוך, אוהב אנשים שאוהבים חיות, שמתרגשים מכל דבר, שצוחקים הרבה ואוהבים הרבה מאמין במדינה ואוהב אותה דרך הרגליים.
[email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©