שתף

מרכז האמון / עדן פלד

17.10.09

בגופנו הנברא, יש רבדים שונים של קיום, שבעה במספר, מקבילים לשבעת רקיעי הבריאה של העולם, מכיסאו של אדון העולמות ברקיע השביעי ועד רקיע העשייה, עולם החומר, בו אנו חיים.

 

וביניהם, רקיעי קיום שבהם מתחולל עולם ומלואו, שלמות של תדרים, המרכיבים אותנו. בתרבות המזרח, קראו לשבעת מרכזי האנרגיה המתגשמים בגוף הנפש של האדם בעולם הזה, צ'קרות, הם גלגלי אור, המחלקים את גופנו, הנפשי והפיזי, לרובדי התקיימות אנרגטיים.

 

האיברים השונים מתחלקים ביניהם, וכך גם ההקשרים המנטאליים שלהם, הלוקחים, כל אחד, חלק, בעולמו הרגשי והאנרגטי של האדם.
ברובד הקיום השישי, הנפרט ממעל, מתקיים רקיע הדיבור, שמעליו רקיע הראייה.


במרחב הקיום של הדיבור, מתקיימים תדרים עדינים של מילים, קולות וצלילים. משם נמשך אורה של המוסיקה, המרטיטה לבבות, משם נמשכת אורה של שיחה בין לב אל לב, ומשם נמשכים אורותיהם של יחסי התקשורת שלנו.

במקביל, ברובד הקיום בגופנו המנטאלי והפיזי, מתקיימת מרחב זה, ומרכז אורו בצ'אקרת הגרון, שצבעה כחול, והיא החיבור, הגשר בין עולמות של מעלה, אל הלב, וממנו, נפרשים מרחבי הבסיס, החומר והעשייה. שם נמצאת האפשרות לחבור אל הראייה, אל האור, אל האמת, ושם נמצאת האפשרות לבטא את שירו של הלב, את אשר יושב עליו, ומתחולל בו.


בתווך, בין רובד הגרון, אל רובד הלב, ישנה נקודה, ובה מרכז האמון. הוא החיבור בין האמונה שבלב אל הביטוי שלה, מבעד לגרון. מרכז האמון הוא מושבו של האמון, הכוח שמאפשר לתת מליבך, וזה אשר נותן לך להיות אל מול האהבה העוטפת.

 

האמון הוא המהות שמניעה את תנועת הקבלה והנתינה שבעקבותיה. האמון הוא היכולת לשים את לבך ואת האנרגיה שלך במקום מסוים, בידי אדם מסוים, או בידי שמיים. האמון הוא התנועה של התקשורת שלך עם העולם, ונתינת האמון היא המספרת את סיפור הדרך שלנו. אם נטמעה היא אל עבר היותה אנו, או שמא, מחזיקה עוד בעצמה, אוצרת פחד או כאב, שמונע אחדות עם האור.

בגופנו הפיזי יושב מרכז האמון על בלוטת התימוס, היא בלוטה אנדוקרינית, חלק מהמערכת ההורמונאלית בגוף. תפקידה הפיזי הוא "בית ספר ללימוד תאי T", עד גיל 12 בערך, אז היא מתנוונת. עדיין, על אף התנוונותה הפיזית, היא מחזיקה אנרגיה רבה וחשובה, מבחינה רגשית. יש בה גם תרומה חשובה למניעת סרטן בחיים הבוגרים, בעקבות תפקידה להשמיד תאים סרטניים.

 

על פי תורת הטאו העתיקה, היא מושב ההארה הגדולה, האהבה, האש, אנרגיית הצ'י של החיים ואנרגיית הריפוי. בספרו "גופך אינו משקר", מציג ד"ר דיאמונד מחקר, שעל פיו התימוס הוא הבקר העיקרי, המכוון את אנרגיית החיים ואת אנרגיית הריפוי של הגוף בדומה לתפקידה הפיזי, והוא חיזוק מערכת החיסון, כך גם תפקידה האנרגטי, וכן גם הרגשי, המשפר את יכולת ההתמודדות עם העולם, ועם המציאות.

