כרטיס אישי

שי משיח (הסיו)

M.A, מטפל בפסיכודרמה ופלייבק, תואר שני בפסיכולוגיה, בוגר לימודי ריפוי בתקשור, מבריא מסרטן, מורה לחיים בריאים באמת. מלוה אנשים וקבוצות בתהליכי שינוי, לידה מחדש והבראת הגוף והנפש. את השם הסיו קיבלתי בטקס מרגש במרכז של אושו באיטליה בסוף קורס הכשרת מטפלים כחלק מההתחייבות שלי לדרך של אמת פנימית והגשמה עצמית. אני מאמין בכל ליבי שיש בכל אדם את התבונה והיכולת לריפוי. ריפוי יכול להיות של הגוף הפיסי, ריפוי וחיזוק של הנפש והחוסן הנפשי וחיבור אמיתי למי שאנחנו ייעודנו והעלאת המודעות והחיבור שלנו לייקום.בבלוג אחלוק איתכם ניסיון מעשי שלי, ידע מקיף של שנים ואנשים, וליווי אנשים במצבים מגוונים, להבראת החיים ולשינוי מעשי.

[email protected]
www.spiritual-psychodrama.com

שתף

שי משיח (הסיו)

כל אחד והסרטן שלו

30.08.09


אני מתרגש. לא יודע מה לספר. כמה לחשוף? מה חשוב? ומה כותבים בפעם הראשונה בבלוג? אולי אתחיל מהשעות הראשונות של השינוי הגדול שלי...

אני זוכר את כל השאלות שהופיעו לפתע ומצאתי את עצמי עומד מולן כמו מול כיתת יורים. ולא אתנצל על המטאפורה הדרמטית. מה זה להיות אדם בריא? למה הגוף שלי בגד בי? מה באמת הקשר בין הגוף לנפש? יש קשר כזה בכלל? מהו אושר? שאלות אלו ועוד רבות אחרות התעוררו אצלי והפכו למהות ההוויה והחקירה ביום סתווי אחד לפני כמעט שלוש שנים. לא ידעתי אז שמחכה לי מסע ארוך, מדהים, עצוב ומרגש למקום שיש בו את עצמי באמת.

התאריך הוא 22 לאוקטובר 2006. אני שוכב עם מכנסיים ותחתונים מושפלים, נוזל ג'לי קר ודביק מכסה את המפשעה שלי, ורופא אולטרה-סאונד מבצע עוד בדיקה ביום העבודה השגרתי שלו. רק שהפעם הוא מבצע אותה עלי. אילו הייתם בוחנים אותי מבחוץ, הייתם אומרים שאני נראה בסדר, בחור בריא, אנרגטי וספורטיבי. לפני בדיקת הג'לי הזאת, אני זוכר את שניות ההמתנה בחוץ, כולם קוראים משהו, מדי פעם מסתכלים בתקרה ומחכים לתורם, ואני רק רוצה לצאת משם כבר ולהמשיך. להמשיך מה? את מה שידעתי: לימודים, עבודה, קריירה, אגו בשמיים, ריגושים, שעתיים שלוש ביום בכבישים, יין ולפעמים קצת וויסקי, אוכל תעשייתי וחיים של סבבה. זה לא שלא היו קונפליקטים פנימיים. אבל הם היו "בשליטה". השניות שבהן הרופא התבונן במסך האולטרה-סאונד היו ארוכות-ארוכות. הוא היה בחור צעיר הרופא הזה, בערך בגילי. הסתכלתי עליו מסתכל על הצג וחשבתי מה יקרה היום אחר הצהריים? עוד שיחות טלפון של מכירות, הייטק וקריירה, או משהוא אחר...שלא העזתי לחשוב או להרגיש. פייר, ידעתי כבר שאכלתי אותה. כשהוא הביט בי, הרגשתי איך גל חום עובר בכל הגוף שלי, חוצה אותו מלמעלה למטה ובחזרה, וידעתי כבר שהכל עומד להשתנות. הרופא הצעיר המליץ בחום ללכת למומחה עוד היום. שאלתי אותו אם זה סרטן, והוא ענה לי במבט שמשלב חום אנושי וביטוח רפואי: "זה לא נראה טוב". הייתי אמור להיבהל? לתפוס את הראש כמו בסרטים אמריקאיים? לצעוק "לא, אלוהים, רק לא זה"? האמת היא, שמזה שבועות ידעתי שמשהו מאוד מקולקל אצלי. פשוט ידעתי.

