כרטיס אישי

רונית נשר

פסיכותרפיסטית, דוקטורנטית לפסיכולוגיה בתחום טיפול קבוצתי. עובדת עם יחידים, זוגות, קבוצות, ארגונים וקהילות. משלבת פסיכולוגיה מערבית עם גישות מעולם הרוח. מנחת תכנית הטלויזיה "חוות דעת בפסיכולוגיה" בערוץ 10. מנחה טקסים. אוהבת בני אדם, חולמת חלומות, ומגשימה חזונות. מאמינה גדולה בפסיכולוגיה החיובית ועובדת עם השראה, תקווה וריפוי
[email protected]

www.ronitnesher.com

052-6660363

שתף

רונית נשר

האינטימיות שבהמון - בעקבות שאקטי 11

19.06.11
כמה מחשבות בקשר לאינטימיות שבהמון
ולאנרגיה השונה של קבוצה קטנה והמון גדול...

הנה, הגיע היום שאחרי,
היום שאחרי 3 ימים בפסטיבל שאקטי.
היום שאני ונירית שפירא תמיד מדברות עליו בטקסי הסיום של השאקטי.

מכיוון שאני כבר מהוותיקות, אני יודעת מבעוד מועד - לא לקבוע בוקר של עבודה ביום שאחרי...
לאפשר מרווח הסתגלות, כמו בג'ט לג- לחזרה הביתה אחרי חוויה גדולה ומשמעותית.

אני לא מחובבות הפסטיבלים בהגדרה היבשה,
למרות שהיה מתאים לי לאהוב אותם, משהו בהמולה וברעש - לא מסתדר לי (כבר לא בת עשרים...)
ולא תמצאו אותי במקומות רועשים והומי אדם.
אוהבת יותר את המפגשים במעגלים, בסדנאות, בשקט..

ולמרות כל ההקדמה הזו-
לפני כמה שנים גיליתי מחדש את האינטימיות שבהמון.
את רגעי המפגש האנושיים בתוך המולה של יותר מאלף נשים (במקרה של שאקטי)
ושל יותר מאלף וחמש מאות פסיכותרפיסטים ( במקרה של כנסים לטיפול קבוצתי, כמו זה שהייתי בו באיטליה).

בתור בחורה צעירה אהבתי מאד את אירועי הענק,
כחיפאית, גדלנו על "עיר הנוער" שהתקיימה ממש בעיר,
וכחיילת וסטודנטית נסעתי עם החבר'ה לפסטיבלים שונים ומגוונים- מפסטיבל ירושליים, ופסטיבל הקולנוע בחיפה, ופסטיבל השוקולד ...ועד לפסטיבלים באיזורי פריפריה.
אהבתי את ההמולה וההתרחשות,
אהבתי את ה"אקשן" והאנרגיה שנוצרת בקהל גדול...

הרגשתי שאין כמו אירועי ענק! אין כמו האנרגיה הסוחפת, איזו אנרגיה מדהימה!!!

לא יודעת מתי זה קרה -
אולי עם סיום התואר הראשון,
שאירועי הענק פשוט כבר לא עשו לי את זה.

המוני, ורועש, וסיגריות (שאני מתעבת את הריח שלהן...), וצפוף
ובתוך כל הצפיפות השמחה והמשמעות נעלמת לי קצת...

בערך באותה תקופה הצטרפתי לקבוצה קטנה ואינטימית של מטפלים -
למדנו ביחד במשך שנים רבות את ההילינג הקריסטלי
(אצל אורית כהן רז הזכורה לטוב).

מעגל של 9 משתתפים ומנחה.
כל יום ראשון- במשך שנים...

שם, בתקופה הזו,  כמה שנים לפני שנות האלפיים-
גיליתי את השמחה שבמפגשי המעגל האינטימי.

ואז החל רצף המעגלים בחיי -
מעגלי קריסטלים,
מעגלי הילינג,
קבוצות הדרכה של  פסיכותרפיסטים,
מעגלי הנחיית קבוצות,
קבוצות!!! (קטנות...)

אה! כמה שאני אוהבת קבוצות קטנות! איזו אנרגיה מדהימה, איזו אינטימיות!

