כרטיס אישי

תמר איל

תמר איל - הומאופטית. מלווה תהליכי הבראה, לשיפור באיכות החיים. בוגרת 7 שנות לימוד והתמחות בבה"ס להומאופטיה ע"ש סמואל האנמאן בהנהלת יוסף רוס. תלמידה של יצחק בן-אורי - תזונה כדרך ריפוי. חייה ומטפלת בפרדס חנה.
http://www.iah.org.il
[email protected]

שתף

תמר איל

דלת למציאות אחרת

29.10.09

הדלת לעולם הקסום של ההומאופטיה נפתחה עבורי, רק אחרי שנולדו הילדים.
עד אז, לא צץ הצורך לשאול שאלות שברומו של עולם. הלכתי בדרך שכולם סביבי הלכו ולא נתתי את דעתי לאופן שבו העולם נוהג. הגשתי בשליטה יחסית ולא חשבתי שיש אנשים המסתכלים על העולם באופן שונה מהמקובל.
.
אמיר, בני הבכור, מגיל צעיר מאד, סבל מדלקות שהופיעו באוזניים. סדרת אנטיביוטיקה של 10 ימים הובילה לשבוע של שקט וחוזר חלילה כל שלושה שבועות, חום גבוהה ולילות לבנים.
.
הלכנו לרופא הטוב ביותר שיכולנו למצוא - מומחה למחלות ילדים.
שוב אנטיביוטיקה?!? הרופא לא חיפש את הסיבה. הוא לא ניסה להבין מדוע הסבל חוזר על עצמו כל פעם מחדש.

-   " ד"ר אתה יכול לומר לי למה הדלקת חוזרת? "
-   "גברת היא לא חוזרת, הילד נדבק, כל פעם מחדש"

.
הרגשתי מועקה שדרכה הבנתי שאני פשוט חיבת לדעת, את הסיבה לדלקת. 
חוסר הידיעה לא נתנה לי מנוחה. לא הצלחתי לקבל בשלווה את הנחת היסוד ש"מחלות "  תוקפות אותנו ללא סיבה הגיונית. לא יכולתי להסכים עם הרעיון שאנשים חולים בגלל חיידקים.  אני רציתי להבין את הסיפור כולו.
.
הדבר שהטריד אותי יותר מהסיבה לדלקת הוא שהרופא המומחה לא הבין על מה אני מדברת. התשובה היחידה שקבלתי ממנו

-   " גברת, שהוא יגדל זה יעבור"

 ואני בבדיחות הדעת שאלתי

-   "לאן זה יעבור?"

.
לימים התברר לי שזו שאלה נבונה ביותר ולא בדיחה סתמית. 

.
הרופא אמר וצדק בערך בגיל חמש נעלמו הדלקות.
שאמיר הגיע לטיפול ההומאופטי הראשון, הוא כבר היה בבית הספר.

.
אמיר ילד שאהב מאד את בית הספר, למרות שלא היה לו קל.
אמיר סרב לקרוא, הכין שעורים רק בחשבון ולא ראה את הדחיפות שבללמוד לכתוב. למורים לא היה קל הם לא קבלו את ההתנהגות שלו וירדו לחיו ללא הרף. למעשה, המערכת של בית הספר הוסיפה עוד, על הקשיים, שכבר היו שם.  

.
בשלב הזה כבר הבשלנו כהורים, למדנו להקשיב לתחושות הבטן ולסמוך על עצמינו. לא הסכמנו לאבחן את אמיר.  לנו היה ברור שאבחון הוא כלי שבאמצעותו נדרש מההורים לתת תרופות, מתוך הרצון להקל על המורה. אבחון הוא תחילתו של מסלול שסופו ידוע מראש.
את הרומן שלנו עם האנטיביוטיקה סימנו בגיל חמש ולא רצינו להחליף תרופה אחת בשנייה.

.
הומאופט לשמחתנו לא בקש מאיתנו איבחן ולא תוצאות של בדיקות משום סוג.  
ההומאפט שטיפל באמיר, הקשיב לסיפורים ולתחושות שלו. הייתה לו סבלנות לשמוע את כל מה שהיה לנו להגיד. בפעם הראשונה ידענו שיש לנו שותף, סמכנו עליו.
השותפות הזו הובילה אותנו כמשפחה למסע, הציפה בפנינו התמודדויות אישיות לא פשוטות ולמרות ההתמודדות ואולי בגללן הרגשנו שאנו בכיוון הנכון. 

