כרטיס אישי

יעל בריסקר

אם, אמנית ומאמנת של תקשורת מקרבת להורים וילדים. המסע של החיים שלי עובר דרך בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב , קורס וויפאסאנה בגיל צעיר , יוגה, צי'גונג, אמהות לתאומים בחינוך ביתי חופשי,אוטו דידקטית בהתפתחות ילדים בגיל הרך, לימודי תקשורת מקרבת לא-אלימה , והעבודה של ביירון קייטי. כעת בהשתלמות ארבע שנתית בביו סינתיזה( פסיכותרפיה גופנית). לאט אבל בטוח יוצרת את הסינתיזה שלי בין היצירה שלי לבין אהבתי הגדולה לחיים מתוך ערנות לשיח הפנימי והחיצוני שלי עם העולם, ולכוחה המרפא של אמפתיה לעצמינו ולאחרים. דבריו של הנזיר טיך נאת האן מהדהדים בליבי: "אין דרך לשלום - שלום היא הדרך" את כל אלה מביאה לעבודתי

[email protected]

שתף

יעל בריסקר

גלים של החיים

27.02.11

כל כך הרבה נושאים ומחשבות עולים לי בזמן האחרון שאני לא יודעת איפה להתחיל.

 אולי אתחיל בסיבה שכמעט לגמרי נאלמתי/נעלמתי מהבלוג הזה.

 

אינני יודעת אם זו אבחנה ברורה, אך שקעתי בסוג של דיכאון. או אולי זה פשוט עוד גל מהגלים של החיים...פעם אני למעלה ופעם למטה. פשוט.

 

כמה אירועים נתנו את אותותיהם, ביקורת מידידה על הבלוג (עצם היותו) קשר שהסתיים באחת, קבוצה שהייתי חברה בה תקופה קצרה שהתפרקה...ועוד כל מיני... ופוף! יצא כל האוויר ממני.

 

הקול השופט עלה שוב ותפס מקום, וקפאתי. פתאום חשבתי, למה לי באמת הבלוג הזה? האמת שכתבתי רשומה על כך מיד אחרי שנשאלתי על זה, ולא פירסמתי.

 

התחושה היא שחזרתי למשבצת הראשונה על לוח המשחק של חיי. שאלות על מה השגתי והכוון שחיי תפסו, שאלות קיומיות, כמה מעייף!

 

מה צריך שיקרה, אני שואלת את עצמי, כדי שתתרחש פריצת דרך אמיתית? ללא דרך חזרה לדפוסים הישנים? האם זה ריאלי בכלל לבקש דבר כזה, או לצפות שהוא יקרה?

 

בסיום השנה הרביעית ( ולא האחרונה עבורי) בבצלאל, אמרתי לפני ביקורת העבודות ההיא: "אני שלמה עם חוסר השלמות" - אח, להיות שוב במקום הזה!

 

ולסיום, רגע אחד של עדנה כן היה לי בזמן האחרון. בבית הספר הדמוקרטי של ילדיי יש הערכות כל חצי שנה. למרות שהייתי בעיצומה של סדנא, בתי ביקשה שאהיה נוכחת בפגישה עם החונכת שלה. כשהגענו, אבא שלה ואני, הבנתי מדוע התעקשה. היא הושיבה אותי בצד אחד, ואת אבא שלה בצד השני, היא ממש יצרה לעצמה משולש כוח. ואז , עם תחושת הביטחון וההגנה הללו, אמרה את דברה למורה...ששמעה ממנה דברים שמעולם לא העזה לומר. כמה היא היתה מחוברת לצורך שלה, וידעה מה הוא המשאב שלה!

 

ואולי אני יכולה לתת לעצמי קרדיט, ולו הקטן ביותר, על המהלך שלה? מה דעתכם?

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©