כרטיס אישי

עדן פלד

עדן פלד מטפלת פסיכותרפיה הוליסטית, מרצה לצמחי מרפא ולפילוסופיה רוחנית "חוכמת הלב" של מרכז "תודעה".
[email protected]

אתר הבית שלי

0587496222

שתף

עדן פלד

safe&sound

03.08.15

ריטריט של שבוע בעמותת תובנה.. איך אפשר לספר על שקט במילים, בכל כך הרבה מילים.. אולי אפשר לתאר משהו מההרגשה. ההרגשה הזו שאולי תאיר משהו ממה שהלך שם, מה שהלך בי, ישב יותר מדויק.

אחת החוויות החזקות שעברתי, הרגישה בהשראת איזו סוטרא בבניאן טרי, במהלך עוד בוקר קסום שהאפשרויות שבו סבבו סביב שתיית חליטת זוטא, שכיבה על הדשא ובהייה בשמיים או טיול מול הוואדי וקריאות המואזין. יצאנו למדיטציה בהליכה, דרך ויפאסנה השולחת אותך לעולם ואתה מתחיל ללכת לנצח... כל צעד, כל אצבע, כל מגע של גבעול דשא או אבן הם דרך למיקוד תשומת הלב. במבט חטוף מהצד של ילד קיבוצניק שעבר עם האופניים, זה נראה כמו קבוצת אנשים הזויה שהולכת בשתיקה, צעד אחר צעד אחר צעד אחר צעד... ואנחנו- מי בכלל חושב על זה, הרי כל הקטע זה להפסיק לחשוב קצת.
 
ישבתי מתחת לעץ (ולא, לא היו חיבוקים), הרגשתי שאני ממש צריכה להחליף איתו אנרגיות - הוא יספוג את כל הCO2 שיש לי באהבה לתת, וירווה אותי חמצן וגם יישק מחוכמתו. לעץ לוקח להתחבר כמה דקות טובות, אבל כשזה קורה, שומעים את מי שכבר שנים עומד כאן ורואה הכל. יחפה, הענפים מעלי והעלים נעים בקצב העדין של הרוח, כשעיגול שמש ענקי מאיר מביניהם וקרניו שוטפות אותי.

העץ הרגיע אותי, ניקה אותי, והגיעה העת לצמוח. העלים כמארג של ניצוצות אור מתחברים זה לזה והילת העץ בוהקת, כל כך מוחשי שאפשר לראות בעיניים האלו את הנצנצים האלו באוויר - רק לפתוח עיניים. קטע...
והכל נמתח והתארגן מחדש, ואשליה נשקה למציאות והתפוגגה, ושוב ושוב ושוב... ומארג! ותצרף! פאזל משוגע!

הנחתה של הפסיכותרפיה שאני חיה ומטפלת בה, היא שהאנטומיה האורית של האדם היא גוף חומר, גוף נפש, רוח - גוף האור ונשמה. הגוף והנפש מוחשיים מאוד כאן בעולם הזה, קסמי הגוף ואוצרות הנפש - מימד מורכב משל עצמו עם רבדים שלעומק, רגשות ומאווים.
הגוף האורי, הרוח הוא האוצר את תנועות ואיכויות הישות, סודות של פעם, היתכנות של העתיד לבוא וכל הקורה עכשיו ברגע הזה. וניצוץ הנשמה... המשרה את ייחודיותו על שאר הגופים.

יש לנו 2 דרכים לשחרור- האחת היא התעמקות במימד הנפש, בעולם של נבכי רגשות ותוכנות שנצרבו בחיינו כאן. כמו ענפי העץ המשתרגים סביב יסוד מארגן, בצורה מופלאה, ובסוף הענף - עלה, ואולי גם פרח בבוא העת. מתוך הניקיון יבוא השקט, מתוך העבודה יגיע האישור. להיות מוכלים בתהליך, בחיים.

הדרך השניה היא תנועת הנשמה לצאת מעבר לעצמה, לפרות את גבולות מוכר, הידוע, האשליה, ולראות. מתוך היכולת לצאת ולשוב, יכולתה להכיל, לתפוס גובה, כשנקודת היחס שלה היא האמת.

