כרטיס אישי

עדן פלד

עדן פלד מטפלת פסיכותרפיה הוליסטית, מרצה לצמחי מרפא ולפילוסופיה רוחנית "חוכמת הלב" של מרכז "תודעה".
[email protected]

אתר הבית שלי

0587496222

שתף

עדן פלד

אכילאה לתרמיל המסע

09.03.19

ימים ראשונים של המסע, ואני מוצאת את עצמי טסה מכל מה שהכרתי, מהבית שיצרתי לי וכל השמחה הנלווית אליו בכל הרבדים, ההתממשות, הביטוי שלי בעולמות שיצרתי והחוסר ביצירה, שהוא מה שהוביל אותי לצאת למסע. הקריאה ששמעתי הייתה הן מבפנים, והן מבחוץ, והמגנט של קליפורניה הפתיע גם אותי, שגיליתי למה ציפיתי, ועד כמה לא ציפיתי לקבל ולראות. 

המסע שלנו נמשך כל העת, מרגע שאנחנו נולדים, עד הרגע שאנחנו נושמים נשימה אחרונה. זה הסיפור שלנו, היצירה שאנו אורגים, ממש כמו היוצר, בתוך מצע החיים והאפשרויות שבחרנו. הכל מתחיל בנקודת מבט ובשינוי התודעה, נו, זו התמצית של הקיום שלנו כנראה, לוחמים תודעתית, ומשם יגיע השינוי ומשם היצירה תהיה יותר ויותר מתאימה לנו. 
המטוס המריא להמון שעות טיסה, יותר ממה שהכרתי עד אז ממסעותיי, וארצות הברית נראתה רחוקה כל כך. ככל שעפתי בשמיים, התקרבתי יותר ויותר אל היבשת ואל המסע שלי, אבל התרחקתי ממה שהכרתי, מדרך רגל על אדמה בטוחה. כשיצאתי מהמטוס, עוברת בדיקות בטחוניות, רצה לטיסת ביניים מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו, ושומעת מוסיקה של חבר כל הזמן, משהו שיזכיר לי את הבית, הרגשתי שהנה, התחיל המשחק... זה הדבר האמיתי. ובמקום לחטוף חרדה עמוקה, פשוט המשכתי לתפקד, לתפוס אוטובוס, להתרגש מהרוח הקרירה והלא מוכרת, מהאנשים שסביבי. אחרי שנים רבות שלא יצאתי מהמוכר, בעולם החומר, זו הייתה חוויה שוברת תבניות, דרמטית במיוחד ומרגשת עד דמעות. כן, קצת בכי גם היה שם, ברור, בלי זה אין אף סיפור טוב.

לקליפורניה הגעתי בשעת לילה מאוחרת, חברה אוספת אותי מתחנת אוטובוס ואנחנו נוחתות בביתה, שהתגלה כבית משותף לצעירים שהכירו בבית הספר לצמחי מרפא בהרים. חלקן אחיות, חלקם מטפלים אלטרנטיביים, חברתי שעובדת במעבדת צמחי מרפא ומכינה תמציות. הקסם בבית היה מורגש, וגיליתי שהוא מאוד מוכר באיזור, "האסם האדום", מקום שנוהרים אליו המון אנשים, שכפי שלמדתי להכיר, פשוט פותחים את הדלת, נכנסים לכוס חליטת צמחים, קפה פטריות ריישי או סלט עלים מהגינה. לכולם אנרגיה נעימה וחיוך גדול, וביחד, פשוט התחיל להיות כיף. 

