כרטיס אישי

תומר סברון

ד"ר תומר סברון, פסיכולוגיה קלינית, M.A.; נוירוביולוגיה, Ph.D. מורשה היפנוזה, ביופידבק, EMDR, טיפול אנרגטי. מרצה, ועורך סדנאות להתפתחות אישית-רוחנית. כתב שני ספרים:
"להתעורר! מדריך רוחני-מעשי"
"לסובב את הגלגל – מסע מפציעה לצמיחה",
[email protected]

www.Tomersivron.co.il

050-6376075

שתף

תומר סברון

הכל ידוע מראש והרשות נתונה 2

26.11.16

חברים וחברות יקרים-יקרות! שותפים לדרך...

זהו מאמר המשך למאמר מלפני שבוע. ולמעשה זהו עוד קטע מהספר שלי "להתעורר! מדריך רוחני-מעשי". אמנם קצת ארוך, אך כדאי לקרוא... (:

גורל וקארמה.

"המושג קארמה מוכר לכולם. אולם רוב האנשים מתבלבלים וחושבים בטעות שקארמה היא גורל. וגורל מהו? אנשים מדברים על הגורל כעל דבר שנגזר מלמעלה, משהו דטרמיניסטי וקבוע מראש, שאין לנו יכולת לשנותו או לשלוט בו. בין שמדובר ב"חוסר מזל" בעניינים כספיים, בגירושים המשתחזרים שוב ושוב מדור לדור, בחוסר הצלחה למצוא ולבסס זוגיות ומשפחה, או כל דבר אחר שאנו חשים שאין לנו שליטה עליו ושכאילו נגזר עלינו. פעמים רבות נשאל את עצמנו או את הקרובים לנו, "למה זה מגיע לי", "למה זה קורה דווקא לי", כאילו זה איזה עונש שקיבלנו משום מה. חלקנו חשים שזה עונש שמגיע להם כי הם אנשים "רעים" או שעשו מעשים שמגיע עליהם עונש שכזה. הם עשויים לחשוב שזה גורלם, שזו הקארמה שלהם.

אך קארמה אינה גורל. למעשה המושג קארמה בא לומר בדיוק את ההפך הגמור! קארמה היא מושג שצמח מתוך הגישות הרוחניות המזרחיות, ומהווה אבן יסוד של השיטה הבודהיסטית. מושג הקארמה אומר כי אנו יוצרים את חיינו ואת המציאות שלנו. הקארמה היא המחשבות והמעשים שלנו שמשתקפים בעולם וחוזרים אלינו מהעולם בכל מיני צורות. מחשבות ומעשים רעים ושליליים, למשל צרות עין, כעס, מניפולטיביות, שליטה באחר או השפלתו, שיפוטיות, גניבה, שקר ואלימות - כולן ייצרו קארמה שלילית שתשתקף בחיינו. כלומר - אנו נקבל עוד ועוד דברים שליליים כל עוד אנו עצמנו חושבים ונוהגים באופן דומה. ואז נחשוב שזה הגורל שרודף אחרינו. אולם זוהי אשליה ותרמית עצמית, סיפור שאנו מספרים לעצמנו ואחר כך גם מאמינים לו. זה הופך את העניין להרבה יותר ידידותי ונסבל. "זה לא אנחנו, זה ה'גורל', אין לנו שליטה על כך". וזה מסיר מאיתנו את האחריות לחיינו. עכשיו אפשר להמשיך במעשינו ללא התחושה הקשה והמטרידה שאולי בעצם אנחנו אלה שגורמים לכל זה.

הבודהיזם גורס כי כאשר נשנה את מחשבותינו ומעשינו אז גם תשתנה הקארמה שלנו. כלומר, יש לנו יכולת לשנות ולשלוט בקארמה שלנו ובמה שיזרום לחיינו. למעשה, זו מהות כל התרגול הרוחני, כגון המדיטציה. הכול על מנת שנוכל להשתחרר מהעצמי החיצוני והמזויף שלנו, הריהו האגו, ולהיות חופשיים לחשוב ולהגיב למתרחש סביבנו באופן חיובי, מתוך אהבה וחמלה. וזה תהליך ממושך, כי אחיזתו של האגו בנו חזקה ונוקשה.

