כרטיס אישי

יעל בריסקר

אם, אמנית ומאמנת של תקשורת מקרבת להורים וילדים. המסע של החיים שלי עובר דרך בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב , קורס וויפאסאנה בגיל צעיר , יוגה, צי'גונג, אמהות לתאומים בחינוך ביתי חופשי,אוטו דידקטית בהתפתחות ילדים בגיל הרך, לימודי תקשורת מקרבת לא-אלימה , והעבודה של ביירון קייטי. כעת בהשתלמות ארבע שנתית בביו סינתיזה( פסיכותרפיה גופנית). לאט אבל בטוח יוצרת את הסינתיזה שלי בין היצירה שלי לבין אהבתי הגדולה לחיים מתוך ערנות לשיח הפנימי והחיצוני שלי עם העולם, ולכוחה המרפא של אמפתיה לעצמינו ולאחרים. דבריו של הנזיר טיך נאת האן מהדהדים בליבי: "אין דרך לשלום - שלום היא הדרך" את כל אלה מביאה לעבודתי

[email protected]

שתף

יעל בריסקר

"זה בסדר אבא, אף אחד לא מושלם...."

12.01.10

הקטעים הבאים מחוברתו של מרשאל רוזנברג : Raising Children Compassionately  תרגום שלי, קצת חופשי עמכם הסליחה. לפני כחודשיים יצא לאור בשעה טובה ספרו הראשון והמקיף של מרשאל : "תקשורת מקרבת- שפה לחיים" בהוצאת פוקוס. מומלץ! ובינתיים כמה ממילותיו:

 

על קהילה תומכת להורים :

 

" אני יודע שהיכולת שלי להשאר עם ( - במקור stay with) מה שאני מדבר עליו השתפרה בהרבה כאשר אני עצמי קיבלתי המון אמפתיה מקהילה תומכת, אמפתיה על כמה קשה להיות הורה לפעמים, כמה קל ליפול לדפוסים ישנים. כאשר היו בסביבתי עוד הורים, שבדומה אליי, ניסו להתחבר לילדיהם, זה מאוד תמך בי שיכולתי לדבר איתם, להקשיב לתסכוליהם והם לשלי. שמתי לב שככל שהייתי חלק מקהילה כזו, רק גדלה היכולת שלי לדבוק בתהליך הזה עם ילדיי, אפילו בתנאים הקשים ביותר. "

 

ומעשה שהיה....סיפור מחיי המשפחה של מרשאל..

 

ביום ראשון אחד, כאשר קיוויתי לבלות במנוחה עם משפחתי את הוויקאנד, פתאום התקשרו אליי זוג בטיפולי שהיו באמצע משבר וביקשו לראות אותי בדחיפות. נענתי אף על פי שבדיעבד שמתי לב שהייתי מלא טינה על כך שמנוחתי הופרעה ולא בדקתי עם עצמי מה באמת הצרכים שלי. זמן קצר לאחר שהופיעו, המשטרה הופיעה בדלת עם מטופלת אחרת, שעל מנת להשיג פגישה איתי נהגה להתיישב על פסי הרכבת ולחכות שהמשטרה תבוא לפנותה. (היא הכירה טוב את לוח הזמנים.) כך מצאתי את עצמי רץ מהסלון שבו ישבו הזוג ומשתדל להקשיב להם באמפתיה, לבין המטבח בו ישבה המטופלת ומיררה בבכי. תוך כדי, ילדיי החלו לריב אחד עם השני בקומה מעל. עליתי למעלה והפכתי בן רגע מאיש מלא אהבה למטורף שצורח : " אתם לא רואים שיש לי למטה אנשים כואבים? לכו מיד לחדריכם!" הילדים חזרו לחדרם כל אחד בתורו בטריקת דלת. בטריקה השלישית התעוררתי וראיתי את ההומור שבדבר. שאפתי אוויר ונכנסתי לחדרם. אמרתי להם כמה צער אני מרגיש על כך שהוצאתי עליהם רגשות שלא היו קשורים בהם בכלל אלא באנשים למטה. שני בניי אמרו : "לא נורא אבא", ובתי הקטנה ניגשה אליי, שמה את ראשה על כתפי ואמרה : "זה בסדר אבא, אף אחד לא מושלם" ( הקטע  הזה ריגש אותי עד דמעות י.ב.)

מרשאל מוסיף :

"איזה מסר יקר לשמוע! אכן, ילדיי מכירים במאמץ שלי להתייחס אליהם באופן חומל, איכפתי ואמפתי. אך כמה זה גם מקל שהם יכולים להבין גם את האנושיות שלי וכמה זה יכול להיות קשה לעיתים

אז אסיים בכך שאעניק לכם את העצה המרגיעה שבתי נתנה לי; שאף אחד לא מושלם, ולזכור שאם יש עבודה ששווה לעשותה, שווה לעשותה גם פחות טוב. וכמובן שאת עבודת ההורות שווה לעשות, אך לפעמים נעשה אותה פחות טוב ( ממה שהיינו רוצים - הערה שלי). אם נהייה אכזריים עם עצמינו כאשר איננו הורים מושלמים, ילדינו יסבלו בשל כך...."

 

מרשאל חוזר ומדגיש שמטרתנו איננה להיות הורים מושלמים, אלא בהדרגה הורים קצת פחות טיפשים ( או בורים). וללמוד מכך שבכל פעם שאיננו נותנים לילדינו את אותה איכות של הבנה שהיינו רוצים, זה סימן לכך שאנחנו איננו מקבלים את התמיכה הרגשית שאנחנו כהורים זקוקים לה. לכן מרשאל חוזר וממליץ ליצור קהילה שתתן מענה לצורך הזה...

שלח לחבר  
שנה גודל Powered by Bonsite ©
    
רוצים להתעדכן באירועים החדשים הרבה לפני כולם? רוצים לקבל את התוכן החדש שלנו? השאירו מייל ונעדכן אתכם בכל שבוע

מנוע חיפוש רוחני

כותבי הבית שלנו

מאמרים

יוגה
נומיינד - השער לעולם הרוח - כל הזכויות שמורות ©