כרטיס אישי

ערן גולדשטיין

מטפל ברפואה סינית, מתמחה בטיפול בביטויים גופניים הפורצים על רקע מתח נפשי. חוקר, כותב ומרצה על התהליך הנפשי כפי שניבט במשנה הבודהיסטית ובתורת ישראל. 
www.metaplim.co.il/EranGold

[email protected]

שתף

ערן גולדשטיין

נחמה דרומית

09.08.09

 

 

על סיפור חטיפתו של גלעד שליט שמעתי בקפריסין, בעודנו יושבים על מרפסת של וילה מרהיבה הצופה אל הים התיכון, בידי האחת כוס סאוטרן קומפורט ובידי השנייה חופן דובדבנים שקטפנו יום קודם באחד מאותם בוסתנים הגדלים פרא בחלקו הפנימי, ההררי של האי.

"חרה", אני זוכר שאמרנו זה לזה כשהגיעו החדשות מהארץ, "חרה", לא יותר.

 

אם אדרש לתאר את מידת הזדהותי עם סוגיית שביו של גלעד מימי קפריסין העליזים ועד כה, אזי שזו נעה בין התעניינות קורקטית במסגרת שיטוטי באתרי החדשות באינטרנט ובין תחושות כאב וייאוש נוכח עסקות השבויים ההולכות ונרקמות, ההולכת ונפרמות...

 

בעת מבצע עופרת יצוקה, החלה חרושת שמועות שנגעה לשחרורו של גלעד.

כדרכן של שמועות, גם זו התפוגגה לאחר כמה שעות, אך הותירה אותי מופתע נוכח גל התקווה והשמחה העצום שהציף אותי בעקבות שחרורו כביכול.

באותו רגע הבנתי עד כמה קשורה נפשי בגורלו של גלעד, עד כמה סיפורו האישי הינו חלק בלתי נפרד מהביוגרפיה הפרטית שלי ועד כמה עמוק בתוכי, ייחלתי כל אותן שנים לשחרורו, משל היה בני, בשר מבשרי.

 

לפני כחודש התארחנו אצל חברים באחד מישובי פיתחת שלום הסמוכים לעזה.

חברי, איש גדל גוף ורחב לב נוהג לקדם את פני השבת בתקיעת שופר.

"ככה כל שבת, אמר לנו, אני מכוון את השופר לעזה, תוקע ומתפלל שבעזרת השם יחזור גלעד למשפחתו במהרה בימנו, בריא ושלם".

 

בשבוע האחרון עסקתי רבות בסיפור יוסף ואחיו.

אגב עיוני בפרשה, ואגב קריאת השופר שעדיין הדהדה בחזי, חלחלה בי לפתע תובנה הקשורה לעניין תפקידו של גלעד בחיי, ואולי גם בחיי כולנו.

 

להזכירכם, יוסף היה שליח והרי נשלח על ידי אביו "לראות בשלום אחיו".

ומהו שליח? זהו אדם המגלם בתוכו ייעוד שחשיבותו חורגת בהרבה מצר עולמו.

 

בראיה זו, חשבתי לעצמי, כל אחד מאיתנו הינו שליח! או לפחות פוטנציאל להיות שליח.

לעיתים, כיוסף העונה לקריאת אביו "הנני", אנו מכירים ובוחרים בשליחותנו ולעיתים כגלעד, נכפת עלינו שליחותנו בעל כורחנו.

 

ומהי שליחותו בעיניי?

להוות עבורנו גלעד - תזכורת! כי האדם אינו שליט המציאות.

בעצם היותו שם, ספון במקום כלאו, כאותם ישבי חשך וצלמוות אסירי עני וברזל המוזכרים בתהילים מזמור קז, כמוהו כתמרור עצור לפני המחנה, מחנה האנשים החופשיים לכאורה, המשלים את עצמנו יום ביומו, שבכוחנו ובעוצם ידנו לשלוט במציאות, לכפות עליה את רצוננו ולאלצה להתיישר על פי דרכנו...

לו רק היינו יכולים להיזכר בגלעד, חשבתי לעצמי, בכל פעם שאנו נופלים בשבי קסמיה של אשליית השליטה, אזי סבל רב היה נחסך.

 

עד כמה הייתה מסייעת התובנה שחלקתי עמכם לגלעד אילו קרא את הבלוג? אינני יודע.

עם זאת, עבורי, הידיעה שגם מתוך ייאוש וכאב עשויה אמת לזרוח, כמוה כנחמה.

 

דרך אגב, כמה ציני שהמשקה ששתיתי עת הגיעה הבשורה על שביו של גלעד היה סאוטרן קומפורט, "נחמה דרומית"...

 

השבוע ימלאו לגלעד 23.

מי ייתן ונזכה במהרה לראות בחזרתו בריא ושלם לבני משפחתו.

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©