כרטיס אישי

ליאת דיין

החופש להיות מאושרת - יצירתיות, אהבה ומה שביניהם. יצירתיות אפשרית לכל אדם והכרחית בכל תחום בחיים.  אנו יכולים ליצור את החיים עליהם אנו חולמים, ואנו יכולים לממש  את הדחפים היצירתיים שלנו. יכולים זו לא המילה הנכונה. אולי חייבים?! מהי יצירתיות? כיצד ניתן להיענות לאתגריי החיים בקלות? מה הופך אדם ליצירתי באמת? מה הקשר בין יצירתיות לדיכאון?  איך עוזרים לילדים להישאר יצירתיים?.  מנחה לפיתוח יצירתיות, מלווה ומאמנת אישית לאמנים, יוצרים ולכל אדם המבקש להוציא לפועל את כישוריו האישיים ורעיונותיו.

052-5201718

[email protected]

www.creativelife.co.il

 

שתף

ליאת דיין

צמאים לאהבה? זה הזמן להרוות את הצמאון

30.09.12

כבר מילדות אנו רבים על המקום שלנו בלבבות ההורים. בידינו אנו מחזיקים  מד מיוחד 'מד תשומת לב הורית', ואיתו אנו מודדים כמה תשומת לב ואהבה, אמא ואבא נותנים לנו ביחס לאחינו.

אני זוכרת את עצמי הולכת עם 'מד תשומת לב ההורית', וכמעט תמיד יוצאת מבואסת מהתוצאה. אצל אחותי הוא תמיד הראה תוצאה גבוהה יותר.
כך לפחות האמנתי. כל דבר היה משפיע על תוצאות ה'מד תשומת הלב ההורית'. כילדה הייתי מאתרת מה יזכה אותי ביותר תשומת לב.

לפעמים הייתי עושה עצמי חולה, לפעמים הייתי רבה עם אחותי או סתם לא מדברת, הייתי מאוד שוקדת על לימודי על מנת להבטיח את מקומי בליבו של אבי (התוצאות הגבוהות שלי בלימודים תמיד שמרו לי מקום גבוה בליבו) בכל מקרה הכל כדי לדעת שמקומי מובטח בליבם של הורי.

כשאני מסתכלת על ילדים כיום, נראה שלכולם יש את 'מד תשומת הלב ההורית' (מה, מחלקים אותו רגע לפני שאנחנו מחליקים אל הגוף?.. מתנה משמיים? "הנה ככה תדע שההורים שלך אוהבים אותך..".) 

 יש כאלה שיגידו שזו שאלה של חינוך. האם ההורה משדר אהבה ללא תנאי לכל ילדיו, באופן שווה, וללא תנאים מקדימים? לי באופן אישי זה נראה משימה מאוד קשה להורים. כמעט לכל הורה יש משיכה מיוחדת לילד מסויים, והם לא באמת מצליחים לתת לכולם אהבה במידה שווה.

יש האומרים שזה טבעי, לכל אדם יש משיכות, והציפייה הזו מההורים שיאהבו את כל הילדים בצורה שווה, היא לא אנושית -  אלא אם יש ביכולתם להתחבר אל המימדים הרוחניים בתוכם השוני בין ילד לילד נגלה בשיא תפארתו והעדפה השיכלית, נושרת. 

המקום הזה שרוצה להיות נאהב, שמרגיש שהמקום שלו לא בטוח בעולם, אלא אם יעשה דברים מסויימים, ינהג בדרכים מסויימות, כגון: 
ילך אחר הצווים החברתיים- משפחתיים, אינו נעלם כשאנו מתבגרים בגיל. 

למעשה, הוא מעצב את חיינו, את האופן שבו אנו בוחרים להתבטא מול אנשים - מבלי לשים לב אנו עשויים לערוך את עצמנו במהירות בשיחה מול אדם אחר. אנו מנסים לאתר מה הוא רוצה לשמוע, מה יזכה אותנו באהבתו, ואומרים לו את מה שהוא רוצה לשמוע.  

'מד תשומת הלב ההורית', הולך איתנו כבוגרים וכעת הוא מד תשומת הלב נקודה. הוא משפיע על האופן שבו אנו חיים את חיינו ומביעים את היצירות שלנו-  הרבה יצירות נגנזות מחשש של היוצר שאולי הן לא יספקו עבורו את הביטחון באהבה של הקולגות, המשפחה, החברה.