מעגלים מעגלים מעגלים מעגלים
והרבה אינטימיות.

שנות האלפיים הגיעו.
ויחד איתם היכולת לראות את ה "גם וגם"

את השיחות הקטנות שמתקיימות בתוך הקבוצה הענקית.
את האיכויות השונות שיש לקבוצה קטנה שנוצרת בתוך קבוצה גדולה.

כמובן, שאני כבר מתבוננת גם בעיין מקצועית,
בדוקטורט וקצת לפניו יצא לי להכיר לעומק את משמעות "הקבוצה הגדולה"
ולהבין את הדינמיקה הייחודית שיש לקבוצה גדולה וענקית,
שהיא שונה מאד מכל קבוצה אחרת - קטנה ובינונית...

אבל גם אם אשים את העין המקצועית בצד,
ואתבונן רק בחוויה שהייתה לי 3 ימים בשאקטי,
אפשר לראות את החיבור :

שוב אני מוצאת את עצמי ב"קבוצה קטנה" - 9 מנחות חולקות חדר אחד.
מתוכן - כמה מחברותיי האהובות ביותר, שאני מכירה כל כך טוב.
ועוד כמה מנחות, אחיות, חברות קרובות, שהחדר שלנו הפך להן למקום מפגש קהילתי :-)

אנחנו מכירות את הרגישויות אחת של השנייה,
ואת האיכויות,
יודעות כבר איך כל אחת תגיב בסיטואציות מסוימות,
ויודעות לתמוך ולסייע כשצריך ( וגם לפעמים כשלא כל כך צריך...)

הנטייה הטבעית היא לצאת אל השבט הענק ( אל אלף הנשים שבחוץ, שבמדשאות הפסטיבל) ביחד, כקבוצה קטנה.

"חכי לי ונלך לאכול"
או " אחרי הסדנא ניפגש בצ'אי שופ?"
"מתי קופצות לבריכה?"

נטייה כל כך טבעית ומובנת-
הקבוצה הקטנה רוצה להיות ביחד- בתוך השבט הגדול.

אך אולי כשנמצאות ביחד עם המוכר והידוע - מפספסות את החדש והמפתיע...

מכיוון שכולנו אוהבות את הביחד שלנו, אך אוהבות גם את החדש והמפתיע...
אפשר, ברוח שנות האלפיים - "גם וגם".

אז אני שמחה על הקבוצה הקטנה שלנו, בחדר 85 בנין ט'...
על השיחות באמצע הלילה,
ועל ההתקפות צחוק ב 4 בבוקר,
על התה צמחים, ועל כל המטעמים בחדר,
על ההתייעצויות ההדדיות הושיתופים לפני ואחרי הסדנאות.

ואני שמחה גם על אלו שיצא לי להכיר לראשונה.

כשחברותיי עוד פיזזו על רחבת הריקודים ב1 בלילה,
הייתה לי הזדמנות לשיחה נעימה וכייפית עם יונית ורבר, המאמנת המקסימה, שלא הכרתי לפני כן (חוץ מבפייסבוק כמובן...)

ובזכות זה שדון (אזרחי) המהממת, הצטרפה אלינו לחדר בצורה מפתיעה,
היא "זכתה" לחוות מה זה אומר שארבע מאיתנו עושות לה חקירה ישראלית טיפוסית (עדינה וסקרנית...באנגלית מתובלת במילים בעברית) על מאיפה היא באה, ואיפה גדלה ועוד פרטים אינטימיים שכאלה...

ואני שמחה על טקסי הענק שהנחתי ביחד עם חברותיי האהובות מהשבט המוכר,
לקהל עצום של נשים מדהימות,
אהבתי את ההתמסרות המדהימה שלכן לטקסים ( זה לא מובן מאליו)
ואת העוצמה הענקית שיש לטקס בקהל כל כך גדול.
איזו אנרגיה מטורפת ומרגשת!!!

לכן אפשר להכריז כאן ועכשיו-

אני אוהבת גם וגם!
גם את האנרגיה הטמונה בהמון,
וגם את הרכות שיש באינטימיות של הקבוצה הקטנה.

להתראות במעגל הבא, או בטקס ההמוני הבא :-)













שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©