שתף

גם אני עברתי דרך קירות / תמי אבן

18.10.09

לפני כחצי שנה השתתפתי בסדנא הראשונה שלי בפארוס ומאז אני מתגעגעת לחזור לשם. כשאני מקבלת הצעה ללוות את הסדנא בסוכות, הפעם כאסיסטנטית, אני מתמלאת שמחה והתרגשות.

יוון קרובה אלינו מאוד. בסך הכל שעתיים לוקח להגיע אליה בטיסה, אולם המסע לאיים אורך בדרך כלל יום שלם, בין אם במעבורת או בטיסת פנים. אני יורדת מהמטוס הקטנטן בפארוס, לוקחת שלוק של אוויר צח.

 

הקסם של האי נוסך בי שלווה מיידית ותלאות המסע נמחקות כלא היו. הים מנצנץ אלי בכחול וטורקיז מכל עבר והוא משובץ בירוק של עצים וצמחים ומידי פעם בכתמי צבע נהדרים של פרחים צהובים, סגולים, אדומים וורודים.


בין לבין צצים בתים לבנים צחורים ולהם חלונות כחולים, כמיטב המסורת היוונית. די במראה הזה עבורי כדי להרגיש שאני נשטפת מבפנים וכל המשא שהבאתי איתי, הדאגות ,החששות והשאלות, מרגיש קל יותר.


הכביש הישן והצר (שאין בו ולו רמזור אחד!) מוביל אותי למרכז טאו'ס, המרכז שניסים אמון הקים ביוון לפני כשבע שנים. מרכז טאו'ס בנוי על ראש גבעה ומכל מקום בו נשקף נוף ים וגבעות הנוסך שלווה ושקט.
המרכז ממוקם ליד כפר דייגים ציורי שנקרא Naussa.

 

כאשר אני מגיעה אליו עולה בי תחושה חזקה שמלווה אותי לכל אורך השהות שם, שאני חיה בתוך גלויה. המרכז עצמו אסתטי, יפה, נעים לשהייה ויש בו אווירה טובה של שלם שהוא יותר מסך חלקיו.


גולת הכותרת היא הסדנא של ניסים אמון "לעבור דרך קירות" עבורה הגעתי. הסדנא נערכת באולם למטה והישיבה על כריות. 60 איש בכל הגילאים מתיישבים על כריות. צעירים, מבוגרים, מבוגרים מאוד, זוגות, אמהות ובנות, רופאים, שופטים, כולם כאן שווים. כאן אנחנו זן.

 


בתמונה: נסים אמון וילדיו גושין ועדן.

 

משמעות ה"מעבר דרך קירות" היא להצליח לשבור דפוסים והטבעות אותם אנחנו נושאים עמנו במשך שנים רבות והם מעכבים ומרחיקים אותנו מלמצוא אושר ושקט פנימי. ניסים אמון מלמד בבהירות, סבלנות רבה, הומור, באמונה גדולה והתלהבות את הכלי (טרילותרפיה) שהוא יצר. אחרי שהשתתפתי בקורס הראשון לטרילותרפיה בשנה שעברה, אחרי שאני מיישמת מאז את הכלי על עצמי ומדריכה אחרים לשפר את חייהם באמצעותו אני יודעת לאמר בוודאות- זה עובד!


משך הסדנא עצמה חמישה ימים במהלכם אנו עוברים מסע צמיחה משמעותי. אנחנו לומדים להרגיע את הראש (mind) לחזק ולתת ביטוי לרגש (Heart) והכי חשוב, למצוא את האמצע (Center) שלנו, הוא האני האותנטי שנוכח כאן ועכשיו, ער ליופי ולרגע הזה.


הסדנא מורכבת משיעורי תוכן ותרגולים משמעותיים ועצמתיים ובסוף כל יום כולם כבר בשלים ומוכנים לרקוד עד כלות. הריקוד נמשך אל תוך הלילה במסעדה התאילנדית המצוינת שבטאו'ס, ובמו עיניי אני רואה עשרה אנשים שרגילים ביום יום שלהם לשבת מכופתרים במשרד עולים על שולחן קטן, מתחבקים, קופצים ורוקדים כילדים.


אני מרגישה זכות ענקית ללוות אנשים במסע הזה בו הם עוברים חוויה עמוקה ומרגשת ועבור רבים כזו שמשנה חיים שלמים. מידי יום אני רואה איך אנשים סביבי מתעוררים- נפתחים, מתרככים, שמחים יותר, חופשיים יותר, מרגישים בנוח לצחוק, לבכות, להרגיש ובעיקר צמאים לשפר את חייהם ולהפסיק את הסבל הפנימי שגורם הראש שלהם עצמם כשהוא מלא במחשבות מרובות, דאגות, פחדים, חרדות ולחצים.
גם אני זכיתי להרגיש את ה"קירות" שלי נופלים ומתמוססים, מפנים מקום לבכי מזכך, לצחוק מתגלגל, לתחושה של אושר פנימי מבעבע שאינו תלוי בדבר. בתוך הניקיון והשקט הזה אני מרגישה שפניי קורנות ושומעת בתוכי את המנטרה שניסים חוזר ומזכיר לנו- מותר ליהנות, החיים יפים, הכל בסדר.

תמי אבן

טרילותרפיסטית, מנחת קבוצות מוסמכת מכון אדלר, מאמנת אישית אדלריאנית, חברת סגל בבית הספר לאימון במכון אדלר
[email protected]

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©