יצאתי משם ונסעתי לרופא מומחה בנתניה. סרטן? שאלתי את עצמי תוך כדי נהיגה. ברור שסרטן – עצמי ענה לי, רק הוא יכול לעצור אותך ממחול השדים שאתה חי בו. עוד לא ידעתי דבר על ריפוי עצמי, על הקשר גוף- נפש, על שיעורים וריפוי רוחני וכל זה, רק בכיתי, נהגתי ובכיתי. ובעיקר פחדתי. הבנתי שאני מוכרח לפגוש את עצמי, אבל באמת, וזה הרי מפחיד מאוד. פחדתי לעמוד מול אבא שלי, לפגוש את הבן שלי, ובעיקר - פחדתי לפגוש את המוות. בדיעבד אני זוכר באופן מאוד מוחשי את התחושה שליותה אותי, שעדיין לא היו לה מילים, אבל היום היא נשמעת בערך ככה: "אתה הולך להמר על כל הקופה, אתה הולך בעצמך, במו ידיך, לתקן את מה שקלקלת... והמבט הדואג של אבא, והמבט התמים של בנך בן השלוש – אתה תצטרך לדעת להתמודד גם איתם". זאת היתה התחושה שאז עוד לא היו לה מילים. היה אותה, ואת הבכי.

הרופא המומחה הסתכל על הצילום וזה מה שהיה אחר כך:

רופא: שי משיח, אני אתן לך רשימת הוראות מדויקות ואתה חייב לעשות הכל ומהר.

שי: זה סרטן?

רופא: כן, ועכשיו תקשיב, צריך לעשות צילום CT אגן, CT בטן, להקפיא זרע ולנתח בעוד שלושה ימים.

שי: לנתח מה? מה זאת אומרת? להסיר אשך? מה זה אומר לגביי חשק מיני?

רופא: אתה רוצה לחיות או לזיין?! אתה לא מבין שצריך לנתח ומהר! אולי כבר יש גרורות.

שי: איך אתה מעז להיות כזה חסר רגישות? הרגע גילו לי את הבשורה הכי שחורה בחיים שלי, ואתה מדבר אלי כאילו אני אפס. לי עוד יש כוחות אגו לענות לך, מה עם אנשים אחרים?
רופא: אתה צריך לעשות מה שחשוב, אני שולח פקס לבילינסון, כנראה שתנותח בעוד שלושה ימים.


זה היה הזוי. פשוט הלכתי משם. כועס. הלכתי לים. בכיתי הרבה. הים לא בכה איתי. הגלים באו והלכו ובאו, כאילו לא השתנה שום דבר. איך יכול להיות שאני חולה סרטן? יש לי אמא שנפטרה מסרטן, ומה שהרג אותה זה הניתוח שהיא עברה, ועכשיו רוצים שגם אני אעשה ניתוח, תשעים ותשעה אחוזי החלמה הם מבטיחים לי, ואם אנתח... אז מה? אני אבריא? ואבא שלי? הוא לא יעמוד בזה, אבא שלי לא יעמוד בזה, הוא פשוט לא יעמוד בזה. אבל אני חייב לתקן את מה שקלקלתי. אחרת אני אחזור שוב אל אותו המעגל של חיים סבבה מלאי קונפליקטים שהם "בשליטה", הניתוח מבחינתי הבטיח לי ריפוי פיזי זמני, עד לפעם הבאה. ובלי קשר, יש לי חרדה מסכינים. הייתי צריך מהפיכה.


כבר באותו ערב קבעתי דייט עם הסרטן. קבענו להיפגש על בימת הפסיכודרמה בבית ספר "כיוונים". במקרה, או שבכלל לא, באותו היום חל ערב פתוח בבית הספר, ערב שאותו הנחה עודד נוה – המורה שלי, שהוא גם המייסד והמנהל של "כיוונים". התקשרתי אליו עוד מהים ואמרתי לו שהיום גילו לי סרטן. כשהגעתי לבית הספר, עודד אמר לי "אם תיבחר – תעבוד". ככה זה בפסיכודרמה. מישהו, או הקבוצה או המנחה, בוחר בך. בפעם אחרת עוד אספר לכם איך עובדת הבחירה בפסיכודרמה, ואיך עובד כל העניין הזה בכלל. נבחרתי לעבוד באותו הערב. ושם, על בימת הפסיכודרמה, התחיל המסע, אותו אני אנסה לחלוק כאן - איתכם.


