כרטיס אישי

יעל צבעוני

כותבת ויוצרת במילים וכדרך חיים. מחברת הספר 'אחרי סוף הסיפור'. מייסדת 'מבעד למילים - בית ספר לכתיבה יצירתית'. MA בספרות בתכנית לכתיבה יוצרת. מנחה סדנאות כתיבה - קורסים שנתיים, ימי כתיבה חווייתיים, סדנאות לצוותים וארגונים, מעגלי נשים. מלווה תהליכי כתיבה ויצירה אישיים.


[email protected]
www.mi-la.co.il

מבעד למילים בפייסבוק

שתף

יעל צבעוני

כדור משלך

30.05.16
הם שיחקו בכדור. אבא ובן. לא. קודם ראינו כדור. והיא רצה אחריו כיאה לעשות אחרי כדורים. ואז הוא היה של מישהו אחר. של אבא ובן. הם שיחקו בו. היא רצה אחריו כדרכה לרוץ אחרי כדורים וגם כשראתה שהם משחקים היא רצה אחריהם לשחק גם, כדרכה עם אנשים. אין דבר כזה במונחים שלה מישהו זר, מישהו שהיא לא מכירה, משהו שהוא לא שלה.

ומה התפקיד שלי בעולם? להראות לה שיש הפרדה. זה לא שלנו, אני אומרת לה, ומתישהו היא מוותרת ומצטרפת אלינו, חזרה, לאגף שלה. יש המון אנשים ביער. המון ילדים משחקים. יש המון אוכל בשולחנות אבל גם הוא מחולק לפי אנשים. יש אוכל של שולחן אחד ויש אוכל של שולחן אחר.

לפני כמה זמן באחת הגינות מישהו אכל במבה. היא עמדה מולו. היא נעמדה שם בטוחה שהבמבה הזאת שייכת גם לה. כי איך יכול להיות שהיא שם בעולם אם לא בשבילה. היא עמדה שם כל כך הרבה זמן עד שהציעו לה במבה. והיא לקחה אותה והמשיכה ללכת.

חוזרת עוד קצת אחורה בזמן. איך הייתה אומרת שלום לכל אחד שפגשנו ברחוב. במעבר החציה. כל אחד עבר שם במיוחד עבורה. וכל אחד גם שיתף אתה פעולה וחייך אליה חיוך במיוחד עבורה. אין מישהו זר עם מבט למקום אחר, לא שייך. לא מישהו שהופך להיות חלק ממשהו רק כי זה מה שאומרים. תראי. זאת המשפחה שלנו. תראי. אלה החברים שלנו. תראי, זה הכדור שלנו. זה מותר. זה אסור.

אז החזרנו אותה מהכדור ההוא, כי לא חשבנו שהאנשים ההם רוצים שתשחק אתם בכדור. החזרנו אותה והיא למדה עכשיו שיש את האנשים ההם ויש אותנו. אנחנו. שלנו. איך להגיד את זה עוד. במקום שהיא תלמד את כולנו ששום דבר לא מקרי. שכל אחד הוא מיוחד. שאפשר לחייך לכולם ואז הם יחייכו אליך. במקום שתזכיר לי את מקומי בעולם, את החיבור הזה של כולנו, אני מלמדת אותה להפריד. הכדור הזה לא שלך.
והילד הזה לא רוצה לשחק אתך עכשיו. את מבינה, הוא לא חייב לך כלום והוא עכשיו עסוק. כך הבינה כשחזרה אתמול מהגינה.

את חייבת להביא לה כדור משלה, אמרה לי חמותי. היא כל הזמן רצה אחרי כדורים של אחרים.
אני חייבת להביא לה כדור משלה. כנראה. ורק מקווה שהכדור הזה לא יהיה רק שלה. 

"תתני לילד את הכדור," אני אומרת לה והיא מושיטה אותו בשתי ידיים מתוקות.
שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©