כרטיס אישי

נטע להנר

איש קטן-גדול
נוגע בכל
מרטיט את נימי הלב
אוהב וכואב

מטפלת בביואורגונומי ורייקי, קבוצות מודעות ומדיטציה
www.netalehner.com

שתף

נטע להנר

חופש גדול

01.07.11

ה-30 ביוני נשאר בשבילי יום מרגש, חזרתי מהעבודה, הפעם באוטובוס, הלכתי לי בשמש, לאט לאט, והרגשתי את ההתרגשות. אולי מליון ומשהו ילדים בישראל שיוצאים לחופש הגדול מהדהדים כזאת שמחה ותחושת חופש, שזה פשוט מבעבע לכל הכיוונים.
כשירדתי מהאוטובוס, עצרתי בפיצוציה המקומית וקניתי קרטיב תות עם 30% פרי (למי שמכיר, זה ה-קרטיב הכי טעים) והתהלכתי לי ברחוב, שוב, לאט חשה את הקיץ, טעים טעים הקרטיב, והתקשרתי לאחיינים שלי לאחל חופש נעים וכייפי.
"מזל טוב על תחילת החופש הגדול!" אני פותחת את השיחה כשבן ה-11 ("עולה לכיתה ו'" כמו שהוא כבר מיד מגדיר את עצמו) עונה לי. תודה תודה, הוא אומר, אבל לכם המבוגרים בעצם תמיד יש חופש גדול, זה לא משהו מיוחד. (כן, מין ילד כזה שכשאומרים לו מזל טוב, הוא מיד חושב איך השני מרגיש, מזל דגים...) ולך, הוא אומר, בכלל יש חופש גדול כל הזמן, כי את לא עובדת, רגע, את עובדת? טוב, נו, זה הדימוי הלא ברור שיצרתי לעולם החיצוני, אני עובדת? אני לא עובדת? גם אני לא תמיד בטוחה.
אני עובדת, אמרתי לו, אבל זה נכון שלמבוגרים יש חופש להחליט מה הם עושים עם הזמן שלהם. נגיד שיש לנו כזה חופש, לפחות זה נראה ככה מנקודת מבט של ילדים שחייבים ללכת לבי"ס. מה שכן, זה גרם לי לחשוב (כמובן...), שמה זה החופש הגדול באמת?
מה זה חופש גדול בשבילכם? רוב האנשים באמת עובדים בעבודות קבועות ויומיומיות שיוצרות עדיין כמו בימי בית הספר, מחוייבות לאנשים, לזמן, לציונים מהבוס, לתעודה הצטיינות שבאה לידי ביטוי במשכורת. ואז יוצאים לחופש – נוסעים לאנשהוא, נחים איפהשהוא, אוכלים טעים, בוהים, קוראים, קופצים למים ונופשים. אבל כשיוצאים לחופש, קורה משהו מוזר, משתעממים. מגלים שלשבת מול הים באי קסום, או להישאר בבית ולעשות כלום, או כל מה שנחשב לחופשה בעיננו, זה די משעמם אם לא ממש מעצבן, כי אז פוגשים את עצמנו. אין פגישות, אין אנשים מסביב, זהו, זה אני עם השכל שלי שלא שותק, ורגשות שדופקים חשבון מפה עד סוף הימים, ומתגלה לו הסיוט שנמצא לנו בראש כ-ל הזמן.
אז היום כשקפצתי לסופר, שוב, הלכתי ברגל, חבושה בכובע רחב שוליים, הולכת לאט לאט, סופגת שמש וחום בדיוק במידה הרצויה, חשבתי לי שכמבוגרת החופש הגדול שלי הוא להיות מרגע לרגע באיזושהיא שלווה או קבלה שמניחה לי לחיות, ולא רק להעביר את הרגע, אלא להיות בו באופן מלא. נו, החופש הזה, שכל מי שנמצא לו בדרך בצורה כזאת או אחרת רוצה. ואז המחשבה על השיחה עם האחיין שלי החמוד עוררה בי חיוך גדול, אה, כן... זה באמת חופש גדול, וזה אולי בעיקר כשנהיים מבוגרים אפשר להבחין עד כמה בעצם החופש הגדול האמיתי נגיש לנו, כל יום, כל רגע, ולמעשה לא עם הרבה מאמץ.
מאד אהבתי בתור ילדה את החופש הגדול, וכיף לי בשביל מליוני הילדים בכל העולם שיצאו לחופשה, וגם אני מודה להם שהאנרגיות הרעננות והילדיות שלהם מתרוצצות עכשיו ביננו בעולם הקשוח הזה שמסביבנו.
שלכם באהבה,
נטע
 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©