.
אמיר קבל טיפול הומאופטי ולמרבה שמחתו של ההומאופט המטפל הוא "העלה חום".
החוויה הזו זכורה לי כמאתגרת ביותר. לא היה לי פשוט לראות את הילד "קודח" ומדבר שטויות. השתדלתי להיות חזקה.
למרות שהבנתי את חשיבותו של התהליך וידעתי את מספר הפעמים בו הורדנו לאמיר את ה"חום" באופן מלאכותי זה לא עזר. מבחינה נפשית/רגשית, היינו "בקרשים".
.
עברו יום ויומיים והגיע שבת.
ביום שבת החום הרבה יותר המסוכן. – זאת משום שגם אבא בבית.
הבנת הדספלינה לא הקלה, באותו הזמן. . .
.
אחרי שבוע של חום והזיות גם סבא הגיע במיוחד לביקור של שליחות
-   " אני חייב להתערב..."
 אבא שלי, פרס לפני את המשמעות המשפטית למעשים שלי.

-   "את יודעת שאם יקרה לו משהוא...ייקחו לכם גם את שאר הילדים - זה חייב להיות לך ברור".

.
באופן מפתיע האמירה הזו חיזקה אותי.
הבנתי שאמיר נלחם על הבריאות שלו ואני חיבת להיות שם לצידו.

.
אחרי 10 ימים שאנו כבר מותשים הופיע סוף סוף גם דלקת אוזניים.
בנוסף לכל שאר הקשיים התחילו גם הכאבים והבכי, הפסקנו לישון בלילות. 
שאני כותבת שורות אלו עולה בגופי התחושה פיזית מאותם הימים. אני יכולה להרגיש בגוף את הקושי החרדה וההתמודדות, לא היה קל בלשון המעטה. 
.
אחרי שבועיים נוספים, אמיר הבריא.
לאחר כמה ימים של התאוששות והתחזקות הוא חזר לבית הספר.

.
המורה שלא התעניינה בו כל, כל אותו הזמן שהיה חולה, הרימה טלפון נרגש וספרה לנו שאמיר למד לקרוא והוא גם כותב. היא גלתה זאת במקרה למרות שלא הפריע בשיעור כפי שהיה רגיל.

-   "מה עשיתם לילד?"  
שאלה המורה בהתרגשות גדולה.

-   "מי למד אותו גם לקרוא וגם להתנהג?"
המורה לא הצליחה להסתיר את התרגשותה.

-   "איפה הייתם בשבועיים האחרונים?"

בליבי אמרתי  "זר לא יבין זאת"  וסיפרתי לה שהיינו בבית ואמיר, פשוט, היה חולה.  

.
אני לא יודעת איפה אמיר באמת היה, בחודש ההוא,
הוא לא שיתף אותי במסע הפרטי שלו.
 
למרות המורכבות  והקשיים  שעברנו, לי זה ברור' היה שווה ! 

.
התבוננות בתהליך תוך כדי מתן תשומת לב לשינויים, יכולים ללמד אותנו הרבה על החיים. את התיאוריה, היסודות של המחשבה וההתבוננות ההומאופטית למדתי בבית הספר מהמורה שלי יוסף רוס. את הסודות הכמוסים ביותר של הבריאה ראיתי, באמצעות הילדים. מתוך הניסיון שלי אני יכולה לומר שהילדים מצליחים לעבור תהליכים מורכבים בפשטות יחסית. דרך הילדים ניתן לחוש את החוקים הפשוטים של הטבע. טיפול ההומאופטי מאפשר להרגיש את האהבה והשלמות הבריאה.  

.
הסיפור האישי שלנו כמשפחה אינו שונה מהרבה סיפורים שאני שומעת מהורים. פחד מפני הלא ידוע, לפעמים מוביל אותנו לפעול באופן שמנוגד לתחושות ולאינסטינקטים בסיסיים שלנו.
פוסט זה נכתב מתוך רצון לחזק אתכם בדרך.  
ניתן להתמודד עם קשיים באופן שהוא פחות מקובל אפשר גם לנצח, כנגד כל הסיכויים.
.... בהצלחה.

.
תמר איל - הומאופטית מוסמכת
מלווה בתהליכי הבראה - ילדים, הורים, נוער, מבוגרים ונשים בהריון.

לצפייה בפרופיל אישי

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©