כרטיס אישי

נטע להנר

איש קטן-גדול
נוגע בכל
מרטיט את נימי הלב
אוהב וכואב

מטפלת בביואורגונומי ורייקי, קבוצות מודעות ומדיטציה
www.netalehner.com

שתף

נטע להנר

לאמא האהובה

18.10.11


תהא השעה הזאת / שעת רחמים / ועת רצון / מ-לפ-נייך

היום לפני שנה אמא שלי מתה. באותו בוקר היא שכבה במיטה שלה בבית. לא רצתה להתפנות לבית חולים בשום מצב. היא בקושי דיברה בשלב הזה, כבר לא אכלה כלום וגם לא הסכימה לשתות. עינייה היו עייפות מאד אך צלולות ובהירות. אני זוכרת משפט שהיא אמרה לי באותו בוקר, אני רוצה כבר למות. אמרתי לה, אז תבקשי חזק חזק! היא חייכה. הבנתי לליבה באותו רגע, וזה כל מה שהיא רצתה.

כל מי שליווה אדם אל מותו מכיר את התחושה, הנוכחות של האדם הולכת ונעלמת, זו חוויה מיוחדת לכל הנוכחים, בשבילי זו הייתה חוויה של שחרור. הבנתי בכל מאודי שזה הזמן שלה ללכת, עייפות החומר של שנים, עצבות ועצבנות, קושי קושי קושי רב, היה לי ברור שהגיע זמנה של אמי להמשיך בדרכה.

לא ידעתי כמה זה יכאב אחר כך, כשהכל כבה, כשכולם הולכים הביתה, כשזורקים את כל התרופות, כשמוסרים את כל החפצים, חיים שלמים מתפוגגים אל הריק, והאצבע מרפרפת על הטלפון להתקשר לאמא. ואין אמא. לפחות לא בפורמט האנושי המוכר.

והנה היום, ממש היום, גלעד שליט חוזר הביתה. עיניו עייפות אך צלולות ובהירות. עדין עדין, ממש כמו נולד זה עתה, מוצף מהאור ומכמות האנשים בעולם מסביב. חוזר לאמא, חוזר לאדמה.
ואריק איינשטיין שר לכבודו שיר, אמא - היית מאמינה?
אמא, אני מתגעגעת אליך וחושבת עליך יום יום יום, ואוהבת אותך מליון. רוח סתיו נושבת בחלון, מזכירה לי לנשום.

כשמתת, משהו ממני מת איתך
כשמתת, משהו ממך מת איתי

כולנו רקמה אנושית אחת חיה / ואם אחד מאיתנו / הולך מעמנו
משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו

ואם אחד מאיתנו / חוזר לקרבנו
משהו חי בנו - ומשהו, נולד מחדש

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©