שלום,
מה שלומכם הערב?
אני שמחה לארח אתכם בבלוג, ומקווה שזה יהיה כמו מקום מפגש.
ולמרות שכתוב בכותרת "הבלוג של רונית נשר",
אני מרגישה שזה יכול להיות הבלוג של כל מי שנכנס להתארח כאן.
אולי עברתם בסביבה וקפצתם לתה צמחים, ובינתיים אנחנו יושבים בסלון הבית ומשוחחים...
אשמח שזה יהיה מקום לדיאלוג.
אני חובבת דיאלוג של לב.
פחות מחבבת החלפה של טיעונים, שכנועים, הצדקות- דעות...דעות...דעות...
(במצבים כאלו כשכל אחד נעמד במקומו ומוסיף עוד סימוכין לדעתו...ומעוניין לשכנע, אני מוצאת את עצמי משתעממת)
דיאלוג בעיניי זה כמו שני חומרים (או יותר) שנפגשים - והמפגש בינהם יוצר חומר חדש לגמרי.
אז אני מזמינה לדיאלוג.
אם כתבתי משהו שסיקרן אתכם, שהעלה לכם אסוציאציות ומחשבות, שהזכיר לכם את הדודה מנתניה, או את דפנה מכיתה ד'2, אתם מוזמנים להיכנס לבלוג ולשתף.
בדיוק כמו שעושים בסלון הבית.
הזמנה לדיאלוג.
* * * * * *
בערבו של יום שישי האחרון, היה לי דיאלוג מרתק.
בית אורן.
המתחם המרכזי של פסטיבל שאקטי.
מאות נשים לבושות בלבן
(אולי 1000? שלמה המלך לא היה שם, אבל 3 ילדות מקסימות בנות 4-5 עברו ושרו "אני מלכת שאקטי, אני מלכת שאקטי!")
אני עומדת על הבמה , יחד עם נירית שפירא האחת והיחידה (אני קוראת לה "מגה-מפיקה"),
ואנו מנחות את אירוע ערב שישי.
בכל טקס אני יודעת בערך 20% ממה שאני מתכננת,
וכל השאר זה דיאלוג.
Co creation בין אישה- קהל- שמיים-אדמה.
הפעם ידעתי עוד פחות.
השמש כבר התחילה לצבוע את כל העולם בצבעים רכים,
ואנו התחלנו לברך.
ואני מקשיבה.
מקשיבה למאות הנשים לבושות הלבן,
מקשיבה לשמיים,
מקשיבה לאדמה.
ברגע מסוים האדמה מראה לי טקס ישן נושן. עתיק.
האדמה מראה לי שפעם, באמת פעם, בתקופה קדומה,
היו הנשים מקיימות טקס "ברכת הנשים".
(לא הכרתי טקס זה, מסתבר שלומדים משהו חדש בכל יום...בעיקר כשמקשיבים היטב...).
אז למשל, אם לאישה אחת הייתה חסרה אהבה,
היו מתכנסות נשות השבט סביבה, אותן נשים שזכו לאהבה, שהיו מבורכות באהבה,
והיו מתחילות להפיץ את האהבה שלהן אליה. בדרך מיוחדת, תוך המהום.
וכך בכל פעם, אותה אישה שקיבלה בשבוע אחד אהבה, הייתה במקום של מקבלת, אך בשבוע אחר הייתה היא זו שחילקה והפיצה את מה שיש לה.
קבלה ונתינה.
בחזרה לבית אורן, 12 ביוני, 2009.
600 נשים בערך קמות כשאני מבקשת מאלו שהתברכו בגוף חסון ובריאות טובה, לברך את אלו שחסרה להן כעת בריאות.
יש שקט , הן עומדות ופורשות ידיים, ואני מנחה אותן להפיץ את אנרגיית הבריאות.
הן מתחילות להסתובב.
משמיעות את התדר, מהמהמות בלחש.
400 נשים קמות כשאני מבקשת מכל אותן אלו שהתברכו בשפע ובביטחון כלכלי, לברך את השאר.
העיניים שלי מתחילות לדמוע, כשאני רואה איך טקס עתיק קם לתחייה.
כשאני מזמינה את הנשים שהתברכו בזוגיות משובחת, בפריון ובילדים – לעמוד ולהפיץ אנרגיה –
מופיעה מאחורי אישה עם שופר.
( מי את? האישה עם השופר? לא הספקתי להודות לך על התיזמון המדויק, תודה.)
האנרגיה כל כך חזקה,
ופתאום מצטרפות לבמה 2 נשים מתופפות.
כולן רוקדות.
1000 נשים בלבן, והמון אנרגיה.
דיאלוג בין עתיק לחדש.
דיאלוג מהמם בין נשים- שופר- תופים- שמיים- אדמה- מלאכים.
לילה טוב,
חלומות נעימים,
רונית.
סגור
הזז
Powered by Bonsite ©