זהו כמו פצע ילדות, שדרכו אנו פוגשים את החיים. כל אדם חושב שזהו הפצע שלו, פצע שנוצר כתוצאה מנסיבות חיים מסויימות. האמת היא, שלמרות האופי המסויים של היווצרות הפצע, הוא קיים בכל אדם. הוא בלתי אישי באופי שלו.   

אנו מסתובבים צמאים. צמאים לאהבה, צמאים לדעת שהמקום שלנו מובטח. בעיקר מול המשפחה. הרצון הזה מול המשפחה, הוא כה חזק, שלעיתים, אדם מסוגל לוותר על דרכו הייחודית, רק על מנת לא לאבד את אותה אהבה מזוייפת.

לשמחתי עם השנים מצאתי דרכים נפלאות לקבל קונטקסט חדש למציאות.   

אני מוצאת את אותה אהבה ללא תנאי במרחבים הרוחניים, ולכן יכולה לחיות את חיי הייחודים ללא פחד.   
האור הלבן הוא מרחב רוחני, המתגלה לנו בעזרת מדיטציה נכונה. הוא מרחב רוחני  שכולו ספוג באהבה, בטוב ובידיעה שמיקומנו בחיים האלה, אינו תלוי בדבר.

האור הלבן הוא מרחב שחבירה אליו משנה את כל חווית החיים. בתוכו אני מגלה שכל מימד התחרות על תשומת הלב, על מיקומי בעולם, נעלם. נעלם כלא היה. מימד התחרות מתגלה כשיקרי, ובמקומו מופיע המימד של שקט, שותפות והשלמה יוצאת דופן.

אני מגלה במרחב האור הלבן שאין שום צורך בהלקאה עצמית שאיני כמו כולם, שאיו צורך בלרצות או אפילו להשיג, שהכל נמצא כאן ועכשיו בשלמות מרהיבה ועוצרת נשימה, ואהבה? נמצאת בשפע, זמינה עכשיו, בדיוק כמו שאני, וללא תלות באף אחד אחר. 
 
הגילוי הזה ממלא אותי בכוחות מחודשים ליצירה ולהענקה. מרצון לחפש תשומת לב ואהבה מבחוץ, אני שופעת כלפי חוץ: אהבה, תבונה והענקה ללא תנאים. אני הופכת לדבר אותו חיפשתי מילדות. 

כל עוד הייתי מנותקת מהמימדיים הרוחניים, הייתי בחיפוש עקר אחר משהו שימלא אותי. הייתי בתודעת קבצן, תודעת קבצן איננה יכולה להיות יצירתית, שכן יצירה מטבעה היא אקט של הענקה, אקט של הזרמה.

כעת כשאני מחוברת אל המימד הרוחני בתוכי, אל האור הלבן, אני מגלה שמה שהכי רציתי תמיד היה לאהוב, ולבטא את האהבה הזו באלף ואחת צורות. כל פעם בדרך חדשה. לתחושתי זוהי התבגרות שלמה יותר.   

חבירה אל המימדים הרוחניים בתוכנו תאפשר לנו ליצור מתוך זרימה אמיתית. במימד הרוחני של האור הלבן,  אני מגלה שכולנו עובדים יחד בשותפות, שלכל אחד יש את התפקיד המיוחד שלו בפאזל הקוסמי הכה מרהיב הזה. אין שום תחרות. התחרות היא רק תולדה של תודעה לא מפותחת ותו לא.

אני מזמינה אתכם לגלות שמיקומכם ביקום מובטח מעצם היותכם, שאהבה ללא תנאי זמינה לכם ללא הרף, ושאתם אהובים והאהבה בעצמה.
מזמינה אתכם לגלות את מיקומכם האמיתי ואת חלקכם האמיתי בפאזל הזה של הנשמה הגדולה שהיא אנחנו. מזמינה אתכם ליצור ממקום החופשי מהצורך והרצון בתשומת לב או באישור מהסביבה.

אני הזדכתי מ'מד תשומת הלב ההורית', אם גם אתם רוצים לוותר עליו.. כתבו לי. 
 
ליאת דיין
מנחה בכירה בשיטת האור הלבן והשאלה
מנחה בכירה לפיתוח היצירתיות וההגשמה העצמית המלאה
052-5201718
 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©