שתף

בין סורגים עקומים - רגע לצמחונות / צוות אנונימוס

16.08.09

אל הכלוב
לאחר כחודשיים בסככה צפופה ומחניקה, נחטף התרנגול מן הקרקע על-ידי פולשים גדולים ואלימים, מונף ברגליו כשראשו כלפי מטה תוך שהוא נאבק בכל כוחו - ואז, מתנשם ממאמץ ומאימה, הוא מושלך לכלוב.

 

אולי הרגעים הראשונים בכלוב מאפשרים לתרנגול לנשום בהקלה לאחר שהידיים הלופתות שיחררו אותו במפתיע. אולם עד מהרה מתגלה הכלוב ככלא צר ומסוכן, שבו יבלה התרנגול שעות, ולעתים אפילו יום שלם.

זרים בכלוב
תרנגולים הם עופות חברתיים מאוד, הזקוקים לחברת בני-להקתם ונרתעים מזרים. אחד ממקורות המצוקה במהלך השהייה בכלוב הוא עצם השהות הצמודה והמאולצת עם תרנגולים אחרים, העשויים להיות בלתי מוכרים, ואולי חזקים יותר ותוקפניים.

פרדוקס הצפיפות
אין זה מפתיע, שהצפיפות בכלובי ההובלה גבוהה מאוד. נפח מתקן ההובלה יקר, והאינטרס של המובילים הוא לדחוס תרנגולים רבים יותר ככל האפשר בכל משלוח.

 

לעתים קרובות אין העופות יכולים לרבוץ מחוסר מקום, ואם אחד מהם רוצה לזוז, נוצרת מהומה בכלוב. עם זאת, גם מרחב גדול מדי בכלוב עלול להביא לפגיעות בתרנגולים. המובילים בוחרים להקטין את הצפיפות כאשר עומס החום גדול עד כדי כך, שצפיפות רבה תגרום למותם המהיר.

 

אולם עצם נוכחותם של תרנגולים הנוגעים זה בזה ובדפנות הכלוב הופכת אותם ל"בולמי זעזועים" חיים; משעה שהכלוב מרווח מדי, מחליקים התרנגולים על רצפת הכלוב ונחבטים בעוצמה בדפנות עם תנועת המשאית.

כלובים לוחצים
הצפיפות בכלובים אינה נובעת רק מדחיסת המוני עופות יחד. קיים בישראל שימוש בכלובים נמוכים מדי, שאינם מאפשרים לעופות (בעיקר לתרנגולי הודו) לעמוד בתנוחה טבעית, והם משתופפים במאמץ במשך כל שעות ההובלה.

 

מבנה הכלובים עצמו טומן בחובו סכנות. למשל, כך נכתב בהמלצות הוועדה שמינה משרד החקלאות לעניין הובלת עופות: "בסיורי הוועדה במשחטות נתקלנו בכלובי מגירה, שעשו רושם טוב מבחינות מסוימות, אולם למי שהוציא את התרנגולות מהכלוב לא הייתה גישה נוחה לקצה העמוק של המגירה, והוא גרר את העופות משם כשהוא תופס אותם תפיסה לא יציבה בחלקים שונים של גופם, בעוד הם נאחזים בציפורניהם ברצפת הרשת. גם בכלובי קומות נתקלנו במקרים שהגישה לקצה הרחוק של הכלוב הייתה קשה לשולף, ועופות נגררו בכנף או ברגל אחת כשהם נאבקים. לא היה קשה להבחין, שצורות הוצאה אלו גורמות מצוקה לעופות."

השלכת כלובים
בישראל נפוץ מאוד השימוש בכלובי פלסטיק, שהפועלים מעבירים ממקום למקום בידיהם. כלובים מודרניים יותר מועברים ממקום למקום, מועמסים ונפרקים באמצעות מלגזות, אשר מטות ומטלטלות את הכלובים במידה מזערית, אם מפעילים את המלגזות כהלכה.

