שתף

לילה חצי-לבן, מדיטציה בריצה

01.04.09

נראה כי אני שומרת על delay קבוע של שבוע ימים בהתיחסות שלי לארועים השוטפים, אבל גם על הדיווח אודות 'מירוץ לילה לבן בתל אביב' שארע ב- 28 ליוני, במסגרת ארועי לילה לבן, אני לא מוכנה לוותר.

כמו על הדיווח כך גם על המירוץ לא הייתי מוכנה לוותר ולמרות שההרשמה הסתיימה מבעוד מועד התייצבתי במקום (כיכר רבין) ובשעה (20:55) היעודים, לבושה בגופיה ורודה, סופגת זיעה, וממתינה לירייית הזינוק. כמוני, מסורבי הרשמה, היו עוד רבים ומה שהבדיל בינם לבין הרצים הרשומים היתה חולצת מירוץ משעממת של נייקי, יוזמת המירוץ, ואיזה שבב אלקטרוני לא ברור בתפקיד סטופר אישי.


בחיים שלי לא רצתי. טוב אולי בכיתה ו' או ח', בשיעור התעמלות, לכל היותר 1.5 ק"מ. כחודש, אולי חודש וחצי, אחרי הלידה הוליך אותי אביב אחר כבוד אל הפארק, הצד הרמת-גני של גני יהושע, מרחק דקת ריצה מפתח ביתינו, וגרר אותי אחריו. 4.5 ק"מ הוא הפיל עלי והייתי בטוחה שאין מצב, שאין סיכוי, ואם אתמיד אז בוודאי אמות. למרות הכבדות ברגליים שסרבו להתנתק מהרצפה, הכאב שהתפשט לאורכן, העייפות הגדולה (כן כן, בכל זאת עוברים עלי לילות ללא שינה) - היה סביר. והנה בחודש או חודשיים שחלפו מאז אני מוצאת את עצמי פעם בשלושה ארבעה ימים רצה מחדש, עם עצמי, בשש וחצי בבוקר, אחרי שכבר הלבשתי את האחת והנקתי את השניה ואפילו שתיתי קפה. אני נפלטת החוצה מדירת התינוקות שלנו, שמחה על עשרת המטרים השלווים המפרידים בין חדר המדרגות לרחוב. לוחצת על הסטופר ומשגרת את עצמי הלאה, לחצי שעה של חופש בתנועה, כמו חללית מבסיס האם בנאסה.

הריצה היא חלק אינטגרלי מן התרגול היומיומי של המורה שלי ליוגה. וכמו ששרן וחבריו מציעים מדיטציה בתנועה המורה שלי מדברת על סוג של מדיטציה בריצה. היא מצמידה אגודל לאצבע וסוגרת מעגל אנרגטי שנקרא מודרה ("מודרה היא שילוב של אצבעות כפות הידיים בתנוחות מיוחדות. שילוב האצבעות יוצר ריכוז אנרגטי גבוה, שבאמצעותו ניתן להביא לזרימה אנרגטית הרמונית בגוף, לשחרר חסימות בגוף הגשמי ובגוף הרגשי ולהביא לחיזוק הגוף, לריפוי של הגוף ולהרחבת המודעות העצמית.” כך אומרים) ורצה בקצב קבוע ובסינכרון מלא עם הנשימה.

גדולה עלי המילה מדיטציה בהקשר לריצה, הריצה שלי. עבורי זו יציאה מהבית, מהבלאגן התמידי, מהצורך הבלתי פוסק להיות שם בשביל האחר אל מחצית השעה של שקט פנימי עמוק, עם הרוח הנעימה של הבוקר הרבה לפני שהשמש עולה גבוה מנשוא, למרכז השמים. לצד רוכבי האופניים החרוצים ולצד הצועדים בשלשות, בזוגות או יחידים, מחוברים ל- iPod, מתמידים. דווקא רצים יש הרבה פחות, לפחות בשעות ובימים שאני פוקדת את מסלול ראש ציפור בפארק הירקון. אני רצה, לא זקוקה למוסיקה, מסרבת בעקשנות לחברה, רצה לבד, סופרת דקות ודופק. מעץ לעץ, מפינה לסיבוב. מחשבת דקות, מקצרת זמנים, חוסכת דקה וחצי בסיבוב ראשון, מנסה לא להפסיד אותן בסיבוב השני. הדקות נותנות לי מוטיבציה, הנה כבר הורדתי ארבע בפרק זמן של חודשיים ימיים.

ניסתי כמה פעמים לחשוב, אמרתי לעצמי זה זמן טוב לקבל החלטות, למצוא פתרונות. לא משהו דרמטי, בעניינים קטנים, יומיומיים. אבל ויתרתי, לא הצלחתי לחשוב, זה הסיח את דעתי מהריצה, מן הרוח הנעימה, מהדקות שחולפות. לפני יומיים פגשתי דוכיפת. זו אמנם לא מחשבה אבל זה בהחלט ארוע מעורר כבוד. היא חצתה את השביל, בשניה הראשונה אפילו הצליחה להפתיע, וגם קצת להבהיל. גאה, מפוספסת עם ציצה מפוארת. נחמד לפגוש דוכיפת באמצע מסלול ריצה.

בנשימותי האחרונות אני משלימה מעגל וחוזרת למירוץ שהתחיל בכיכר. מזנקים, רצים צפונה על אבן גבירול. אני אומרת לעצמי "לא לרוץ מהר מדי, לשמור כוחות.” “מעניין אם כבר חצינו את ארלוזורוב" אני תוהה אחרי זמן קצר ומגלה שכבר עברנו את נורדאו ואוטוטו נכנסים לפארק. אני רצה בשולי הכביש בצמוד לאי תנועה. רבים חולפים על פני, חלקם רצים בקבוצות, מצחקקים, מלהגים. אני בתוך הקונכיה שלי, רצה עם עצמי. בירידה לפארקֿ, דרך הגשר, בתנועה מעגלית לנגד עיני נחשפים שלושה מפלסים של רצים, נחילי רצים, על הכביש, בירידה ממנו, ובשבילי הפארק. מחזה נאה. הארוע מאורגן להפליא. לוח אלקטרוני מוגבה מכוון את הרצים במסלול החמישה קילומטרים או העשרה, ואם לא די בלוח מדווים כל מספר שניות על כיוונים ומרחקים. מטר לפני קו הסיום מריע לי אביב חברי, שבא לקבל את פני. הארטיקים והגלידות שמחלקים בסיום, מתמזגים עם כמויות האדרנלין שזורם בגוף, ומחזיקים אותי ערה ומפזזת בכיכר דיזנגוף לפחות עוד שעתיים. בחצות אני הופכת לדלעת. עדיף כבר להיות במיטה.

ענת מסינג, בעלת סטודיו צלול, מלמדת יוגה בת"א ובר"ג, ומספקת שירותי כתיבה.  www.metaplim.co.il/tzalul

 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©