כרטיס אישי

רונית נשר

פסיכותרפיסטית, דוקטורנטית לפסיכולוגיה בתחום טיפול קבוצתי. עובדת עם יחידים, זוגות, קבוצות, ארגונים וקהילות. משלבת פסיכולוגיה מערבית עם גישות מעולם הרוח. מנחת תכנית הטלויזיה "חוות דעת בפסיכולוגיה" בערוץ 10. מנחה טקסים. אוהבת בני אדם, חולמת חלומות, ומגשימה חזונות. מאמינה גדולה בפסיכולוגיה החיובית ועובדת עם השראה, תקווה וריפוי
[email protected]

www.ronitnesher.com

052-6660363

שתף

רונית נשר

איטליה, הנה אנחנו מגיעות ?! ? על אחותי הבדואית

14.08.09
לפני כמה חודשים בישרו למנאל ולי שאנחנו מוזמנות להרצות בכנס טיפול קבוצתי באיטליה.

מנאל היא אחותי הבדואית.
אמנם לא אחות ביולוגית, אבל מכל בחינה אחרת היא אחותי.
אמא שלה צוחקת שאני הבת ה 12 שלה...( של אמא של מנאל).
מנאל (בדואית מוסלמית) ברלנטי ( ערביה נוצריה) ואני ( יהודיה עם שורשים רומניים...) הכרנו בפרויקט נשות חזון, עליו כתבתי כבר לא פעם.
אנחנו מתבדחות שכשרואים אותנו, זה ממש כמו התחלה של בדיחה- מוסלמית, נוצריה ויהודיה נכנסות למטוס / מסעדה / מלון -
 you name it

מנאל, ברלנטי ואני  מבלות הרבה זמן ביחד, וגם נוסעות לכנסים ביחד.
בחודש מרץ האחרון היינו בכנס האנליזה הקבוצתית בעין גדי.
והקיץ- התכנון היה - רומא איטליה.
כבר נאמר לנו שיש 1500 משתתפים בכנס,
ושההרצאה של מנאל ושלי תהיה במושב עם עוד 2 הרצאות.
ואפילו קיבלנו את מועד ההרצאה- יום רביעי, ה 26 לאוגוסט ב 9:45.
ממש פותחות את הכנס.

התחלנו להכין הרצאה חווייתית.
אח! איטליה. איזה כיף!
אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.

לפני כמה ימים מנאל אושפזה בבית חולים.
ומאז הימים נעלמו לי.
ממש כמו בחור שחור כזה- הימים נעלמו. לא מספיקה לעשות כלום.
אז אולי נוותר על איטליה? ...

ללוות חברה טובה / אחות אשר מאושפזת, מסתבר שזה קשה לי הרבה יותר מאשר 24 שעות עבודה רצוף.
הדאגה לשלומה,
הטלפונים לכל החברות ומכל החברות,
ושוב דאגה,
ולזכור לשאול את הרופא מה היו תוצאות בדיקות הדם,
ולחשוב - ומה יהיה אם היא לא תחלים "בזמן" לטיסה ? (אנחנו טסות ביום חמישי הקרוב).
אולי לדחות את הטיסה?
אולי לדחות את ההרצאה ליום מאוחר יותר בכנס...
אולי בכלל להודיע לאנשי הכנס, שצר לנו אבל אנחנו נרצה בכנס אחר...?
ושוב דאגה- היא בסדר?
ובין לבין שיחה מרתקת עם אמא של מנאל, שם בחדר בבית חולים,
והאמא מספרת סיפורי ילדות מרתקים...
וככה עוברים לי הימים.
מחכים כל בוקר וכל ערב לביקרו הרופאים, להתעדכן במצב, לחכות לשיפור.

ובינתיים-
אני צריכה לכתוב שני מאמרים, יושבת מול המחשב ובוהה,
כל כמה דקות טלפון מחברה אחרת בנשות חזון ששמעה שמנאל מאושפזת.
טיפת הריכוז שהייתה- גם היא נעלמת עם כל טלפון.

ויחד עם זאת תחושת גאוות יחידה- איך מעגל החברות מתגייס תוך דקות, ומיד כבר יש משמרות בבית החולים,
והנה, בלילה גל ישנה אצלה בבית החולים, ונירית הגיעה מוקדם בבוקר, ואהלה מתפקדת על תקן אמא מאמצת...
וברלנטי מחליפה את מנאל בעבודה בכינוס גדול שמנאל עמלה עליו הרבה שבועות.
והרופאים והאחיות במחלקה כבר מבולבלים איך זה יכול להיות שיש אמא ערביה עם רעלה, ואחיות יהודיות...מה קורה פה?
נירית מסבירה להם שאנחנו אחיות בנשמה.

והרבה הרבה הילינג.
כל אחות- מכשפה טובה- קוסמת - הילרית שמגיעה, מפזרת עוד אבקת קסמים להחלמה.
ונראה שהמצב משתפר.
אז אולי בכל זאת איטליה??

ועוד לילה קשה עבר, כאבים ודאגה.
ושוב שואלים את הרופא- אז מה קורה? מתי היא תשוחרר? והרופא לא ממש יודע...אולי עוד צילום, ועוד בדיקה ונראה.


היום בבוקר סופסוף המצב של מנאל השתפר מאד, אפילו הצחוק חזר.
הרופא אופטימי.
אהההההההה, נשימה לרווחה.
אפשר להרפות מהדאגה.
אז הערב שוב חזרתי למחשב, לנסות לכתוב את 2 המאמרים שאני צריכה להגיש, לפני הטיסה.
ומנאל מתקשרת:
נו, אחותי, יאללה, תכתבי עוד חצי עמוד, בחיאת, כדי שתוכלי לבוא אליי לבית חולים מחר מוקדם,
ונכין את ההרצאה לאיטליה.

אז, איטליה,
נכון לשעה זו, אנחנו כנראה מגיעות במלוא המרץ.
תאחלו לנו בריאות, נסיעה טובה, הרצאה מוצלחת והרבה הרבה תענוג וכיף.






שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
06/09/09 00:59
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©