שתף

יוגה בסגנון אישי / ענת מסינג

01.04.09

ניתן ללמד הרבה מהתבוננות באנשים. ניתן ללמוד אף יותר מהתבוננות באנשים המתרגלים יוגה. ניתן ללמד על הקבוצה המתרגלת וגם על הפרטים. ראשית נתמקד בקבוצה.


זה עתה שבתי משלושה שיעורים שהעברתי במועדוני גיל הזהב, ברמת גן.

מדובר בקבוצות של מתחילים, רובם עושים עכשיו את צעדיהם הראשונים בעולם היוגה אז ראשית מגיע להם שאפו על התעוזה להתחיל לעסוק בתחום חדש, לגלות נכונות ללמד מערכת חדשה של מושגים וכלים.

אחד המאפיינים הבולטים בכיתות הגמלאים היא הפטפטת, בניגוד גמור למקובל ולרצוי בשיעורי יוגה. הם חייבים לשתף, "אך כואב" מפנה אלי גברת מבט דואב. "הבת של השכנה שלי גם עושה יוגה, יווו, כבר הרבה שנים" בוחרת מתרגלת אחרת לעדכן את כולנו, ככה סתם באמצע התרגול. השיעור איטי, לא רק בגלל הקושי הפיזי לבצע התנוחות ובגלל העייפות המצטברת אלא בעיקר בגלל הקושי להבין. חוסר הביטחון בולט, "איך אפשר לתרגל מבלי להסתכל על המורה" מתקשים תלמידי להבין את הטקטיקה הלימודית שלי. קשה להם להפנות קשב, להתרכז, לעקב אחר דברי. מותר לציין כי גם השמיעה ההולכת ומתדרדרת לא מועילה להם כאן ומוסיפה משהו לתחושת האי וודאות והמבוכה. אבל הם נהנים, הם מניעים את הגוף ומתפעלים מן היכולות שלו, תנועות שכבר שכחו כי ניתן לעשות או לא האמינו קודם לכן כי יצליחו לבצען. ובסוף השיעור הם מודים לי בחום, ומציעים לי פרוסה מן העוגה "תאכלי משהו מותק את מאד חיוורת" או איזו תרופת סבתא לצינון הבלתי פוסק, ופורשים למשחק הקלפים בחדר הסמוך.


בקבוצת ההריון המצב שונה. נדמה כי נשים בהריון המואשמות בדרך כלל באובדן כושר הריכוז והקשב בכל הנוגע לענייני עבודה, לימודים וסתם עניינים ד'יומא מגלות מחדש את כל תעצומות הריכוז שלהן במסגרת תרגול היוגה. כאן, סוף כל סוף, מותר ומומלץ ומקובל ומובן להשקיע את מלוא תשומת הלב בעצמך, בתחושות שלך, בעובר. מן החוץ נדמה כי הן מתרגלות בצורה מדויקת ובתיאום מושלם עם הנשימה, עם תנוחות הגוף שלהן, קשובות לכל רחש או מתח ומתמודדות עם כל תחושה בכישרון ובהצלחה. כשהגוף או הנפש זקוקים למנוחה הן לוקחות פסק זמן, מבלי להרגיש או לשדר כי הן מפספסות משהו, כי הכיתה משיגה אותן. כל אישה לעצמה, מרוכזת בעולמה, מתכנסת פנימה. עולם הגירויים החיצוני כאילו נשכח ויחד עם זה תחושת הביחד חזקה, לכולן גורל אחד, הן נמצאות בעיצומו של תהליך דומה, הן יודעות בדיוק מה מרגישה חברתן למזרון.

ומתרגלים רגילים, מן השורה. שם המכנה המשותף פחות קיים, אבל עדין אפשר לזהות דינמיקה של קבוצה. כמו קבוצת המתקדמים בקאנטרי, אנשים שמתרגלים ביחד כבר שנים, ולא רק יוגה. הם חברים, הם נפגשים על מזרוני היוגה וחייבים, אבל חייבים להחליף מילה, להתבדח על חשבונו של זה או אחר, לספר משהו על המפגש האחרון של ריקודי העם או על קורס חדש בקבלה. הם בטוחים בעצמם, הם מזמינים תנוחות מהמורה, הם מביאים לי מתנה בסוף שנה :-).

ובעניין הפרטים. מה אפשר ללמוד מן הסגנון של מתרגל היוגה על אישיותו, על התנהגותו מחוץ לכותלי אולם התרגול? ובכן, יש את אלה ש'זורקים'. לעולם אינם מותחים את האברים כראוי, לא מקפידים על פרטים, עושים לעצמם הנחות בלי סוף, מבצעים רק תנוחות שהם אוהבים, מחליקים פינות, לא ממצים אפילו 70% מיכולתם. האם כך הם מתפקדים גם בבית, בעבודה, בחיי היומיום? אין לדעת אבל לי יש תחושה חזקה שכן, אלה אנשים שמחליקים פינות בכל התחומים, גם בחיים. יש נשים גמישות, אבל תסלחנה לי... חלקן חסרות חן, או קורדינציה או פשוט ריכוז. האברים נשלחים הרחק הרחק לכל עבר אבל אין איזשהו מוקד מרכז, מלכד, אין השתרשות בקרקע או שיווי משקל או יציבה. מה זה מעיד על אישיותן? קטונתי מלנחש. אולי גמישות אישיותית , נכונות להתנסות, לחוות דברים חדשים ויחד עם זה אולי איזו תכונה של חוסר התמדה, אולי לא. יש מתרגלים תחרותיים. ללא קשר בכלל ליוגה המטיפה להעדר תחרות הם נכנסים למערבולת של התחרות, כנגד עמיתיהם לתרגול, כנגד המורה המנחה כנגד עצמם. הגוף כבר מזמן כשל, הגיב בעייפות, והם בשם ההתמדה והעקשנות חוזרים ועולים לעמידת כתפיים, נושאים את הכאב החד בגב התחתון, מבליגים, אחר כך וודאי ילכו הביתה ויתאוננו במשך שבוע על הכאבים. יש תלמידים מתמידים, עם אחריות אישית גבוהה אשר מתייצבים באופן קבוע לשני שיעורים בשבוע, לאורך שנים, ויש את אלה, שמנסים, אולי בהתחלה מתלהבים, אחר כך עוזבים, לפעמים חוזרים, ממשיכים בחיפושים.

יתכן שחטאתי כאן בהכללות, יש אנשים שמתנהגים על מזרון יוגה בצורה מסוימת אבל אופיים או תכונותיהם מחוץ לאולם התרגול בעיני הם חידה ויש אנשים, שלפעמים נדמה, כי אפשר לקרוא אותם כספר פתוח.אם כי לעולם אינני מאמתת את תחושותי, הערכותי או מסקנותי באשר למתרגל זה או אחר, אין לכך חשיבות בעיני, כולם שווים על מזרון היוגה. רק היופי הזה, היכולת לזהות פה ושם סגנון אישיותי רק על סמך התמודדות של האדם עם תרגול של תנוחה, עם נשימה, עם הרפיה עדין בחזקת פלא בעיני, פלא היוגה.

ענת מסינג, בעלת סטודיו צלול במרכז ת"א, מלמדת יוגה ומספקת שירותי כתיבה. 

 [email protected],

 www.metaplim.co.il/tzalul

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©