למעשה, כך טוענת גם הפסיכולוגיה המודרנית, אלא שכאן משתמשים במונחים שונים לתאר את זה. גם בפסיכולוגיה טוענים כי אנו יוצרים את המציאות שלנו, וכי דפוסים שספגנו ויצרנו בחיינו המוקדמים וכן טראומות, פחדים ומחסומים פנימיים למיניהם, כולם תורמים לכך שנשחזר שוב ושוב את העולם הפנימי שלנו במציאות החיצונית. ורק כאשר נשנה את דפוסי החשיבה שלנו ונשתחרר מפחדים ומטראומות בתהליך טיפולי, נוכל להפסיק לשחזר ולחיות חיים חופשיים.

גם הגישות העכשוויות, הניו־אייג'יות, טוענות אותו הדבר בדיוק, מהכיוון האנרגטי. כאן האמירה היא שהתדרים האנרגטיים הדומיננטיים והחזקים שאנו משדרים החוצה ליקום, זה מה שנקבל חזרה מהיקום. ושאם נשנה את התדר, כלומר את מחשבותינו ורגשותינו, אז גם נשנה את מה שנקבל מהיקום.
וכל הגישות האלה נכונות.

חשוב להבין דבר אחד מהותי. הקארמה אינה משתנה מיד. כשאנו עושים תהליך פנימי ומצליחים יותר ויותר להשתחרר מכבלי האגו ושותפיו, ולשנות את המחשבות, הרגשות, המעשים שלנו ואת התדר האנרגטי שיוצא מאיתנו לעולם - הקארמה אכן תשתנה בסופו של דבר, אך השינוי אינו מתרחש באופן מיידי. לוקח זמן מה לקארמה להשתנות. מדוע? כי לקארמה יש מומנטום, תנופה. ולוקח זמן למומנטום הזה להיחלש ולבסוף להיעצר ולשנות כיוון. אפשר להמחיש זאת באמצעות גלגל אופניים. אם נהפוך אופניים ונסובב את אחד הגלגלים, הוא ימשיך להסתובב גם אחרי שנרפה ממנו, כי יש לו תנופה, מומנטום. ייקח איזשהו פרק זמן עד שהוא יגיע לעצירה, ומשך הזמן תלוי בעוצמת התנופה ההתחלתית. כך גם עם הקארמה. ככל שהקארמה הייתה חזקה יותר, אם בגלל משך הזמן שנהגנו באופן מסוים, או בגלל עוצמת המעשים שלנו, כך ייקח לה יותר זמן להיעצר ולהשתנות. אפשר לדמות זאת גם לדלי מלא מים מלוכלכים (כמו אחרי ששוטפים את הרצפה). זוהי הקארמה השלילית. אם נשים את הדלי תחת ברז ונזרים מים טהורים לתוך הדלי, המים אט אט ילכו וייעשו נקיים יותר ויותר עד שלבסוף הם יהיו נקיים לחלוטין. פרק הזמן שייקח עד שהמים יתנקו לגמרי תלוי במידת הלכלוך ההתחלתית של המים ובעוצמת הזרימה של המים הטהורים. אותו הדבר מתרחש גם עם הקארמה. צריך להזרים עוד ועוד מים נקיים וטהורים כדי לנקות את זוהמת הקארמה ולזכך אותה.

