שתף

תן לי שקט / ענת מסינג

01.04.09

אומרים עלי שאני שקטה. אני לא אוהבת שאומרים עלי דברים כאלה, הייתי מעדיפה שיגידו דברים קצת יותר מסעירים. זה נכון שתמיד אני מחפשת אחר השקט, וככל שהרעש סביבי גובר אני זקוקה לשקט אף יותר. לא יכולה לשמוע מוסיקה כשאני רצה, לא יכולה לשמוע רדיו כשאני עובדת. הרעש מסיח את דעתי בקלות.

זו וודאי אחת הסיבות מדוע אני אוהבת לתרגל יוגה, היוגה נותנת לי שקט. שקט בשיעור היוגה הוא נכס אמיתי כל עוד המורה ליוגה אינו מפריע לשקט הפנימי שנבנה בהדרגה, נדבך על נדבך. מורה ליוגה צריך לברור את המילים שיאמר בפינצטה: הנחיות ברורות, מדויקות כיצד להיכנס לתנוחה, מה אפשר להרגיש בזמן השהיייה בתנוחה ואיך יוצאים ממנה. לפעמים הוא צריך להזהיר אנשים עם בעיות מסוימות או לתת וריציות נוספות. מורה ליוגה צריך גם לדעת מתי לשתוק.


יש מורים שלא יכולים לסתום את הפה לרגע, הם חייבים להלהיט את המתרגלים בכל המידע שברשותם, בין אם הוא רלוונטי לשיעור ובין אם לא. ואם כושר הפטפוט שלהם מוגבל אז הם עלולים להשתמש במוסיקה או בשורה של גימיקים וגירויים מסיחי דעת. הם חוששים מפני קטעים מתים, הם חוששים מפני השקט. השקט, הם סבורים, עלול לשדר לתלמידים חוסר ביטחון, אולי חוסר ידע. מוזר, עבורי מורה שתקן משדר בדיוק את ההיפך.

הבעיה מאתגרת מורים רבים בראשית דרכם, הגבול בין מתן הנחיות מספיקות ונהירות לבין פטפוט יתר המסיח את הדעת, דק. לכן, המורה צריך להבהיר לעצמו מדוע הוא מדבר בכל רגע נתון בשיעור, האם באמת יש לו דבר חשוב להעיר או שמא הוא מדבר כדי לשמוע את עצמו. יש מורים הנוטים לשקוע במלל אינסופי גם כאשר אינם מצליחים לתאר בצורה מדוייקת את התנוחה, או כאשר אינם זוכרים את הדגשים החשובים. הם מנסים לומר את הדברים כך, הם מנסים לומר אותם אחרת, מתבלבלים. כדי להימנע מטעות נפוצה זו המורה ליוגה צריך פשוט לשבת עם עצמו לפני השיעור ולהכין מערך שיעור מסודר, לכתוב לעצמו מהם הדברים החיוניים שיש לומר במהלך השיעור, לתכנן מראש גם מתי אפשר יהיה לשתוק והכי חשוב להגיע מוכן. שתיקה בשיעור יוגה מתבקשת למשל אחרי סדרת תנוחות אינטנסיבית, המתרגל צריך זמן להרגיע את המתח שהצטבר בגוף, להרגיש את ההשפעה של התנוחה, את השינוי שמתחולל בגוף. השתיקה יפה גם לתרגילי נשימה, שתיקה ונשימה תומכות זו בזו ומגבירות את תחושת ההתכנסות פנימה, שלא לומר שקט חיוני לרגעי ההרפיה.

השקט בשיעור היוגה מקנה שהות למתרגל להפנים את התנוחה - גופנית, רגשית ומנטאלית. השקט הוא גם שער ללמידה. "אני משתמשת בשקט כאמצעי להיכנס פנימה ולחוות. אם אני ממשיכה לפטפט" אומרת מורה אמריקאית, בכתבה בנושא, שהתפרסמה לאחרונה ביוגה ג'ורנל, "התלמידים מתרכזים רק בפרטים הפיזיים והטכנים של התנוחה, ואילו ברגעי הדממה יש להם הזדמנות לחוות את מהות היוגה."

אם כבר שקע המורה בגל של פטפוט אינסופי - כדאי לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה, כנדרש בשיעור יוגה, ולהתמקד. מצד שני אין לקמץ במילים, במיוחד כאשר לומדים תנוחה חדשה, על מנת לא להשאיר את התלמידים תוהים, תלויים באוויר. הדיבור נותן למתרגלים תחושה שהמורה נוכח ומוכן להושיט יד בכל רגע נתון.

לוקח זמן להתרגל ולהרגיש בנוח עם שקט, אפשר לנסות את האסטרטגיות הבאות:
1. תקבל החלטה כמו: לתת שתי הנחיות או פחות לכל תנוחה.
2. צא מחדר התרגול בזמן השיעור. תן לתלמידים שהות וזמן לחקירה עצמית.
3. בקש מתלמידיך לחשוב על מה שלמדו, ואחרי שתארת תנוחה אפשר להם להיכנס מחדש לתנוחה בעצמם, ללא הנחיות, כך שיחקרו אותה באופן אישי.
4. כאשר אתה מוצא את עצמך נותן יותר מדי הנחיות, או סוטה מן הנושא - עצור את שטף הפטפוט.
5. הפוך את השקט לחלק מן התרגול שלך. עשה מדיטציה לפני השיעור שתשאיר אותך באווירה רגועה ושקטה לכל אורך השיעור.
6. תיזום צמתים של שקט במהלך השיעור. כמו רגעי השקט במוסיקה המסייעים למאזין להקשיב ולהפנים את היצירה כולה כך גם ביוגה, רגעי השקט יסייעו למתרגלים להפנים את השיעור, לחוות את השקט בצורה עמוקה, להרפות, להרגע אבל גם להתרענן ולהתחדש.

ענת מסינג, בעלת סטודיו צלול ברח' רש"י 44 א', ת"א, מלמדת יוגה בת"א וברמת גן, ומספקת שירותי כתיבה. 
[email protected] 

 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

חיפוש במאמרים

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©