שתף

שרן אלרן

לעזוב את לאס וגאס

08.01.11
אם יש דבר שאני אוהב לעשות זה לטייל בעולם ואני שמח שאני שוב בדרכים. יומיים אחרי שחזרתי מישראל נחתתי בלאס וגאס.
הביקור שם התחיל בריב מר של שעה עם סוכנות להשכרת רכב... כשזה הסתיים נכנסו לאוטו ונסענו לסיבוב דאווין בסטריפ המפורסם של העיר ההזויה הזו. ישנו במלון בצורת פירמידה מצרית ממש מאחורי הספינקס! כל זה היה עוד איכשהו מלהיב בלילה אבל בבוקר שאחרי... קמתי ויצאתי מהחדר לחפש קפה, הקזינו זה הדבר הראשון שראיתי ומסביב וכל העיר נתגלתה (כצפוי) כערימת פלסטיק אחת גדולה ומדכאת.
קשה לתאר במילים את העליבות של המקום המפואר הזה. פשוט ברחנו משם במהירות האפשרית ויצאנו ליעד האמיתי שלנו המדבר!
רבע שעה נסיעה זה כל מה שדרוש כדי להתרחק מלאס וגאס ולהיכנס לנוף מהירח. מדבר עצום, בקעות מכוסות מלח והרים מושלגים סביב. נסענו ונסענו ונסענו וזה לא נגמר. זו אולי החוייה הכי טריוויאלית של טיול באמריקה. אבל כזה קורה לך זה פשוט מדהים. יש משהו בנקיון המדהים הזה של טבע פראי אינסופי שפשוט חודר לך לתוך העצמות ולכל פינה אחרת בגוף וברוח. הנוף המדברי מזכיר לי מאוד את ישראל ואני מרגיש בו מאוד בבית ויחד עם זאת לא הרבה פעמים חוייתי מרחב כל כך גדול וריק מאדם. יחד עם ההתלהבות יש בי גם פחד. מה יקרה לי אם פתאום האוטו ייתקע, אין אף אחד במרחק 100 קילומטר ממני כרגע וערב מתחיל לרדת... אני נוסע באוטו החדש הזה שגומע את המרחק במהירות וחושב על האנשים שעשו את המסע הזה לפני שהמציאו את המכונית. אפילו ג'י פי אס לא היה להם, ואני קולט יראה מהי. במרחב כזה אני מרגיש שאני עצמי כמעט נעלם, ואם כבודהיסט אני אמור לשמוח על ההרגשה הזו, כבן אנוש די נורמלי עם אגו ופחדים זו יכולה להיות חוייה קצת מטרידה.
עכשיו אני כותב לכם מהמוטל בעיר שאת שמה לא אזכור ולא ארצה לזכור.היא סתמית ומכוערת כמו הרבה ערים שקמו מסיבה לא ברורה. מכאן נמשיך לעוד הרים מיוערים ומשם לאוקיינוס, אבל אפילו שרק אתמול עוד הייתי במדבר הפתוח אני כבר מתגעגע.

מודטי כל העולם- סעו למדבר! או שלא.
שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©