בבקרים הראשונים, לפני שהתחלתי להתבסס, למדתי להעסיק את עצמי, בריצות בוקר עם מישל, מסביב לבית או בפארקים היורדים לאוקיאנוס, מרחק נסיעה. למדתי כיצד להגיע אל הכפר, להתיידד עם האוכל המקומי, התוויות, הסופר האורגני ושוק איכרים. למדתי להכיר את האנשים, את תפיסת העולם הקליפורנית, ערב רב של תרבויות, עם ניחוחות אינדיאנים, מקסיקניים, דור שלישי ליהודים או איטלקים. רכשתי אוטו במחיר מצחיק, ששבק אחרי חודשיים, אחרי שנתקע בנהר, אבל באותה העת, זה היה האוטו המושלם ביותר שמצאתי. אחרי כן כבר קניתי ג'יפים, כשהבנתי שהחיים בטבע, בחוות ובשטחים פתוחים, הכוללים מעברים בנהרות לפעמים, דורשים גלגלים גבוהים. 
והטיולים... טיולי שקיעה בסביבת הבית, שהיה נראה כמו חווה בהרים ממבט מהצד, אם לא התייחסת לזה שאחד הכבישים המרכזיים של צפון קליפורניה עבר ממש על ידו. במרחק הליכה,בן רגע והיית ביער ירוק, עם סנאים הקופצים על גדרות הבית, צבאים ופרחים בכל צבעי הקשת. בתי עץ ציוריים, אנישם מחייכים (וגם לא לפעמים, אבל לרוב כן). קול פכפוך מים נשמע ואתה יודע כי נחל קטן זורם ממש כאן למטה, והכל מלא במים, עשיר בצמחים, הרגשה של שפע מכל כיוון. 

את האכילאה מצאתי תחילה בערב הראשון שלי, כשחברתי לקחה אותי, מנומנמת מג'טלג, מרחק שעה נסיעה למפרץ על האוקיאנוס הפסיפי. אנחנו מהלכות על החוף, עם מעילים כי עדיין קריר בעונה הזו, והרוח מכה בפנינו. צמחי מרפא מכל הסוגים נגלים לעיני, וחברתי, שהתמחתה בזיהוי צמחים אלו, מראה לי ומספרת על תכונותיהם הטובות. האכילאה נגלתה על מדף סלע על הצוק, בשרנית וגדולה יותר מאשר הכרתיה במדבר בארץ. פרחיה הצהובים צועקים לשמש מתוך הוויתה. האכילאה שנקראת על שם אכילס, ששם אותה על עקבו הרגיש, ונרפא. אכילס הלוחם.

פעם נוספת שאני רואה את האכילאה היא באחד הטיולים מסביב לבית, בגינת השכנים המטופחת להפליא. הצמח נראה מבסוט לא פחות, מספר על שמחה, על השלמה ואני מתמוגגת. רצה הבייתה לפתוח את ספרו של מתיו ווד, ורואה כי אכן כפי שראיתי בראייה הגבוהה, והרגשתי בכל יכולות החישה, הצמח הזה מותאם לרכך את אינטנסיביות החיים ומהמורות הדרך, להשלים פצעים ולרפא חוסרים כואבים. זהו צמח הלוחמים, צמח המרפאים, אלו שעדינים ורגישים, אך בו בעת, אינם חוששים לקפוץ ולרוץ לעזרה כשהם נקראים לה. העזרה הזו אינה על מנת לסדר את עצמם, היא על מנת להשלים את האור, הן בבריאה עצמה, והן בברואים המהלכים בה. 

צמח המרפא אכילאה בעיקר מזרים דם, והדם, המזרים את החיים, מזרים את מודעותה של הנפש לכל מקום שיש בו חוסר, וגם להיכן שהכל טוב. הדם מזרים מזון, נוזלים, חומרים חיוניים כמו גם תאי מערכת החיסון שדואגים להשלים שוב את ההגנה הטבעית של הגוף ולשקם את הרקמה הפגועה, לשחזר את התבנית, להשיב את העטיפה שלנו לשלמותה, אם זה העור, או ברמה האנרגטית.

המסע הזה ליבה אותי להיות הלוחמת הזו, שמשיבה את עצמה, משקמת את החוסרים, ומשלימה עצמה להיות היא. ומעבר לזה, הכרתי כל כך הרבה עולם, סיפורים של אנשים אחרים, צמחים אחרים, מוסיקה אחרת... 

לחיי המסעות ולחיי הלוחמים שבהם.

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©