 

היא יוצרת אנרגיה בצורת התלהבות, ובדרך זו מספקת לנו כוח ואנרגיה ללמוד. בגישה ההוליסטית הרווחת, ניתן למצוא בבלוטה זו את מרכז ההרמוניה, והתקשורת עם הסביבה. בעיות פיזיות כמו אלרגיה, היא טראומה שנוצרת עקב התנגדות עזה וחוסר קבלה, משויכות לבלוטה זו.


בדפיקות קלות על הבלוטה, בהצמדת ארבעת האצבעות, למעט האגודל, על בית החזה, ניתן להניעה מחדש ולהסיר ממנה התנגדות.

בקורס "מעגל הרואות", הנלמד ב"מרכז האור" בבאר שבע, ומונחה על ידי עמית הגואל, גישה הנשענת על הפילוסופיה הרוחנית של אביב הגואל, נלמדת דרך לפתיחת הגרון, ומעבר חופשי של אור שיזרום דרכו, כדי לאפשר את פתיחת העין השלישית וראייה על חושית.

 

בגרון, הגשר, מהווה את השער לנתינת האמון, כמו בלבנו שלנו, גם בשמיים, באור ובאלוהות. האמון הזה, הוא הבסיס ליכולתנו לתת מבטחנו, וכשם שנישא לבנו, כך נוכל להרגיש, לדעת ולראות את האור.


הגנראטור של הראייה הוא הלב, הוא הנותן אנרגיה, אבל יש גשר בגרון אל הראייה. ההסתכלות מנקודת גובה נדרשת היא התנאי לדיבור באור, ולכן, יש לפתוח את המקום שמבטא את הדיבור, שיהווה כלי.

 

אפשר לעשות מעשה מפליא של אור ולא לדעת לדברו, להפיק את התדרים של האור. הגרון נפתח, וכך יכול להוות זרימה של אור.
המקומות שאנו שותקים ולא מדברים, הם אלו שאנו לא נותנים אמון בנו, מה שראוי, שכדאי, ובמי שאנו הולכים לדבר איתו.

 

מה שיוצא, שיש לך דבר לבטא, ואתה מרגיש שהוא נתקע בגרון, משתי אנרגיות מתנגשות. המקום חסום ונדלק במקרים של חוסר תשומת לב.
כדי להחזיק אנרגיה של עין פתוחה ורגש, האנרגיה צריכה לעבור דרך גשר צר שהוא הגרון.

 

המקום של היצירה מתבסס על היצר, וביניהם יש מעגל של אור. אם ביצר יש פחדים וחששות, היכולת לברוא עולם נחסמת. העולם נברא בדיבור. בגרון אף נמצאת הדעת, היא השילוב בין החכמה שבלב והבינה שבראש.

האמון, הוא הדרך שכשיש צורך להגיד דבר, אתה רואה את מושא השיחה ככלי המקבל של מה שיש לך להגיד. כשילד דחוי למשל, מצטבר אצלו הפחד מדחייה, מחוסר הקשבה למה שיש לו לבטא, וזה מצטבר בתחתית הגרון. בשביל שהרגש יצא ויתבטא, חייבים לתת אמון.

 

אמון במושא, שהתגובה שלו תהיה באור, גם אם היא תהיה בלתי צפויה, היא תהיה נכונה, הדברים יתקבלו בברכה, באמת, באינטראקציה הראויה. באופן כללי, רוב האנשים בעולם מגיעים לפתיחות הזו עם מעט מאוד אנשים.


אפשר לתת אמון באנשים ולהיות ה"אני" האמיתי שלנו, לבוא לידי ביטוי. בסיס האמון הוא האמון באלוהים. אמון בדרך, באלוהים, בעולם, אמון בבני אדם. כשאתה לא נותן אמון, אתה חי בהתגוננות. אתה מוכן לעכל את המציאות כל הזמן בלי להתבטא, בלי חיכוכים, בלי התמודדויות... לבטא. הכול פשוט. אתה לומד לתת אמון.

 
התקשורת צריכה להיעשות מתוך אמון. לא מתוך הישרדות, מציאת חן וכדומה. פתיחת המקום הזה הוא נתינת ביטוי ללב. האמון הוא שיתוף העולם בעולמך הפנימי, במהות נשמתך, באשר על ליבך. לתת ביטוי ללב הוא נתינת האמון באלוהים שבשפע אורו נברא העולם.


עדן פלד

נטורופתיה, הרבליזם קליני, הולותרפיה, מנחה סדנאות ריפוי.

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©