היום, שבעה ימים, עשרה חודשים ושנתיים אחרי. שבת בצהריים, גב תפוס בעקבות שלושה ימי גלישה, או בעקבות משהו אחר, ואישה אחת מדהימה שבחרה להיות איתי כאן ועכשיו, וגם חבר יקר מאוד שבא לבקר אותי היום. החבר הוא ההילר המרפא שלי מוטי רפאל. ישבנו בכיף בחוץ בגינה ודיברנו על המסעות של כל אחד מאיתנו במבוכי החיים. הבאתי מנגו חתוך לשולחן, ושאלתי את מוטי מה יהיה עם העובדה שכבר כמעט שלוש שנים מאז אותה פגישה עם הרופא וההחלטה לא להשתמש בשום טיפול מערבי קונבנציונאלי, ועדיין, הסרטן לא נעלם ומוחזק טוב במקום שסגרתי אותו, באשך שלי. מוטי דיבר על התהליך שלי לבלום ולתחום את הסרטן ולהחליש את המוטיבציה שלו להתפשט, על התהליך הגופני-מנטאלי-רוחני שעברתי, והזכיר לי שיש עוד דרך ללכת.


המשמעות של הפיכת תא המתפשט באופן הישרדותי לתא שחוזר להתנהגות רגילה ונורמטיבית היא הרבה מעבר מריפוי חולי. מדובר על איזון מחדש של מחשבות, רגשות ומערכת אמונות, שהביאו תאים מסוימים במיקום מסוים לבחור להתרבות ולהתרבות ולהפוך לגידול ממאיר. שיחה מאוד דומה ניהלתי יום לפני כן עם חברי אביב שיטרית, שאמר לי, כמו שרק הוא יודע להגיד: "תיקח שלושה פרחים ותשקה אותם כל יום באותה שעה, ואז, יום אחד תשקה רק שניים מהם. דווקא השלישי – זה שלא השקית, יהיה זה שיזרז את הפריחה שלו, כי הוא יחוש בסכנה. וגם, תסתכל על קצב הריבוי של אוכלוסיות במדינות עולם שלישי. הסרטן הוא בסך הכל חוסר איזון. זה בסדר שיש פער בין המצוי לרצוי. זה בסדר. אבל תבחר את הדרך שאתה רוצה לסלול בשבילך לרגע הבא. האם הדרך תיסלל באבנים של פחד או באבנים של אהבה. האם תבחר לפעול מתוך השפע או מתוך החוסר". אולי זה לא הכי ברור כרגע, אל זה עוד יתבהר לנו עם הזמן.

וגם המסר של מוטי בסוף השיחה שלנו היה דומה: לעשות אהבה עם אישה ממקום של קדושת החיים, לשדר לכל תא סרטני בגוף ולאשכים (במקרה שלי) בפרט ש"יש מחר", שאין לאן למהר ואין צורך כל הזמן להשיג, וכי אני כאן לתת שורש, ולא להשיג כמה שיותר מין, כיבושים וריגושים רק לשם עצמם. לעשות אהבה ממקום מקודש, לעשות אהבה באיטיות, להעביר לתאים את המסר שאין לאן למהר.

עד שניפגש בבלוג הבא, אני בדרכי לממש אהבה. אתם מוזמנים להיכנס לאתר, להצטרף לערב מבוא, לקבוצת פסיכודרמה או לסדנא של סופ"ש, או סתם לשוטט ולטייל באתר.

שבוע טוב לכולנו, אהבה, שי.
www.spiritual-psychodrama.com

ערב היכרות בזכרון יעקב 9.9:http://www.spiritual-psychodrama.com/61198/psychodrama-healing

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
30/08/09 21:51
30/08/09 22:28
31/08/09 00:20
31/08/09 12:36
31/08/09 15:39
01/09/09 17:36
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©