כרטיס אישי

דניאל ליברמן

"לשלב זה מנצח. אך לא תמיד פשוט. ביום מפעילה את המיינד, פול גז. אבל לא שוכחת את הנפש שמשתחררת מהמיינד למקומות כמוסים ונפלאים איפה שרק אפשר. שמי דניאל, אשת הייטק ומטפלת במגע וברייקי."
[email protected]

שתף

דניאל ליברמן

Dear Norbert and Frida

06.08.11

זכרונות ילדות רבים אין לי. באמת. אולי בגלל הדחקה או שסתם שכחתי. הזכרון שלי מתחיל מגיל 13-14, בפתח גיל ההתבגרות המבלבל והמעניין. מה שהיה לפני כן, נשכח, לא יושב יותר בתאים במוח. אולי רק בתת מודע. עם זאת,  רגעים קטנטנים אני זוכרת.
בערך בגיל 10 כשכבר לומדים אנגלית בבית הספר התבקשתי מידיי שנה ע"י סבתי לכתוב מכתב תודה באנגלית. מכתב תודה על דמי כיס שהגיעו מאוסטרליה הרחוקה, מאנשים שמעולם לא הכרתי. סבתא שלי בקשה שנודה להם, לאותם אנשים, כל שנה.
האנשים האילו היו נורברט ופרידה.זוג חשוך ילדים. נורברט הוא אחיה של סבתא שלי שהגר ביחד עם אשתו פרידה לאוסטרליה אחרי השואה והתגורר עימה בסידני. על ישראל לא רצה לשמוע. אולי חוויות עם שורדים יהודים אחרים היו קשות מידיי שכן לטענתה של סבתי הוא סרב לחיות שוב בין יהודים.
וכך מידיי שנה במשך כעשור כל ראש השנה או פסח הייתי פותחת במכתב:
Dear Norbert and Frida :
How are you ? thank you for your present, I just finish grade school
Dear Norbert and Frida :
How are you ? thank you for your present, I decided to go to a bording school
Dear Norbert and Frida :
How are you ? thank you for your present, I came back from delegation in Germany and Holand, it was fun...
I just started the Army... I finish the Army ...
Wish you happy new year ....
Dear Norbert and Frida :
I want to travel to the far east, I worked 1 year in Eilat...
I will start in Thailand and after that Napal & India
....

גיל 21 עולה עם תרמיל בפעם הראשונה לטיול חובק עולם. בתכנון תאילנד-נפאל-הודו עם גמישות. עם ויזה לאוסטרליה במגמה של אולי. אולי כי זה יקר ואולי כי יותר מתחשק מזרח. אז אולי.
אחרי שהייה ממושכת באיים בתאילנד וטיסה מתוכננת לנפאל, ישבנו שותפתי דאז ואני בקאו-סן המחניק מהורהרות. נפאל ? טרקים? עוד יומיים הטיסה אבל למי בא לטרק אחרי כל הסטלבט הזה ...
"בואי נשנה וניסע לאוסטרליה" - ברגע של ספונטניות המשפט יוצא מפי. ואחרי עוד הרהור קטן או שתיים אנחנו משנות כיוון.
Dear Norbert & Frida - I am coming to Australia, will love to meet you
היה משהו מסקרן לפגוש את "הדוד והדודה מאוסטרליה" שכל השנים שלחו לי ולאחיותי דמי כיס בראש השנה/פסח.
המפגש איתם היה מפתיע. ציפיתי לזוג קשישים ייקים קשים וקבלתי הפתעה.
קבלתי סבא וסבתא אוסטרליים.... למי שהיה באוסטרליה המדהימה בוודאי נחרת בזכרון החביבות האינסופית של המקומיים.
אצל נורברט ופרידה זה היה "ביגטיים". חביבות אין סופית כלפי וכלפי שותפתי לטיול, חביבות לעוברי אורח והכי הרבה חביבות אחד כלפי השני.
זוג בשנות ה-70 לחייהם, חייכנים ומאירי פנים. הולכים שלובי ידיים ברחובותיה המצוחצחים של סידני. מכירים לנו את העיר המדהימה הזאת, את המסעדות הטובות בהן אכלתי את הסטייק הטעים ביותר בחיי, את הרובע הסיני בו בטעות אכלתי קציצה עם מדוזה, את החופים הגדולים והיפים.
הוא קרא לה pusi היא קראה לו mem או שזה היה ההיפך או שזה היה כינוי חביב אחר. הם לא הפסיקו לצחוק ביחד איתנו. הם לא הפסיקו לצחוק אחד עם השני ואחד על השני. הם ספרו בדיחות גסות ברצף....
ייקים בני 70 ? לא באוסטרליה... למרות המוצא הגרמני וטראומות השואה. אהבה מרפאה הכול. אפילו שותפתי לטיול התאהבה בהם וגם אני.
כשעזבתי את אוסטרליה וכבר טיילתי בגפי שוב בקרתי אותם בביתם המטופח בסידני. לא ידעתי או לא הייתי מודעת כי למעשה זו הפעם היחידה שאזכה לבלות במחיצת המקסימים הללו.
את המכתבים השנתיים המשכתי לכתוב, כשהפעם היה קל לי יותר לגולל מה קורה בחיי מאחר והכרתי אותם.
מספר שנים לאחר מכן נורברט מאד חלה, קשיי הזקנה פקדו אותו עד שהלך לעולמו. באותם שנים הקשר ניתק והופסקו המכתבים. מפעם לפעם סבתי ספרה לי על שלומו עד שנפטר. פרידה שנותרה לבדה ללא הצלע השניה שלה, ללא האדם שחלק עימה את מרבית חייה התקשתה מאד לתפקד ובשלב מסוים אבדה את מאור עייניה..
לפני מספר חודשים פרידה הלכה לעולמה. גיליתי על כך לאחר שסבתי ירשה שליש מהרכוש המשותף. והחליטה לתת "דמי כיס" לכל נכד. חלק מדמי הכיס החלטתי לתרום לילדים ללא הורים. ועכשיו לאחר שקבלתי את הקבלות והתודות לתרומות שנתתי החלטתי לכתוב את המאמר הזה לזכרם של נורברט ופרידה ז"ל.
נורברט ופרידה ז"ל היו הזוג שכולם חולמים להיות. הם היו הזוג שמאוהב בגיל 70 כמו בגיל 17. הזוז שמשלים אחד את השני. הזוג שמצחיק אחד את השני. הזוג שנהנה אחד עם השני במשך שנים כה ארוכות. הזוג שהפך לאדם אחד. הם חיו חיים טובים ומאושרים בארץ רחוקה ויפה. הם היו ואינם יותר.
את החוויה המתוקה עימם באוסטרליה נצרתי בליבי וזהו מכתבי האחרון :
Dear Norbert and Frida
Thank you for being in this world
I am so glad I  had the chance to meet you both once in a life time
 Meeting with you was so precious
I am sad we did not have the chance to meet again
Let your souls rest in peace - Amen







 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
14/12/11 11:42
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©