ההקלקה בין החיים ובין האהבה, היכולת לשחות במים ולעוף גבוה, וביניהם לשזור את הסיפור שלנו, הוא מה שהרגשתי שם, מתחת לעץ...
ישבתי וראיתי איך העולם נהיה מולי פאזל, לתצרף משוגע של חיים, יצירת מופת של אלוהים ואנחנו חלקים בה, מוכלים. כל חלק בעל חשיבות עצומה, ובו זמנית שוות ערך לכל חלק וחלק. כ חלק מוסיף לתמונה הגדולה, ובו זמנית גורע בחסרונו. אך השלם נוטה להתמלא, אם מאפשרים לריק הגשמי הזה להתמלא נוכח הידיעה שהוא חלק מבריאה שלמה. 

ההקלקה הזו היא בטבע ובנו בכל אשר קיים- מגופו של גבר ומגופה של אישה שמשתלבים כמו פאזל גוף ונפש במעשה אהבה. סמל היין והיאנג- שילוב של שני חלקי השלם. מהמיניות שלנו ועד הקדושה שלנו- יכולתנו לנוע כחלק מזוגיות, ממשפחה, מקהילה, מחברה, מאנושות, ברקיע שהוא חלק ובו זמנית שלם. מהי יכולתו של האדם לפרוץ את חשיבותו העצמית ורצונות להתבלט ולתפוס ידיים משני צידו, של מי שאיתו ולידו, ולהקליק לתוך הפאזל. אין צורך בהשוואה, מתוך תפיסה פשוטה של שוויון ומכאן שווי הדברים.

הרגשתי איך בכל מקום בחיי שאציב את המשתנה בתוך נוסחת הפאזל - משהו בי משתחרר וליבי קל יותר. פשוט...
אני=מוכלת בפאזל
הפאזל=מכיל אותי, ועוד רבים אחרים
וכולנו חלק משלם אחד

זו התפיסה שלכל חלקיק הסיפור שלו, אם טבוע בו עץ או ציפור, או אפילו פיסת שמיים תכולה - מה היינו עושים בלי שמיים שנוכל לבהות בהם כשנשכבים על העשב הרך - להרהר, להרגע, לקבל אומדן חדש על גודל הדברים שמטרידים אותנו. ומתוך התפיסה הזו לדעת שהלב הוא שהתרחב ותפס, ויכול להכיל ומסכים להיות מוכל. אם ההסכמה תהיה להתנגדות, החלק לא ידע שהוא רק פיסת שלם, ושיותר קל ופשוט להרגיש חלק ולא נפרדות. 
האחדות היא בלב, הסיפור הוא הכל - וזה הפאזל המשוגע של החיים שהפך אותי לשלווה ומאושרת באותו הבוקר (peacefull and happy).

כבר הגעתי הביתה מאז הרגע הזה מתחת לעץ, כבר ערב והישוב שקט... הכלב שלי שוכב כאן מתחתי ברכות של גור שגדל פתאום, והלילה שוטף את כל מה שהיה. עוד הספקנו להרים גינה יפה של פרחים הערב, צמחי תבלין ומרפא, ירקות שזרעתי בתקווה לאכול מהם בקרוב. הקטנים חפרו ושמו קומפוסט בשתי ידיים זעירות ומלאות באהבה. מופלא לשוב הביתה למקום שחי בדרך הזו, מטפחים איכויות של לב- סבלנות, סליחה, חמלה ומודיטה - Sympatethic joy - שמחה בשמחת האחר! לחיות בין אנשים שפותחים את ליבם עוד ועוד וחיים בשלום עם עצמם ועם העולם... כמה אני אוהבת אתכם גרעין הראל.

ואני מודה על עוד דבר גדול אחד - מתנת המוסיקה שנושמת בי! על ששמעתי את הצליל הנכון והמדויק בכל רגע, את השיר שמבטא בדיוק רב ומופלא את העובר עלי בכל פעם שביקשתי וגם שרק הקשבתי... כמו הפניה הזאת למשל -"את יפה, כמו מים שזורמים לי אל הלב" (אביב בכר)

מי ייתן ונהיה כולנו שלווים ומאושרים!

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©