דוגמה פשוטה תבהיר זאת. נאמר שמישהו נוהג לשקר, והוא עושה זאת כבר כהרגל, כדבר מובן מאליו מבחינתו. מן הסתם הרגל זה התפתח אצלו בילדות, אולי בגלל הורים ביקורתיים במיוחד שכעסו והשפילו אותו על כל דבר שלא עמד בסטנדרטים שלהם, והוא, הילד, מצא מפלט ושקט מגערותיהם דרך השקר. כך ההורים לא ידעו מה באמת עשה הילד והוא חסך מעצמו את הכאב של הביקורת שלהם. במרוצת הזמן הצורך להסתיר את האמת הפך להיות לו לטבע שני, עד כדי כך שהוא היה מספר "סיפורים" גם כשלא הייתה סיבה אמיתית ולא היה מה להסתיר. עם הזמן, הוא עצמו כבר התקשה להפריד בין האמת לבין הסיפורים שלו, ולפעמים היה משוכנע באמיתותיהם. יש להניח כי בילד כזה נוצרת תחושה פנימית עמוקה ועמומה של הכרח להסתיר, תחושה שמה שהוא עושה הוא רע וראוי לעונש, ולכן יש להסתירו. ייתכן שלא יהיה כלל מודע לכך. מאוחר יותר בחייו הוא כמובן ימשיך עדיין לספר סיפורים וחצאי אמיתות, לרוב בלי לתת על כך את הדעת ובלי להיות ער לכך. כמו שכאשר אנו נושמים, אנו לרוב לא מודעים לנשימה, היא פשוט מתרחשת מאליה. כך, אגב, קורה עם כל ההרגלים שלנו, אנו עושים אותם אוטומטית בלי לשים לב אליהם, בין שזה לנענע רגל בעצבנות, לכסוס ציפורניים או כל הרגל אחר.

אולם עכשיו הבחור שלנו הוא כבר אדם בוגר ולא ילד. אותה התנהגות שכילד הגנה עליו מכעס הוריו ואולי אף שמרה על נפשו העדינה, עכשיו הפכה לרועץ, כמו אותה חרב פיפיות, החדה משני קצותיה ועלולה לפגוע גם באוחז בה. האנשים הקרובים אליו, משפחה, חברים, קולגות בעבודה, מגלים אט אט שהוא משקר. פה ושם נחשפים ומתגלים שקרים והסתרות של האמת, ועם הזמן האנשים שסביבו לומדים שאי אפשר לתת בו אמון. איזו קארמה תהיה לבחור שלנו? איזו קארמה הוא יוצר לעצמו? קל לראות שאין זו קארמה חיובית ביותר. בתור אדם שקשה להאמין לדבריו, סביר להניח שהוא לא ממש יצליח בעבודתו, וייתכן שימצא את עצמו נודד מעבודה לעבודה, או תקוע בעבודה נחותה ללא יכולת להתקדם לתפקיד בכיר יותר. סביר גם להניח שהוא לא יחשוב ויפנים שזה קשור לסיפורים שלו, הרי לרוב הוא אפילו לא ממש מודע להם. כך גם עם חבריו. אותם חברים שאמינות וכנות נמצאות אצלם בסדר עדיפות גבוה, קרוב לוודאי שיתרחקו ממנו. ומי יישארו חבריו? אנשים כמותו, שאף הם מספרי סיפורים, שהיושר והאמת אינם נמצאים בראש סולם העדיפויות שלהם, כל אחד מסיבותיו שלו. אותו הדבר יתרחש גם בקשריו הזוגיים. לבסוף ימצא את עצמו גיבורנו כלוא בעולם לא מאוד נעים ותומך, בכל מעגלי החיים. ואת מי הוא יאשים? כל אחד וכל דבר חוץ מעצמו - את החברה, את ההורים, את אלוהים, את הגורל שנכפה עליו.

בואו נאמר שהבחור מגיע למצוקה נפשית שכזו, שבעקבותיה הוא מחליט ללכת לטיפול נפשי כלשהו. בתהליך הטיפולי הוא מגלה שיש לו עצמו חלק ואחריות על מה שקורה בחייו, והוא מקבל החלטה אמיצה לחדול מלספר סיפורים ולומר את האמת. עכשיו הוא מגלה שזה כלל לא פשוט, כי ההרגל רב השנים אוחז בו ולא מרפה, כעיט הנועץ את ציפורניו בטרפו. הוא גם מגלה שמתעוררים בו פחד וחרדה לספר את האמת. אותו פחד שכילד גרם לו מלכתחילה להתחיל להסתיר את האמת, ואשר שכן עמוק בתוכו כמו בתרדמה ועכשיו מרים את ראשו המכוער. אך הבחור שלנו נחוש בדעתו, נאבק בשד ההרגל ומתמודד באומץ ראוי עם הפחד ומצליח בסופו של דבר להפסיק לשקר ולספר סיפורים. בראבו!

