כרטיס אישי

ליאורה רוזנמן

אמנית רב תחומית, עוסקת באמנות פלסטית ומציגה תערוכות בארץ ובעולם, בהם גם זכתה בפרסים. מנחת סדנאות לאמנות, ומזה שנים רבות לומדת ועוסקת בקבלה. סופרת - ספרה האחרון "הסוד של מנזר ז'ואר" התפרסם בשנת 2008 בהוצאת "רימונים".
www.rosenmanart.com
[email protected]

שתף

ליאורה רוזנמן

מה בתינוקות מושך אותנו בעבותות קסם?

22.10.09
_

התינוקת של בתי הבכורה,הופכת את כל תוכניותי על פניהם- ואני מוצאת עצמי בכל בוקר נמסה אל מול עיניה. (כן, אני יודעת שהיא נכדתי. לא חייבים להיות דקדקנים כל כך...)

כל בוקר אני מצמידה אותה אלי- נושמת את עורה אל קרבי וצוללת לאגמי עיניה התכולות. היא מחייכת ולבי גואה, היא מצביעה ביד על הציפור במעופה, מביטה בפליאה וחדווה על הכלב, ונשמתי מאושרת.

מה יש בהם- בתינוקות? שגורם לכל אדם, גם אם אינו קרוב משפחה, לחייך, לבקש קשר? מדוע לא ידענו שאנו כל כך עטופים בהגנות, בקליפות בקשיחות ובענייניות, עד לרגע שאנו נתקלים בתינוק קטן הפוער אלינו זוג עיניים משתוממות, ובבת אחת כל הקליפות מתנפצות, ואנו מרגישים קרבה,אהבה,חמימות לאין שיעור?

 

התינוק הוא נשמה שזה עתה הגיעה לעולם. הטוהר עוד לא הועב. הסודות עוד גלויים (כמו שמתארת ריטה בשירה "אור כחול") ונשמתנו- שעייפה ממרוץ החיים פתאום מגלה בתוכה את זיכרון האור- את שאריות הטוהר העמוק שכבר חשבה שאינם עוד. ניצוץ הנשמה שבנו כמה להתמזג עם אור הנשמה הטהור שבתינוק. כי זה מזכיר לה- לנשמה- את מקורה... אנו מגלים בתוכנו רצון להעניק- ללא תמורה (שכן איזו תמורה חומרית יוכל לתת לנו התינוק?), רצון לאהוב, לגונן.

קחו קבוצת קשישים בבית אבות, יושב כל אחד שרוי בדומייה עם זיכרונותיו, ייסוריו, טרוניותיו וכאביו, וראו מה קורה להם כאשר מגיעה אם צעירה ובידה תינוק. הפנים נשטפים אור, העיניים נוצצות והאהבה אופפת את כולם.

 

אף אחד מאיתנו אינו זוכר (כמעט) את עצמו כתינוק. אך התמונות מראות שהיינו בזרועות הורינו, מוקפים באהבה והמבוגרים סיפקו את כל מחסורינו.-זהו מצב שזכור לנשמה שלנו מהרחם, מהינקות, מצב בו כל מחסורנו מתמלא ללא מאמץ ובהרבה אהבה. אנו שואפים לחזור למצב כזה כל חיינו, דורשים אהבה ללא תנאי וסיפוק צרכים מבן זוגנו או מילדנו- אך לעולם לא נקבל זאת באותה רמה... היינו במצב המתואר ע"י הרב אשל"ג- מגדולי המקובלים במאה העשרים- במצב "לקבל לעצמו בלבד". ולמרות שזהו מצב שאינו רצוי כלל בעיני הקבלה, המלמדת את החשיבות של נתינה, של "לקבל על מנת לתת", בכל זאת אצל התינוק זהו מצב המתקבל טבעי. למעשה זהו שלב חיוני להישרדותו של התינוק והילד. הוא תלוי לחלוטין בבריאותו בתזונתו ובחייו בזולת. ולכן ה"רצון לקבל" אצלו הוא בשיאו. זה טבעי בגיל זה- אך בגיל בוגר אנו מצפים מהאדם שיבין שהעולם לא קיים לספק צרכיו בלבד, אלא שהוא נדרש לספק צרכי אחרים, ושהנאותיו ואהבותיו ינבעו מן הנתינה, ולא מן הקבלה.

 

אבל אצל התינוק התמים- הוא "שואב" אותנו לצרכיו מתוך רצונו, ואנו בשמחה נותנים לו את מבוקשו. "נשאבים".

חבקו תינוק אחד היום, או שניים, הרגישו איך הנשמה שבקרבכם נמסה לעקב המגע עם נשמה טהורה שהגיעה לעולם. והעניקו רק טוב.

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©