 

אולם בתוך כלובי הפלסטיק הנפוצים, העופות נזרקים ומתהפכים בעוצמה רבה, כפי שמתאר זאת דו"ח הוועדה: "בסיור שערכה הוועדה במשחטות הבחנו כיצד עובדים העומדים על-גבי המשאית מטילים את הכלובים מגובה המשאית אל הרצפה, תוך זעזוע חזק של הכלוב ושל העופות שבתוכו. הקולות שהשמיעו העופות אגב כך מלמדים על המצוקה שנגרמה להם."

כלובים פגומים
דפנות הכלוב עצמם עלולים להוות מקור לפציעות. אחד מן המראות המוכרים לכל מי שנסע בעקבות עופות המובלים למשחטה, הוא מראה רגליים המשתרבבות אל מחוץ לכלוב בין סורגים שהמרווחים ביניהם גדולים מדי ובין סורגים חסרים או מעוקמים.

 

הרגליים נתפסות במרווחים, מתעקמות, לעתים נפצעות. בנוסף לכך, כדברי הוועדה: "מבנה הרצפה של הכלוב יכול לגרום למצוקה, כאשר הוא אינו נותן משענת מספיקה לעופות. בסיורים במשחטות ראו חברי הוועדה כלובים שרצפתם מורכבת ממוטות מתכת מרווחים מאוד זה מזה (שחלקם חסרים) ובכלובים שבהם נוצר מרווח גדול בין קצה רצפת הכלוב לבין הדפנות. הוועדה הבחינה בכלובים אלו בעופות רבים שרגליהם היו תלויות באוויר בכלוב שמתחת, ואף בעופות שמחצית גופם גלשה אל הכלוב שמתחת."


טלטלות: מכות
עצירות פתאומיות, פניות חדות, מהמורות בכביש - לא ניתן להימנע מאלה לחלוטין בנהיגה, והתוצאה היא עופות מוכים בתוך הכלובים. בעיה זו זכתה לעניין מסוים בחקר רווחת העופות, מכיוון שלחבלות יש השפעה על הערך הכספי של הציפור עם הפיכתה ל"בשר": "...ניתן להעריך את גיל החבלות לפי צבען. הצבע הירוק מתחיל להופיע 12-14 שעות לאחר הנזק וכך ניתן להבחין בין חבלות שנגרמו לפני הלכידה וההובלה ובין כאלה שנגרמו במהלך שלבים אלה." (אלרום, כרך 56 (2), עמ' 16)

טלטלות: חולי
בנוסף למכות, גורמת תנודת כלי הרכב למצוקה כללית. כאשר התנודות קשות, ובעיקר תחת עומס חום גדול, הפגיעה נעה בין קרעים קלים של מספר תאים בגוף ועד לנזק חריף שנגרם לאיברים ושטף דם פנימי. בכל מקרה, הטלטלות גומות מצוקה רבה: "מצב זה עלול להוביל לסימפטומים הזהים לפחד, בחילה, תעוקה או עייפות שרירים, סימנים המופיעים גם בבני-אדם. [...] "דפוסי התנהגות כגון התמצאות, יציבה (stance), פישוק הכנפיים, נפנופי כנפיים ונפילות מופיעים בתנאי רווחה חמורים ונצפים בדרך-כלל במהלך ההובלה או מיד לאחריה." (אלרום, כרך 56 (1), עמ' 4)

נאבקים לעמוד
העופות נאבקים לשמור על יציבות מול תנודות הרכב, משימה קשה במיוחד בכלובים בעלי רצפת מתכת עם חורים (המשמשים בחלק מן התעשייה בישראל). המאבק על העמידה היציבה מתבטא בפרישת כנפיים, נפנוף כנפיים או ברביצה שפופה.

בנוסף לכך, "תנועות שרירי שלד ולב בלתי רצוניות מושפעות גם כן מוויברציות עם שינויים בזרימת הדם, קצב הלב וכנראה שגם בבקרת המעי מוסטים מן הנורמה. פטימים [תרנגולים בתעשיית הבשר] במשקל שיווק נוטים לבעיות לב כתוצאה בלתי ישירה של קצב הגידול המהיר, קיימת סכנה פוטנציאלית למוות בגלל כשל לב - סיכון שיגדל אם ויברציות הרכב ישפיעו לרעה על הלב." (אלרום, כרך 56 (1), עמ' 4)

 

אנונימוס

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע"

http://www.anonymous.org.il/art514.html

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©