אך מה יקרה עכשיו?
האם הקארמה שלו תשתנה כהרף עין?
האם חייו יתהפכו כבמטה קסם?

מובן שלא (לבחור שלנו אולי זה לא מובן, אולי הוא משוכנע שהנה עכשיו חייו סוף סוף ישתנו לטובה). ברור שכל האנשים סביבו עדיין אוחזים באמונתם הקודמת (והמוצדקת) שאי אפשר להאמין לדבריו. הם לא יהיו ערים לתהליך ולשינוי שעשה. עדיין לא. הספק בנוגע לתהייה אם הוא משקר או דובר אמת ימשיך לנקר אצלם. ייקח זמן רב עד שחלקם יתחילו לתת בו אמון. זאת בהנחה שבחורנו יצליח להתמיד באמירת האמת למרות שהוא ממשיך לקבל מהסביבה מסר שהוא לא אמין. בנוסף, חלק מהאנשים סביבו יהיו "שרופים", כלומר הם יישארו בעמדתם הישנה ולא יזוזו ממנה. הוא ייאלץ ליצור לעצמו מעגלי חיים חדשים, אולי כמה חברים חדשים, בעלי קארמה חיובית יותר, אולי עבודה חדשה, לפתוח מעין דף חלק. זה לא פשוט. זה תהליך שעשוי בהחלט לקחת זמן רב ואפילו שנים מספר. גם שנים אחרי שחייו השתנו, והוא נעשה אדם אחר בעקבות התהליכים שעבר, עדיין יופיעו מדי פעם תזכורות מחייו הקודמים. זה יכול להיות חבר ישן שחוזר לחייו ומחדיר אנרגיה שלילית, או ראיון לעבודה נחשקת שהמראיין במקרה הוא מעסיק קודם שלו שמכירו מלפני השינוי שעשה, או תביעה משפטית בגלל דבר כלשהו בעברו. וזו בדיוק הכוונה למומנטום של הקארמה. מרגע שעשה את השינוי הפנימי והפסיק לשקר, הקארמה שלו כבר למעשה השתנתה, אנרגטית. אך בפועל, ייקח זמן עד שהמציאות החיצונית תשתנה אף היא, וגם אז, שאריות מהקארמה הישנה יצופו ויעלו מדי פעם - כמו לכלוך שדבק בדופנות הדלי ומשתחרר לאיטו, חתיכה חתיכה - עד שמי הקארמה החדשה שלו יתנקו לגמרי. זוהי דוגמה שמראה באופן מופשט את המורכבות של שינוי קארמתי.

דברים אלו מבטאים למעשה את המשפט הידוע והפרדוקסלי "הכול ידוע מראש והרשות נתונה". הכיצד ייתכן שהכול ידוע מראש ובאותו הזמן גם נתונה הרשות? זה נשמע בלתי הגיוני ובלתי אפשרי. אם הכול ידוע מראש איך ייתכן שהרשות נתונה? ואם יש לנו את הרשות והבחירה, אז איך זה שהכול ידוע מראש? אולם זו בדיוק מהות הקארמה. כי כל עוד איננו מודעים וערים לדפוסים שלנו, לפחדים, לטראומות מודחקות ולאגו שלנו, אז נשחזר שוב ושוב את אותה מציאות, ואז הרי "הכול ידוע מראש"! אולם אם נעשה אותו תהליך שינוי והתעוררות ונשתחרר מכל אותם עניינים פנימיים הכובלים אותנו, אז נהיה חופשיים, ויהיה לנו חופש בחירה: "הרשות נתונה".

לסיכום, זה תלוי אך ורק בנו אם הכול יהיה ידוע מראש בחיינו או שהרשות תהיה נתונה לנו לבחור ולעצב את חיינו כפי שנכון לנו."

אז זהו לבינתיים...
וכל מה שנותר לכם ולכן זה להיות מודעים
לכוחות הפנימיים השולטים בכם ובחייכם...
ולהתחיל לבחור אחרת...
וליצור בחיים שלכם את מה שאתם רוצים ובוחרים... (:

באהבה,

תומר (: 

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©